אף אחד לא קם
תארו לכם שמדברי ראש הממשלה או שר המשפטים ניתן היה להבין שאין שום כוונה להגיע לפשרות בשיחות אצל הנשיא וכל תכלית המפגשים הללו היא לשכנע את האופוזיציה להסכים למתווה הרפורמה שמוביל השר לוין. מה היה קורה אז?
לא נראה לי שצריך להיות בעל דמיון מפותח ועשיר במיוחד כדי לנחש שהתקשורת הייתה עטה על האמירות הללו כמוצאת שלל רב. הנה הוכחה שהכול שקר, הכול נועד רק כדי להרוויח זמן, הנה הוכחה שיאיר לפיד צודק, אין שום ערך בבזבוז הזמן אצל הנשיא, עובדים עליכם, אל תוותרו, היו זועקות הכותרות ומחזקות את ידי הצוות האופוזיציוני בעקשנותו.
מפגיני קפלן היו כבר דואגים להבעיר את הרחובות בסערה עצבנית במיוחד והפלג הירושלמי של המפגינים כבר היה שועט לכיוון בלפור חמוש בדגלי אש"ף על מנת להסתער על הבסטיליה של נתניהו.
ניתן לשער שאפילו הנשיא היה יוצא בהודעה נוקבת מטעמו ואומר משהו על כך שהוא מצפה ליושרה מצד הצוות של נתניהו ואם לא ברור לחברי הצוות הזה שהיעד הוא פשרה שבה כל אחד מוותר על חלומותיו למען דרך משותפת, אז אין מנוס מלומר שנתניהו ואנשיו מבצעים הונאה בכל רגע שהשיחות נמשכות.
נכון, ניתן לשער שהודעה של נשיאנו המנומס לא תכלול ממש את המילה 'הונאה' אבל הרמיזות תהיינה ברורות ופרשני האולפנים היו דואגים לנתח כל מילה ולהבהיר עד כמה חמורים דברי הנשיא, ובין השאר היו נושאים את הנשיא על כפיים, אולי אפילו ברמה הפיזית, אם המאבטחים יאשרו זאת.
אז למה שום דבר מזה לא קורה כשבני גנץ מכריז בארבע מילים בדיוק את אותו דבר? למה לו מותר להגיד 'הסכמות כן, פשרות לא', כלומר 'אין לי שום כוונה להתפשר וכל המו"מ נועד כדי שנציגי נתניהו יסכימו לדרישותינו' ואף אחד לא טוען שהוא מתעתע בכולנו?
ועם זאת הנה לכם הימור פוליטי קטן:
בתום התכתשויות והתנצחויות בבית הנשיא יגיעו הצדדים להסכמה כזו או אחרת. התמרמרויות יעלו מימין ומשמאל, כמקובל, אבל מאחורי הקלעים של השיחות הללו יירקמו יחסים פוליטיים מחודשים בין אנשיו של בני גנץ לאנשיו של נתניהו, ובין השאר ידברו שם על כניסה של גנץ לקואליציית נתניהו, בין השאר כדי לסייע להתמודד עם ההסלמה הביטחונית בדרום, המתח הקבוע בצפון ואולי היתכנות לאירוע דרמטי באיראן. עבור נתניהו החיבוק לגנץ כמעט קריטי שהרי אחריתו צניחה חופשית של גנץ בסקרים.
אנחנו כבר כמעט מסכימים על הכול בסוגיה הקריטית של הרפורמה, אז למה לא? יגידו לגנץ והוא יגרד בראשו, יכחכח בגרונו ויציב תנאי, תוציאו את סמוטריץ' ובן גביר ואני בא. אל תגזים, יגידו לו בליכוד, אם נוציא את שניהם וניקח אותך נישאר בלי 61 מנדטים. אתה הרי לא תבוא עם גדעון סער וזאב אלקין שמחזיקים חשבון פתוח וסלידה אישית מול נתניהו, ועם מה שנשאר לך, מר גנץ, לא תוכל להשלים את החסר. בוא נתפשר על בן גביר בחוץ וסמוטריץ' בפנים...
