נשיא איראן, איברהים ראיסי, צפוי להגיע ביום רביעי לביקור בדמשק, שמעורר לא מעט פרשנויות במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. החוקר אליהו יוסיאן, מומחה לאיראן והמזרח התיכון וזוכה פרס ביטחון ישראל, סבור שמאחורי הביקור אינטרסים כלכליים של סין, ולמעשה בשליחותה מגיע הנשיא האיראני לסוריה.
על מנת להבין את המהלכים לוקח אותנו יוסיאן מעט אחורה, ומתאר את המציאות הגיאופוליטית שנוצרה בשנים האחרונות עם הנטישה האמריקאית את המזרח התיכון ועם הכישלון של ישראל למנף את הסכמי אברהם כדי לחזק את מעמדה:
"ראשית, האירוע הסעודי. האמריקאים זרקו אותם מתחת לגלגלי המשאיות של איראן, הוציאו את מערכות ההגנה שלהם בתקופת ביידן, כשאיראן תקפו את שדות הנפט בסעודיה האמריקאים לא נתנו גיבוי לסעודים, כשבאמצעות החות'ים האיראנים תקפו את ריאד האמריקאים לא נתנו להם גיבוי והסעודים מצאו את עצמם לבד בזירה. מצד שני, בהמשך להסכם אברהם, ישראל לא התנהגה כמעצמה אזורית ולא הצענו הצעות רציניות והם ראו את עצמם לבד מול האיראנים".
על מה שיכולה הייתה ישראל להציע לסעודים ולמדינות עימן חתמה את הסכמי אברהם, ואז הייתה נוהגת כמעצמה, מזכיר יוסיאן את היות העם היהודי 0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם שזכו במעל 200 פרסי נובל, את היותה אחת מ-5 המדינות בעלות הטכנולוגיות המובילות בעולם ואחת מחמש הכלכלות החזקות בעולם. ככאלה "היינו יכולים להציע למדינות שחתמנו איתן את הסכמי אברהם ולסעודיה, שאמנם האמריקאים הוציאו את מערכות ההגנה שלהם מסעודיה ואנחנו נפרוס עבורן כיפת ברזל וחץ. היינו יכולים לומר שיש לנו חיילים שיוצאים מהשירות הצבאי עם ותק של שלוש שנים, נפתח קופה משותפת, נחתים את המשתחררים חוזה ונקים בסיסי הדרכה שילמדו אתכם איך להתמודד עם הגורמים האיראניים. היינו יכולים להציע הרבה גם במובן הכלכלי, גם במובן הצבאי וגם במובן הטכנולוגי אבל לא נהגנו כמעצמה והסעודים ראו את עצמם לבד מול האיראנים והמסקנה שלהם הייתה לחבק את האיראנים".
מוסיף יוסיאן ומתאר את המשברים העוברים על מדינות האזור: "בלבנון המצב קטסטרופאלי, אין תקציב לריכוז אשפה, בסוריה מעל חמישים אחוז הרס וחורבן, בעיראק שולטת מיליציה חמושה של איראן. המושל שם, איש דת שמתנגד לאיראנים, נבחר להקמת ממשלה אבל באמצעות המיליציה שלהם האיראנים מנעו את הבחירות הדמוקרטיות ולא איפשרו לו להקים ממשלה. מעבר לכך, גם במובן הכלכלי העיראקים לא במצב טוב, וזה בלשון המעטה".
המשברים הללו מטלטלים את המדינות ומייצרים בהן חוסר יציבות. מנגד, אומר יוסיאן, כאשר האמריקאים אינם קיימים במזרח התיכון, קיימת סין המזהה את 45 האחוזים מהאנרגיה העולמית שנמצאת בקרקעות המזרח התיכון בדמות הגז והנפט, והסינים מעוניינים בכך, אך לשם כך הם זקוקים ליציבות במזרח התיכון. "כאן איראן נכנסת לתמונה כי יציבות בסוריה עיראק ולבנון תלויה במידה רבה באיראן. הסינים אומרים לאיראנים, כולם רוצים לעשות עסקים שמחייבים יציבות, לך לשלוחותיך בלבנון סוריה ועיראק ותרגיע את הרוחות. אם תוכל לשמור על יציבות באזור ניכנס למזרח התיכון".
יוסיאן מוסיף ושואל: "במזרח התיכון מי לא רוצה יציבות? כולנו רוצים יציבות ביטחונית, והאיראנים יוצאים לבליץ מדיני בעיראק סוריה ולבנון כדי לייצב את האזור לקראת דריסת רגל סינית. מנקודת המבט של האנרגיה העולמית במזרח התיכון אם הסינים ישיגו יציבות הם יוכלו להיכנס לאזור. בנוסף, הסינים רוצים לפתוח מפעלים במזרח התיכון, כי העברת סחורה מסין ואירופה יקרה יותר מהקמת מפעלים במזרח התיכון שבו יש 45 אחוז מהאנרגיה העולמית, מה שמסייע לייצר את הסחורה ולייצא אותה מהמזרח התיכון לאירופה, מה שיעזור להם להתמודד בתימחור עם האמריקאים. בקצב כזה, אם הסינים ישיגו את האנרגיה העולמית במזרח התיכון, את היציבות ואת הייצור, ניתן לשער, גם על בסיס כלכלנים מומחים, שבעוד עשר שנים סין צפויה לעקוף את ארה"ב".
יוסיאן מעיר כי ישראל לא צפויה לקחת חלק באותה השקעה סינית אזורית שכן האנרגיה שעליה שמה סין את העין נמצאת באדמות מדינות ערב ולא באדמותיה של ישראל. באשר לגז הישראלי הוא מזכיר כי ישראל חתומה לגבי מרביתו מול האירופים והאמריקאים.
"ככל שיהיו השקעות סיניות כלכליות בסוריה לבנון עיראק ואיראן הם לא יאיימו עלינו. כפי שצרפת תבלום את האיומים של נסראללה על ישראל, כדי שלא לפגוע בהשקעות צרפתיות בלבנון, כך גם אם יהיו השקעות סיניות במרחב, האיום על ישראל יירד משמעותית. נרוויח מכך לא כלכלית אלא ביטחונית", סבור יוסיאן המעיר כי הפרשנים המתארים את ביקורו של ראיסי כאיום על ישראל ככאלה שמדברים על ביטחון אבל מתעלמים מהאלמנטים הכלכליים האזוריים.
"לדוגמא, לפני 15 שנים האיראנים שמו יד בבניית נמל בלטקיה ולא השיגו את המטרות שלהם. ישראל עומדת ב-15 השנים האחרונות עומדת בתוקף לא לתת לאיראנים דריסת רגל בסוריה. במידה רבה הצלחנו בסיפור הזה. כעת הסינים אומרים לאיראנים, 'שפכתם מיליונים ולא הצלחתם, אנחנו רוצים יציבות לטובת הכלכלה'. לדעתי ולצערי לפרשנים יש יותר מדי צבע ביטחוני בפרשנות שלהם, למרות שיש הרבה אלמנטים אחרים ושחקנים אחרים כמו אנרגיה עולמית וכלכלה".