חגיגות ל"ג בעומר במירון
חגיגות ל"ג בעומר במירוןצילום: דוד כהן, פלאש 90

200 אלף חוגגים, מאות אוטובוסים, 30 הדלקות, רבי שמעון אחד. במושב מירון נשלמות ההכנות לקראת הילולת ל"ג בעומר המרכזית תשפ"ג שתתקיים בשבוע הבא.

ההילולה תיפתח ביום שני בערב בהדלקה המסורתית של האדמו"ר מבויאן, שיצית את האבוקה הראשונה על גג ציון קבר רשב"י, ותסתיים קצת יותר מ־24 שעות לאחר מכן, כאשר אב"ד קריית צאנז בנתניה ידליק מדורה משלו במתחם ישיבת בני עקיבא הסמוך. בין לבין יעלו ויבואו עשרות רבנים עם חסידיהם, לצד רבבות חוגגים עצמאיים, בניסיון ראשון מאז אסון מירון לקיים הפנינג ענק המזכיר את הילולות העבר - הפעם בבטחה.

לפני שנתיים זה נגמר במותם של 45 מבוגרים, נערים וילדים, שבאו בסך הכול להתפלל ולרקוד ומצאו עצמם נמחצים ונחנקים למוות בסיום ההדלקה המרכזית של האדמו"ר מתולדות אהרן. בשנה שעברה נערך האירוע תחת הגבלות קשות ובאווירה של פוסט־טראומה בעקבות האסון הגדול, והתוצאה הייתה אפס נפגעים בגוף אבל גם מינימום שמחה. ההתקהלות שהתיימרה להתקרא הילולה הסתיימה בכישלון מהדהד והפכה למסיבה כבויה ועצובה שאכזבה ותסכלה אלפי רוכשי כרטיסים שהגיעו מרחבי הארץ. חלקם לא הורשו כלל להיכנס למתחם שבו היא נערכה, וגם מי שהצליח לממש את זכותו חזר הביתה במפח נפש. לא לחינם בחרו המארגנים בסלוגן הפשוט והלא מתחכם "בתפילה, בשמחה ובבטחה" ללוות את החגיגות השנה, לאמור: יותר מזה אנחנו לא צריכים. ימים יגידו אם עמדו בהצלחה במשימה ואם היעד הצנוע הושג. פחות משבוע ימים.

בממשלה סימנו את שיקום האמון בין האחראים על ההילולה ובין קהל היעד שלה כמפתח לשינוי, ולשם כך מינו ושכרו לתפקידים הללו אנשים מהקהילה החרדית החסידית המזוהה עם מירון - מרמת השר והפרויקטור, שניהול המבצע הופקד בידיהם, ועד אחרון השי"ן־גימ"לים בשטח, הסדרן שאמור לכוון בעצמו את הקהל כדי למנוע דוחק וצפיפות. המטרה הייתה ליצור תשתית נוחה לשיתוף פעולה של חצרות ויחידים מהחוגים הקיצוניים במגזר, שנוכחותם בולטת במיוחד בהילולה, עם רשויות המדינה. אומנם השר מאיר פרוש והממונה הממשלתי יוסי דייטש, שקיבלו אחריות על האירוע, מייצגים בעיני אותם קנאים את שורש כל הרע, בהיותם פוליטיקאים חרדים הלוקחים חלק בשלטון הציוני (בשונה, למשל, מקודמיהם, מתן כהנא וצבי טסלר, שמהם אין ציפיות), אבל במבחן התוצאה הדבר הוכיח את עצמו: אדמו"רים וקהילות המזוהים עם העדה החרדית או בעלי זיקה אליה - מסאטמר ותולדות אברהם יצחק ועד משכנות הרועים ורחמסטריווקא - שיתפו פעולה עם נציגי הממסד, מי באופן רשמי ומי באופנים אחרים, והסכימו לתנאים ולהגבלות שהוצבו בפניהם להשתתפות פעילה באירוע, כולל הרחקת ההדלקות מקבר רשב"י אל מחוץ למושב מירון.

אתרא קדישא מורחב

גולת הכותרת של המתווה החדש, שאותו סיקרנו כאן בהרחבה לפני כמה שבועות, היא ההחלטה להעתיק את מרכז ההילולה מגג הציון למתחם חיצוני, כפי שהמליצה ועדת החקירה הממלכתי לאסון בדוחות הביניים שפרסמה, כך שניתן יהיה להגדיל משמעותית את מספר המשתתפים בה - ולא על חשבון הבטיחות. בחגיגות דאשתקד הדבר לא יצא לפועל בגלל מניעות ביורוקרטיות ומשפטיות, אך השנה הוכשר מחוץ למירון שטח פתוח ומישורי ענק של עשרות דונמים שבו יתקיימו רוב ההדלקות, ההרקדות, טקסי החלאקה וחלוקת המזון. מתחם נוסף, קטן יותר, הוא החצר האחורית הגדולה של ישיבת בני עקיבא הסמוכה לקבר, שם יתקיימו כמה הדלקות בודדות בלבד ובלי רוב האירועים הנלווים. על גג הציון עצמו, מה שהיה עד היום הרחבה המרכזית, תינתן הזכות רק לאדמו"ר מבויאן, שבידיו החזקה מימים ימימה על הבערת האבוקה הראשונה במקום בליל ל"ג בעומר.