במקביל יתעצמו הכעסים של אנשי 'עצמה יהודית' על נתניהו ומדיניות ההכלה וההבלגה שלו. מנגד, ביטויי עצמאות כאלה ואחרים של ח"כי 'עצמה' בהצבעות יעלו לנתניהו את הסעיף וכבר יימצא התירוץ להיפרד מבן גביר. לגנץ תישאר משימת הפרידה מסער ואלקין, ולהעלות את עשרת המנדטים שנותרו לו על עגלת הקואליציה במחיר מיניסטריאלי גבוה, כי בכל זאת הוא מקריב למען המהלך את האהדה שמעניק לו כיום הרחוב.
תסמונת וינטר
פשפשתי ופשפשתי ולא מצאתי ולו פרשן צבאי רציני אחד שיוכל לטעון שתא"ל עופר וינטר (גילוי נאות, חבר אישי יקר) אינו ראוי לקידום לדרגת אלוף, למרות שניתן לשער שהרקע האישי שלו (כן, גם דף הקרב המפורסם ההוא) יותר ממזמין עליו ביקורת מכל מיני פרשני 'הארץ' וסביבותיהם שמשום מה זוכים למעמד עליון בארצנו, ובכל זאת הם שותקים. כנראה שהם יודעים למה. ובכל זאת עוד סבב מינויים בצמרת צה"ל עובר ותא"ל וינטר נותר במקומו.
לא קצין אני ולא מומחה לענייני ביטחון אנכי, ועם זאת אני מבקש להעלות כאן השערה מטרידה. אני מבקש לשאול האם וינטר אינו משל לאותה קבוצה בישראל שעבורה אהבת הארץ אינה תלויה בדבר. הם לא מאיימים בנטישה ובאנרכיה ובדיוק משום כך הצד האחר הוא שמקבל טיפול מפנק.
כבר לפני כמה סבבי מינויים העריכו פרשנים שוינטר יעשה כמנהג קודמיו ויפרוש מאוכזב לאזרחות הממתינה לו בקוצר רוח, אלא שבמקרה זה מדובר בקצין מסוג אחר, כזה שלא דרגתו ומעמדו מניעים אותו אלא תחושת השליחות ואהבת הארץ, ולכן עם דרגה או בלי דרגה הוא נשאר פעם ועוד פעם.
כאן עולה השאלה (מבלי לפגוע חלילה קצינים המוכשרים שקודמו), האם הידיעה שוינטר יישאר בכל מקרה היא זו שגורמת למקבלי ההחלטה להעדיף לקדם את מי שעלול לפרוש ובלבד שיישאר בשורות הצבא? אני מאוד רוצה להאמין שהתשובה לשאלה הזו שלילית. לצערי אני לא בטוח.
האם זה מה שקורה גם לציונות הדתית כולה? האם ההבנה שהיא לא תשבור את הכלים, לא תחולל אנרכיה, לא תשרוף גשרים, לא תחסום כבישים ותשבית מדינה, לא תאיים בירידה מהארץ ולא בנטישה כלכלית, היא זו שמביאה את מקבלי ההחלטות להתייחס אליה בסלחנות והערכה, אבל לתת לצד השני את מבוקשו כי הוא הילד שלא רק רוקע ברגליים ומשתטח על הרצפה, אלא ממש שובר והורס מכל הבא ליד?
אז זהו, אדוני הרמטכ"ל, זהו אדוני ראש הממשלה, זו הטעות שלכם. אלו בדיוק האנשים שאתם הכי זקוקים להם בצבא ובמדינה, את אלה שלא מאיימים אלא מסורים למולדת ללא תנאי. אותם צריך לקדם, את הבקשות שלהם צריך למלא.
וסליחה עופר, אני יודע שבחיים לא היית מאשר לאף אחד ממכריך לכתוב טקסט כזה, אבל הייתי חייב.
