נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הסביר מהי מדינה יהודית מבחינתו, במסגרת פאנל במכון למדיניות העם היהודי, יחד עם הרב ישראל מאיר לאו ובהנחיית פרופסור ידידיה שטרן.
פרופ' ברק דיבר בחשיבותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והסביר כי הוא רואה במדינת היהודית והדמוקרטית כ"תאומים סיאמים".
"אני אתחיל מהסוף", אמר ברק. "אני מאמין באמונה שלמה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. אני מאמין באמונה שלמה שלמיעוט הערבי יש זכויות ומבחינה זאת מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. אבל אין למיעוט הערבי את הזכות לטעון שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם הערבי".
"אני מקוה שזה נקי מבחינת העמדה הבסיסית שלי אני רואה בקביעה שערכיה של מדינת ישראל הם ערכים של מדינה יהודית, כנתון חוקתי שאי אפשר להתעלם ממנו שמשקלו כמו המשקל שערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית", ציין. "הוא לא פחות אבל הוא גם לא יותר. ואני חושב ששני הערכים האלה חייבים לחיות יחד".
"על כל פנים, אני כשופט מחוייב לראות במדינה היהודית והדמוקרטית תיאומים סיאמים", הסביר. "הם לא ניתנים להפרדה. אני לא אומר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית שערכיה דמוקרטיים או מדינה דמוקרטית שערכיה יהודים. אלא מדינה יהודית ודמוקרטית. היא לא מדינה יהודית או / ודמוקרטית. אני לא רואה קושי גדול ליישב את שני המושגים האלה, מפני שזאת חובתי כשופט".
"אני מכיר בכך שהערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית בחלק מהדברים לדעתי הוא מניח את הדעת ובחלק מהמקרים אינו מניח את הדעת", ציין. "אני מכיר בכך שמבחינת ההיבט הציבורי זכות התנועה שלנו מוגבלת בשבת, אנחנו לא יכולים לנוע בצורה חופשית בשבת. אני מכיר בכך שהזכות שלנו לנישואין היא מוגבלת, יהודי יכול במדינת ישראל להתחתן רק עם יהודיה. אין נישואין עם לא יהודי וגם לא עם בני אותו הזוג. ועוד דוגמאות רבות אחרות, השבת והחגים רובם ככולם יש להם היבט דתי. חלק מהדברים נראים לי כרצויים למשל שבת חגים פסח. למשל לנסוע בשבת ברחוב ירמיהו כשיש תפילות מהצדדים נראה לי כלא רצוי. נישואין וגירושין נראה לי כלא רצוי".
"אני חושב שחוק השבות הוא החוק החשוב ביותר שמדינת ישראל קיבלה. למרבה הצער הוא לא חוק יסוד אבל אני בחשיבה החוקתית שלי רואה אותו כמעמד חוקתי", הוא אמר, וגם הוסיף: "אני מתנגד התנגדות נחרצת לביטול סעיף הנכד אני חושב שזה לא נכון".
בנוגע לגיוס חרדים הוא אמר: "בעיית בחורי הישיבה היא בעיה שעסקתי בה מספר פעמים אני חושב שאי גיוס של בחורי ישיבה פוגע בזכות לשיוויון יחד עם זאת הוא יכול לעמוד מבחינה חוקתית אם הוא מקיים את הדרישות של החוקה שלנו: 'שהוא לתכלית ראויה' ואני על חוק טל אמרתי הוא לתכלית ראויה. ו'תואם את ערכיה של מדינת ישראל' ואני לגבי חוק טל אמרתי שהוא תואם את ערכיה של מדינת ישראל. והאם הוא מידתי. אז אם יציעו פיתרון שהוא מידתי הוא יכול להיות מקובל על דעתי. למשל, תוצאה שרבנים ילכו לבית הסוהר זה פיתרון לא מידתי. אני חושב שיש מקום לשינויים רבים. אבל אני לא רוצה לשנות את האופי היהודי של המדינה".
"אני רואה במשפט העברי את המשפט הלאומי שלנו לפי הלכת סקורניק, שהמשפט העברי הוא המשפט הלאומי של מדינת ישראל עד כדי כך הוא חשוב בעיני, אני אף פעם לא רואה את הפניה למשפט העברי כפניה למשפט משווה, כמו הפניה למשפט האירופי או האמריקאי, לא לא לא! זה המשפט שלנו. אבל בגלל מה שקרה בכל השנים (שנות הגלות), היכולת שלו למלא תפקיד מלא בחיים הלאומיים שלנו בשלב זה הוא בלתי אפשרי. בעוד 50 שנה שכולם ידעו את המשפט העברי אני מניח שזה יכול להיות אחרת".
לדבריו, "העובדה שמדינת ישראל היא יהודית הוא נתון שאני מקבל אותו באהבה. סבא שלי היה רב לשתי עיירות קטנות בליטא והתמונה שלו תלויה בחדרי ואני מסתכל עליה בכל יום מאה פעמים. אני לא נגד הדתיים, אני בעד פשרות. אבל אני לא מקבל את זה שהארון ספרים שלי הוא דל, הארון הספרים שלי הוא מלא כשם שארון הספרים היהודי שלי מלא. הארון הדמוקרטי משפיע על הארון היהודי ולהיפך. זה לא אקסימורון זה אפשרי גם זה וגם זה. שאלו אותי אם אני מסכים למשפט עברי אמרתי בוודאי זה נכלל בביטוי מורשת ישראל".
"המושג מורשת ישראל כולל כמובן את המשפט העברי, הוא כולל כמובן גם את השו"ת, את השאלות והתשובות שהיו כל השנים, והוא כולל גם את כל ההגות היהודית", אמר. "לכן בעיני, הוא כולל את הרצל והוא כולל את ז'בוטינסקי והוא כולל את בן גוריון . מה שאני אומר עכשיו זה גם מנחם אלון אמר, העמדה שלי לעניין מעמדו של המשפט העברי היא כגישתו של אלון. הייתי היועץ המשפטי לממשלה שעה שחוקק חוק יסודות המשפט ואני ביקשתי להכניס את מורשת ישראל רקובר היה המשנה שלי עזר לי בדבר הזה. זה בכמה מילים בבסיסו של דבר עמדתי בנוגע למדינה היהודית".
ד"ר יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה אמר בתגובה לדברי אהרון ברק לפיהם אין לתקן את סעיף הנכד כי "אין זו הפעם הראשונה שנשיא העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק יוצר מכבסת מילים במטרה להסוות את הטענה המרכזית שלו והיא שלדידו, משמעות היות ישראל מדינה יהודית מקבלת ביטוי פולקלורי בלבד. חוק השבות אינו חוקה, ולישראל אין חוקה. חוק השבות אינו חוק יסוד כמו שגם חוק הכניסה לישראל אינו חוק יסוד על אף והוא חלק מרכזי ממדיניות ההגירה לישראל כפי שקיבלה ביטוי בחקיקה ראשית."
עוד מוסיף ד"ר שרקי: "המגמות הדמוגרפיות כתוצאה מגלי ההגירה הלא יהודית על פי חוק השבות בשנים האחרונות, מסכנות באופן מוחשי את עתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין זה פלא שפרופ' ברק הבקיא במגמות אלו יתנגד נחרצות ליוזמתנו לתיקון חוק השבות על ידי ביטול סעיף הזכאות לנכדים שאינם יהודים, זאת במטרה לממש את חזונו מדינת ישראל מדינת כל אזרחיה עם פולקלור יהודי".