"הרב, לפני כשלושה חודשים אימי נפטרה ונאלצנו להכריע בשאלה גורלית בתוך שעה. רציתי לשאול- האם נהגתי כשורה?!" ניגש אליי יהודי יקר בתום אחת ההרצאות שלנו שעוסקות בשאלות של סוף החיים.
שאלות מסוג זה מגיעות לפתחי לא אחת. אנשים מסתובבים בעולם עם הרגשה פנימית ש'אוכלת אותם'...
"לא ידעתי שיש כתובת ומי שיוכל לסייע לי ברגע האמת" אמר.
ראיתי את פניו שהביעו כאב גדול השאלה הבלתי פתורה הזו, האם נהג כראוי הולכת איתו כבר תקופה ארוכה.
קשה לענות על שאלות מסוג זה בצורה רטרואקטיבית. כשאנו מקבלים שאלה למעשה אנו לומדים את פרטי התיק הרפואי בצורה מדויקת בטרם נוכל לכוון את בני המשפחה בקביעת המשך הטיפול הרפואי ביקירם.
בפרשת אחרי מות מצווה אותנו התורה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" [ויקרא יח,ה]
הגמרא למדה ממקור זה את ההלכה שמותר לחלל שבת לשם הצלת נפשות וידועים דברי הרמב"ם בהלכות שבת המדייק את דברי התורה "וחי בהם", ללמדנו, שלא ייתכן ששמירת השבת תהווה בצורה כלשהיא גורם למיתתו של האדם [ויעויין בחשוקי חמד שבת נה].
השנה התחדשה לי נקודת מבט נוספת בהבנת פסוק זה.
ההחלטות בהן אנו עוסקים כדוגמת - האם לחבר למכונת הנשמה, האם לתת מורפין, או להכניס לניתוח מסוכן אינן החלטות רפואיות אלא מוסריות הלכתיות, נכחתי פעם בהרצאה של רופא בכיר ומנוסה שבסיומה של ההרצאה הודה ביושר שהוא למד רפואה ואיננו יודע כיצד להכריע בשאלות כגון אלו. ישנם פעמים שאני שומע ממשפחות שהצוות הרפואי כן הביע את דעתו "האתית" בעדינות "לאמא שלי לא הייתי עושה את זה" וכדומה אך בני המשפחות שפונים אלינו לא מסתפקים בכך אלא רוצים לשמוע את דעת התורה.
כשאדם עומד בפני החלטה כבדת משקל שכזו והוא פונה אל משפטי התורה ומתוך כך מקבל את ההחלטה זהו ביטוי נפלא של ציווי התורה 'וחי בהם'. חיים שבהם התורה היא זו שבמרכז, אליה האדם פונה וממנה הוא מקבל בצומת הדרכים הלא פשוטה הזו את הכח לבחור ולהכריע. אך לא רק זו, התורה נותנת לאדם חיים במובן של השלמות הנפשית והיכולת להמשיך את חייו מתוך ידיעה ברורה שההחלטות אותם קיבל גם אם הם קשות מאוד הן נובעות מתוך דרכה של תורה. אדם שקיבל פסק הלכה ברור לאחר שנעשה הבירור ההלכתי בצורה מדויקת ונכונה "יכול לישון בלילה" הוא יודע שהוא מחובר להר סיני גם בהחלטות אלו.
במהלך השנים האחרונות ענינו בקדושת החיים על אלפי שאלות וליווינו מאות משפחות בהתמודדות עם שאלות כואבות מאוד. בכל פעם בה אני נותן תשובה למשפחה מורגשת ההקלה הגדולה על כך שהם לא היו צריכים להחליט לבד.
בימים בהם אנו סופרים את ספירת העומר כהכנה לקראת חג השבועות, מקבלים דברים אלו משנה תוקף , תורתנו תורת חיים ומכוונת את האדם בכל רגע במהלך חייו, גם ברגעים האחרונים. והמשפחות? המשפחות צריכות להמשיך לחיות גם אחר כך, וחי בהם!
מראשי אגף קדושת החיים במכון פוע"ה