פצי עם אריק שרון במהלך מלחמת יום הכיפורים
פצי עם אריק שרון במהלך מלחמת יום הכיפוריםצילום: איציק שוקל

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים היו תא"ל במילואים אמציה (פצי) חן וחבריו לסיירת שקד עסוקים בקרבות בלימה מתישים על גדות תעלת סואץ. באחת הפעולות לפגיעה באויב המתקדם, פיצוץ עז וקרוב להחריד עצר את הכוח. "אחד הנגמ"שים שלנו נפגע מפצצת אר־פי־ג'י, שאול אפריק הי"ד נהרג במקום. הפצצה חתכה את כל החברים שהיו בנגמ"ש לשני חלקים. אחרי הקרב הגעתי לנגמ"ש, הוצאנו את הנהג שאול והתחלנו לטפל בכצל'ה. לא ממש ידענו איך מטפלים במצב כזה. התקשרתי לאוגדה שישלחו לי מסוק כי כצל'ה גסס ממש, ראיתי שהוא כבר לא הוא. בתחילה חיל האוויר סירב בגלל הקרבה שלנו לקו האויב, כך שמה שנותר לי לעשות היה לחזור לכצל'ה ולהיפרד ממנו. אהבתי אותו".

ברגע האחרון חל מפנה. פצי מרים טלפון לאריק שרון והלה מפתיע אותו: חמש דקות מסוק נוחת אצלך. "אני רץ לכצל'ה בזמן שהנשמה שלו באיזשהו מקום, 'כצל'ה, תקשיב, עוד חמש דקות נוחת מסוק ובעזרת השם תינצל'. מתוך הייסורים שלו כצל'ה ענה לי: 'אם זכיתי לשמוע אותך אומר בעזרת השם, היה ראוי שאפצע'". את הסיפור הזה מספר פצי בהרצאותיו, כאשר הקהל מרותק בתדהמה. "אנשי אמונה הם המצרך הכי מבוקש בימים אלו. אנשים מתעניינים בכל פרט ושואלים שאלות, או לחלופין מביאים את מה שהם יודעים לידי ביטוי".

בימים אלה יוצא פצי בסדרת הרצאות, בשיתוף דיור מוגן 'נופי מוצא' שמזמין את תושבי מבשרת ציון והיישובים הסמוכים להשתתף בהן. ההרצאות יעסקו בצה"ל, בפעולות צבאיות והרואיות, בהצלחות, בכישלונות ובטרגדיות.

תא"ל במילואים אמציה (פצי) חן התפרסם מאז שחרורו מצה"ל כפובליציסט וכחבר בקבוצה 'ביטחון והתיישבות', לאחר שירות כמפקד סיירת שקד, מפקד "כוח פצי" - כוח הקומנדו של אריק שרון במלחמת יום כיפור, מפקד חטיבה 434, מפקד אוגדת מילואים 220, מפקד בסיס האימונים בצאלים ורמ"ט גיס צפון. "אני בעיקר כותב בפייסבוק היום", מספר פצי בריאיון ל'בשבע'. "מעת לעת מכניס מאמרים לעיתונות הבולטת, ובעבר הייתי כותב בישראל היום וכן אצל יואב יצחק".

הנושא שהכי בוער בו הוא בחינת היכולות האמיתיות של צה"ל. "הנושא בוער בעצמותיי כמעט 40 שנה. מדובר בתולדה של החלטה אישית אחרי מלחמת יום כיפור לבחון את היכולות האמיתיות של צה"ל, יכולות אשר שונות ממה שחשבתי לפני המלחמה ההיא", הוא משתף. "מצד אחד הייתי נחשב כקצין לוחם בדרגת סגן אלוף, כך שדי בקלות הגעתי לכל המקורות ובחנתי את רוב הבעיות, כולל העובדה שהייתי סגן מפקד צאלים, המקום המרכזי שבו צה"ל מבצע כושר ואימונים. כל זה הביא אותי להתלבש על מלחמת שלום הגליל ולבחון את השפעת האימונים על היחידות הלוחמות, מה התרומה ומה הכשל, דבר שהביא אותי לבסוף לפרסום ספר עב כרס שכל קצין בדרגת אלוף משנה לומד ממנו". מאותה תקופה זוכר פצי פגישה ייחודית עם הרמטכ"ל דן שומרון. "העמדתי את תפיסת עולמי שהוא מפקד על מיליציה ולא על צבא. הצבתי בפניו את כל הממצאים של התחקירים. למרבה הפלא, שומרון היה אדם אמיץ והוא נענה לאתגר".

אמציה (פצי) חן
צילום: באדיבות המשפחה

ממיליציה לצבא

הרמטכ"ל שומרון הקצה חיילים שיעזרו לו בהסקת מסקנות. "קיבלתי מנדט בדמות סגן אלוף ורב סרן מכל אגף במטה הכללי כדי להעמיד תוכניות עמידה מפורטות של מעבר ממיליציה לצבא". לצערו הרב, המסקנות לא יושמו. "עיקר מעייניו של המטה הכללי הוא לשרוד בגבולות התקציב. מהצד השני, את כל הידע שצברתי אני רואה כרכוש הציבור. מאז, יותר מ־30 שנה, אני מנסה בכל דרך, כולל פרסום מאמרים והרצאות, להביא את הידע הזה לציבור הרחב כי בביתי הוא חסר שימוש".

בתחום הפקת הלקחים מחלק פצי בין רמת היחידה ובין רמת הזרוע הצבאית. "נושא הפקת הלקחים הוא די מוצלח ברמת החייל או היחידה, אבל מה יש מעליהם? ההפקרות חוגגת, שטח הפקר. אותם קלקולים חוזרים על עצמם".

