בימים אלה מצוין מלאת 37 שנים לאסון בצ'רנוביל, תאונת הגרעין החמורה ביותר בהיסטוריה.
על הסיכוי שדליפה מהסוג הזה תתרחש שוב באחד מהכורים הרבים הפזורים בעולם ועל הסכנה, אם אכן קיימת כזו, מקרינה גרעינית ברמות השונות, שוחחנו עם ד"ר יהושע סוקול, מומחה לפיזיקה גרעינית, חבר פורום האקדמאים למודעות גרעינית ומרצה במרכז האקדמי לב.
על השאלה אם כל הכורים מוחזקים בידיים אחראיות ומפוקחות, משיב ד"ר סוקול תשובה מעט מדאיגה כשהוא אומר שגם אם הוא אינו הכתובת לשאלה זו הרי שתחושתו היא שהמענה שלילי. "אני חושב באופן כללי שהתשובה החד משמעית היא לא", הוא אומר ועם זאת הוא מבקש להרגיע את תבהלת הקרינה הגרעינית לטעמו יוצאת מכל פרופורציה.
"תאונה כמו צ'רנוביל לא יכולה הייתה לקרות ולמרות זאת היא קרתה. זה הסיפור עם כל התאונות הגדולות. תמיד מדובר בצירוף מקרים שמבחינה הסתברותית לא יכול היה לקרות אבל זה קרה. למשל, התחנה בפוקושימה הייתה בידיים אחראית ובכל זאת קרתה התאונה, כך שהעניין הוא לא הידיים האחריות או לא, אלא השלכות האמיתיות של תאונה תעשייתית כזו או אחרת, ומה האנושות עושה עם זה, ובתחום הזה יש הרבה מה ללמוד", אומר סוקול.
כדי להסביר את דבריו מציין ד"ר סוקול כי התאונה הגרעינית בצ'רנוביל הייתה אסון הומניטארי אדיר, האסון הלא מלחמתי הגדול ביותר שהיה, אך עם זאת נכון להבדיל באופן חד משמעי בין התאונה התעשייתית לבין האסון ההומניטארי שב-99 אחוז נגרם מהתגובה הלא נכונה לתאונה עצמה.
"הייתה תאונה רצינית, אבל זו הייתה תאונה בסדר גודל שקורה בכל שנה ולא זוכרים אותן. שם הייתה תאונה עם שלושים הרוגים אבל היו גם תאונות עם אלף ו-5000 הרוגים ולא זוכרים אותן. לעומת זאת גם ממשלת ברית המועצות וגם ממשלות אירופה נקטו במדיניות היסטרית, לא מדעית ולא הגיונית, וכך הפכו את התאונה לאסון הומניטארי. לדוגמא לא חשבו על משמעות בריאותית של ההעברה והפינוי של שלוש מאות אלף אנשים מבתיהם, רובם לצמיתות".
בהקשר זה מזכיר ד"ר סוקול את ההשלכות הנפשיות הקשות של פינוי שכזה על ציבור עצום שכזה. רבים הפכו לאלכוהוליסטים, רבים מתו. "מדובר בעשרות אלפים, אבל אם אנחנו מדברים על השפעות הקרינה הגרעינית באופן ישיר, אז למעשה לא ניתן לומר שום דבר, אבל ההנחה הרווחת היא שלא היה שום דבר או כמעט ולא היה שום דבר".
סוקול מציין שהנתון הרשמי מדבר על 6000 מקרים של סרטן בבלוטת התריס אצל ילדים, מהם 15 קטלניים. "היום אנחנו יודעים שדווקא בסרטן בלוטת התריס יש תופעה של איבחון יתר ברמה של תשעים אחוז ויותר. הדברה המקצועית שלי היא היא שסרטן בלוטת התריס בצ'רנוביל, כמו הגזזת, זה עניין של איבחון יתר ולא של קרינה, כי עשרה אחוז מהאנשים חיים עם מה שיכול להיות מאובחן כסרטן בלוטת התריס אבל הוא לא באמת סרטן ולא מחלה. ברוב המדינות 8-12 אחוזים מהאנשים חיים עם זה בלי לדעת. זה הדבר היחיד שהיה באוכלוסיה שהייתה שם בצ'רנוביל. לא היו סרטנים אחרים, לא היו מחלות רדיוגניות אחרות. לעומת זאת היו מחלות פסיכוסומטיות כמו התקפת לב, בעיות כלי דם, התאבדויות ועוד, אבל כל אלה נובעים מהפינוי ולא מהקרינה".