הומור שכזה
ההסתדרות נתפסת אצל רובנו כארגון יבשושי וחסר הומור, אבל מסתבר שטעינו. קחו לדוגמא את חגיגות האחד במאי שצוינו השבוע בהובלת ההסתדרות והעומד בראשה. האירוע התקיים, כמקובל בעת הזו, כביטוי ל...דמוקרטיה. כן, כן, קראתם טוב... דמוקרטיה הפכה לדגלו של היום הקומוניסטי הזה.
הכותרת הייתה 'אין דמוקרטיה עם עוני' ויו"ר ההסתדרות נשא נאום ובו קבע ש"האיגודים המקצועיים היו ויישארו נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית". אל תגידו שזה לא מצחיק. אנחנו מדברים על החג שהנחיל לעולם הקומוניזם, המשטר שבשמו ולמענו נרצחו והומתו עשרות מיליונים ועשרות אחרות נשלחו לגולאגים, מחנות הכפיה למתנגדי המשטר. ממש פאר היצירה הדמוקרטית.
פרט היסטורי נוסף שמשום מה נעלם מעינינו הוא שבין המשטרים הטוטליטאריים שאימצו את החג נמצאת גם המפלגה הנאצית שקבעה את היום הזה כחג לאומי, הלא הוא יום העבודה.
בעולם סביר היינו מצפים מכל בר דעת ונקי לב להרחיק ידו מהיום הזה, לא להעלות אותו על דל שפתיו, ובוודאי לא לראות בו משהו שקשור איכשהו לדמוקרטיה, אבל זה רק בעולם סביר.
זה מה שדחוף לנשיא?
בעולם הגון, ישר ונורמאלי היה האירוויזיון נחשב למוקצה מחמת מיאוס, ובוודאי לא כזה שטרם צאת משלחת ישראלית אליו היה נשיא המדינה מתפנה מעיסוקיו הדחופים כדי לפגוש את העלמה קירל ולצייד אותה בברכת הדרך.
בעולם הגון לא היה ניתן לשלב בין תופעת ה'מי טו' המבקשת לכאורה לגונן על מעמדן של נשים, לבין האירוע הזה שכל כולו החפצת נשים באופן הכי בוטה וזול שניתן להעלות על הדעת (ואגב, גם גברים מסתבר, וכדי להיות מדויקים, גם כל מי שחושב שהוא בתווך שבין גברים לנשים. כולם מוחפצים ומעורטלים למחצה לשליש ולרביע).
אבל לא בעולם הגון אנחנו ולכן הצבעים והצביעות הם שחוגגים בהתכנסות הזו שמאז ימי הללויה, חי והורה הספיקה להבאיש את המונח מוסיקה וטירללה אותו למחוזות הזויים ומופרכים. מדי שנה מזכירה לנו אירופה את כיעורה כסוחרת בכבודן ובגופן של נשים במפגן מיוחצן זרוע בנצנצים ואורות מסנוורים. למה גם אנחנו צריכים לקחת חלק בזה? אין לי תשובה של ממש.
צפוף לרווחה
בשבוע הקרוב יתקיים כנס מיוחד שיעסוק במצוקת צפיפות האוכלוסין בישראל. אני יכול לשער ולנחש שבאי הכנס יתעטפו בנהי ובבכי וידברו על בניה לגבהים שלא נודעו ואולי גם על צמצום ילודה ושאר רעיונות משונים ומוזרים.
הרשו לי לקבוע שאת כל אגדת צפיפות האוכלוסין אני מסרב לקבל כל עוד בגלל סיבות פוליטיות מטופשות יש כאן מי שמחליט לא לבנות עשרות אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון. אל תצטופפו, פשוט תבנו.
קאטו העקשן ממשיך ואומר
גם אם לא ממש צריך להזכיר למישהו את מה שקאטו הזקן מקפיד לומר, הוא דווקא מתעקש לשוב ולהזכיר שארץ נהדרת כבר ממש ממש לא מצחיקה.
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com