הדברים של פצי, כך נראה, הם כל כך פשוטים, ועדיין הוא היה הראשון לכתוב אותם. הוא מסביר כיצד נוצר המצב הזה. "אני מודע לכך שאני יוצא דופן, לכן הפרק הראשון בספרי מוקדש להסביר את זכות הטיעון שלי: למה אני מעלה את הרעיונות ולא אחרים? למה אחרים לא חושבים כמוני? אני לא יותר חכם מאף אחד, אבל למרבה הצער אני היחיד שהתעסק עם זה", הוא טוען. "מלחמת יום כיפור הייתה לפני 50 שנה, אבל אני מנתח את השלכותיה ואת ההשתקפות של קלקוליה במלחמת שלום הגליל. כמו כן, מחוסר התייחסות ללקחיה של מלחמת שלום הגליל ראינו את מלחמת לבנון השנייה ומבצעי התיקו ומבצעי הבריחה והתבוסה באינתיפאדה הראשונה".

פצי מלא רצון לחזק את ההרתעה הצבאית של ישראל. "יש לנו עדיפות על האויב, אבל היתרון הזה נאכל במקביל להתרעה שאוטוטו כבר לא קיימת. בזמנו, כשפרצה האינתיפאדה הראשונה, פעלנו סיירת שקד וסיירת החופים של מאיר דגן כדי להכריע את הטרור והיה שקט 15 שנה. אין משימה חשובה בעיניי כמו להעביר את הניסיון והידע שהוא כל כולו נתונים, אני לא ממציא שום דבר. פשוט זה לא עניין אף אחד, ואותי זה עניין. בזמן שהייתי מפקד סיירת שקד, היחידה שהייתה תחת פיקודי לא הרסה בית מחבל, תפסה 93 אחוזים מהמבוקשים בערך, ובכל התקופה הקשה, יותר משנה, למרבה הצער, פגעה בחף מפשע אחד".

גם בימים אלו, חודשים אחדים לפני ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, מדבר פצי על המלחמה כאילו אירעה ממש אתמול. "כצל'ה היה קצין בסיירת שקד, כמוני, רק שבחודש אוגוסט סיימתי את תפקידי והוצבתי כחניך בבית ספר לפיקוד המטה בגלילות. השבועיים הראשונים הסתיימו בהרצאה של עוזר ראש אמ"ן תת אלוף שליו שהסביר לנו בערב הצום מדוע לא תפרוץ מלחמה", משחזר פצי את תחילת המלחמה.

למחרת הוזעק פצי לפו"ם, המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה. "התקשרתי לאריק שרון שיזמן אותי, את מאיר דגן ודני רהב, אז מדריך בפו"מ ולפני כן המפקד שלי בסיירת שקד". חבורת קצינים בוגרי סיירת שקד נסעו לשרון לאוגדה וכך הוקם כוח פצי. "באמצעות הכוח הזה, שמנה מחצית מסיירת שקד, עשינו תצפיות בכל גזרת האוגדה בעורף ובאגפים. הפעילות שלנו במהלך הבלימה הייתה כידוע ב­שני שלבים: בלימה ולאחר מכן צליחת התעלה".

בשלב הבלימה תפסו אנשי הכוח חוליות מודיעין מצריות רבות, "בהם קציני טיווח ארטילרי, והשיא ב־14 באוקטובר כשהצבא המצרי ביצע התקפת נגד, כוח יירוט שלנו שמנה 12 לוחמים, שישה בנגמ"ש ושני ג'יפים, דאג ליירט את הכוח המתקיף. הייתה לנו עדיפות על 120 אנשי קומנדו שלהם", אומר פצי בגיחוך. "בצורה זהירה ומבוקרת נענו מקטע לקטע, ולאחר שבעה קילומטרים בדיונות איתרנו את כוח האויב. תוך כדי ביקשתי מאריק תגבורת של טנקים. אחרי פקודה והסתערות, בתוך זמן קצר יחסית, חיסלנו את האויב כולו".

"למה שלא אניח תפילין?"

אמציה (פצי) חן, בן 82, מתגורר כיום בכרמי יוסף. "ברוך השם, ילדים ונכדים. ה' איתי". הוא מתגורר קילומטר ממקום הולדתו. "נולדתי בקיבוץ חולדה, קילומטר מכאן, נחשבתי חילוני, היום אני שומר מצוות". פצי מספר על הקשר העמוק שלו ליהדות. "סבא שלי הניח תפילין, למה שאני לא אניח? כמו שהוא היה אומר פעם ביום שמע ישראל וכשצריך יתגדל ויתקדש, גם אני אומר".

גם כיום מנסה פצי להשפיע לא רק בהרצאות אלא גם על מקבלי ההחלטות. "הייתי אצל גנץ לפני חצי שנה. במהלך הפרויקטים שעשיתי למטה הכללי בזמנו פיתחתי שיטה לאימון מפקדות, שיטה שמשנה את פני צה"ל, כי צה"ל בעצם מתחלק לשניים: קבוצה שלוחמת במגע פיזי, וקבוצה שנייה מעליה – 'קבוצת המחליטים', שיושבים במפקדות ומקבלים החלטות. מי שבוחן את מלחמות ישראל רואה שאחד הממצאים הבולטים הוא כישלון של קבוצת מקבלי ההחלטות במלחמת העצמאות, במלחמת קדש, במלחמת יום כיפור, במלחמת שלום הגליל, במלחמת לבנון השנייה וכמובן במבצעי התיקו מול חמאס בעזה", חותם פצי בחדות.

***