לעיניים זרות נראה ניתוק האירוע מקבר הצדיק צעד חסר היגיון, עקירת לב ההילולה, וכמו שתהה אחד העיתונאים עם חשיפת המתווה - "אם כך, למה לא לקיים אותה פשוט בפארק הירקון, שהוא הרבה יותר נוח ובטוח, וגם קרוב יחסית לבני ברק ולירושלים?". אבל הסכמת הקהילות ורבניהן, כולל האדוקים והקנאים ביותר, תוכיח שאולי בכל זאת יש בכך היגיון. "כשאומרים שציון הרשב"י הוא 'אתרא קדישא' הכוונה היא לכל הר מירון", הבהיר השר פרוש במעמד החגיגי ההוא בתגובה לאותה התרסה - ומי מבין בזה יותר ממנו, הפוליטיקאי הבכיר ביותר המזוהה עם המקום. זאת ועוד, השר והפרויקטור מקווים כי המתחם החיצוני ייהפך למוקד האטרקטיבי ביותר של ההילולה עד שרוב החוגגים כלל לא ייכנסו למושב מירון עצמו, ובהתאם לכך תוכננו גם חלוקת הכרטיסים וויסות הקהל. עם זאת לקחו המארגנים בחשבון חריגות של 20-10 אחוזים כתוצאה מתקלות או מהפרעות ושיבושים יזומים של חרדים קיצוניים שלא יצייתו להנחיות ויפרו את הסדר.

ועדה מדשדשת

לא מן הנמנע כי מתווה ל"ג בעומר תשפ"ג יתברר כהברקת המאה, יסתיים בהצלחה מסחררת ויהפוך למתכונת הקבועה שבה תיערך מעתה ואילך ההילולה, אך לפי שעה מדובר בפתרון ביניים בלבד. דיוני ועדת החקירה הממלכתית אומנם נמשכים במרץ, אבל השלב האחרון והחשוב ביותר של עבודתה, כתיבת הדוח, עדיין לא החל. אם לא די בכך, הרי שהמשטרה כלל לא ביצעה בשנתיים שחלפו מאז האסון תחקיר מבצעי מסודר לאירועים שגרמו לו – למרות נזיפות חוזרות ונשנות מחברי הוועדה שדחקו בה להשלימו. קצינים בכירים שהופיעו בפניהם הסבירו כי מסיבות משפטיות ואחרות הם מנועים מלעשות זאת במקביל לקיומה של חקירה ממלכתית – עמדה שנדחתה על ידי החברים – אך הדגישו כי דאגו בדרכים אחרות להפקת הלקחים ההכרחיים לקיום מבצע מירון הקרוב.

בעוד כמה שבועות תושלם בוועדת החקירה שמיעת עדויות בעלי התפקידים שקיבלו מכתבי אזהרה וחקירת העדים שזימנו בניסיון לחמוק מאחריות על האירועים שקמו לאסון. למעשה, רק בכיר אחד - ניצב (בדימוס) שמעון לביא, אז מפקד המחוז הצפוני במשטרה - לקח על עצמו את האחריות והתפטר, בשעה שכל המוזהרים האחרים עסוקים בבריחה ממנה, מחשש להמלצות אישיות בעניינם, חלקם במקביל לעבודתם בארגון ההילולה הקרובה. עם סיום השלב הזה תתכנס הוועדה לגיבוש המסקנות והעלאתן על הכתב, מלאכה שצפויה להימשך כמה חודשים. לאחר מכן תידרש הממשלה להחליט האם היא מאמצת את ההמלצות שבדוח (שחלקן יעסקו, מן הסתם, בהתנהלות כמה מחבריה ובראשם נתניהו עצמו), בתקווה שעד הילולת תשפ"ד יושלם ההליך כולו והחגיגות ייערכו בהתאם להן.

ועדות חקירה ממלכתיות בנושאים חשובים וכואבים לא פחות, כמו מלחמות יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה, אומנם סיימו את עבודתן בזמן קצר יותר, אך קשה לבוא בטענות לסחבת כלפי הוועדה שבפנינו, שהוקמה באיחור רב בגלל כיפופי ידיים של הפוליטיקאים וגם נאלצה לצאת לפגרה ארוכה בעקבות מותה הפתאומי של יושבת הראש מרים נאור, עד שמחליפתה, דבורה ברלינר, תשלים את החומר ותיכנס באופן מלא לנעליה. ולמרות זאת, השורה התחתונה מטרידה ומאכזבת: גם בחלוף שנתיים מאז ליל י"ח באייר הנורא ההוא, שבו התרחש האסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה, הלקחים בנוגע לשינויים הדרמטיים הנחוצים באזור קבר רשב"י, הן בשטח עצמו והן באופן ניהולו, עדיין לא הופקו.

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***