לדבריו, לא נבחן את סוגיית השלכות הקרינה נגיע למסקנה שניתן היה להחזיר את התושבים לבתיהם כבר לאחר חודש מאירוע התאונה. בעיניו השארת המקום כפי שהוא, מה שגרם להרס חייהם, הוא החלטה פוליטית בלבד ולא מהלך מחויב מציאות בהיבט הבריאותי. "אפשר להגיע בטיול למרחק של מאה מטרים מהכור וזה בטוח לחלוטין. אגב, יש מי שחזרו לגור שם בניגוד לחוק".
לשאלתנו מבהיר ד"ר סוקול כי הנתונים הקיימים כיום סביב הסוגיה הם אותם נתונים שהיו קיימים גם אז ולא מדובר בנתונים חדשים שהתווספו ושינו את התפיסות. נתון יחיד שהתווסף, הוא אומר, נוגע לכך שקרינה במינון נמוך מ ועילה בסבירות גבוהה לבריאות.
דוגמא לכך מציין סוקול את המיקרוגל המטבחי המאפשר בישול ביצים בו, אבל ברור שלא מכניסים את הראש ומפעילים את המכשיר כי הפעלה כזו תפגע בעיניים ולאחר מכן במוח והלאה, ועם זאת איש אינו סבור שיש להימנע משימוש נכון במיקרוגל. מנגד, הוא מציין משדר שעצמתו מאית מהמיקרוגל וממוקם בקצה העולם, ניתן יהיה לקלוט את אות השידור שלו במקלט רגיש ואפילו לא רגיש במיוחד, וחובבי רדיו עושים זאת כבר למעלה מחמישים שנה. לדבריו הטענה שקרינה מסוכנת נובעת מהידיעה שהכנסת ראש למיקרוגל תביא למותו של אדם בעוד אותות שמשודרים בכל הזמן בכל העולם וניתן לקלוט אותם אינם מסוכנים לאדם. ההשוואה הזו מלמדת, בעיני סוקול, על מה שקורה ביחסינו לקרינה מתקלה ותאונה כמו בצ'רנוביל. "הכול עניין של מינון", הוא אומר.
עוד הוא מספר על אירוע שהתרחש בקרית המחקר הגרעיני בדימונה ובו קבוצת מבקרים סיימה את ביקורה במקום וכפי שמחייב הנוהג כל אחד מהחברים בקבוצה עבר בדיקה רדיואקטיבית. הבדיקה ציפצפה כשאחת החברות בקבוצה עברה את הבדיקה. כך אירע גם בפעם השנייה והשלישית. היא עצמה נלחצה והייתה על סף התקף לב אך אז היא נשאלה אם היא עברה בדיקה ברפואה גרעינית ואכן בדיקה כזו נעשתה שבועיים קודם לכן בבית החולים 'סורוקה'. כלומר, שבגופה נותרו סימני קרינה לאורך שבועיים על אף שלא מדובר בקרינה מסוכנת, וגם את האותות הללו המכשירים הקיימים מזהים.
"28 אנשים מתו מהקרינה בצ'רנוביל, כמחציתם מפעילי התחנה וכמחציתם מהכבאים שנכנסו לשם. הם קיבלו מנות אדירות של קרינה ומתו מזה, אבל זה לא אומר שמי שעובר צילום CT מסתכן. זו אותה קרינה אבל העניין הוא המינון", אומר ד"ר סוקול המציין כי לו היו חוזרים מאות האלפים לבתיהם כחודש לאחר האירוע השגרה הייתה חוזרת מבלי להשקיע בבניית המקום מחדש. החזרתם כעת תחייב שיקום כללי של האזור בעלויות גבוהות ביותר.