רגע לפני ערב ל"ג בעומר, מפרסם כמעט בקביעות מופתית בשנים האחרונות נציב הכבאות וההצלה הודעת אזהרה וצו המונע הדלקת מדורות בשטחים פתוחים. צו המונע הדלקת מדורות בפועל. למי מיועד צו זה? כרגיל לאוכלוסיית שומרי החוק. למגזר ה"צעירים" אין צורך בצווים. הם לא מקשיבים בין כה וכה.
בדומה למדיניות החזקת הנשק בישראל, לאוכלוסייה שומרת חוק ישנם קריטריונים מחמירים ביותר להחזקת נשק. אולם בשטחים נרחבים במדינת ישראל, ניתן להחזיק נשקים מכל הסוגים, ורשויות השלטון והאכיפה כבר הרימו ידיים מלנסות ולמגר את התופעה.
ראשיתם של הצווים של נציב כב"ה, ניתנו כאשר היה מזג אוויר שרבי והיה חשש סביר לדלקות. אולם בשנים האחרונות נציב כב"ה מנצל את ההזדמנות לאסור דווקא את מדורות ל"ג בעומר. נציב כב"ה מתעלם מכך שבמשך שנים רובן המוחלט של השריפות שהתרחשו בישראל, ומהן הוא מתריע בכל פעם שיש מזג אוויר שרבי, מוצתות במזיד על ידי "צעירים" בעלי תעודת זהות כחולה/כתומה. זהו סוד ידוע לכל (ובוודאי לנציב כבאות והצלה), ובכל זאת יש להזהיר דווקא את שומרי החוק, יום בשנה בצורה קבועה. אגב, זו "גאונות" להתריע כל פעם מחדש על מזג אוויר שרבי, ולהתכחש לעובדה שאותן אזהרות עלולות לשמש חלילה איתות ותחזית למציתים במכוון על רקע לאומני.
ואין זו הטענה היחידה למניעת מדורות ההילולה. הביקורת חוזרת ונשנית על זיהום האוויר הבא מהמדורות, הגורם סבל של ממש לחלקים נרחבים באוכלוסייה, כגון אסתמטיים, זקנים ועוד. באופן אישי, הייתי שמח מאד שיפחיתו זיהום אוויר: בבתי הזיקוק, בשאר המפעלים במפרץ חיפה, במפחמות המזהמות שנמצאות בכל מקום שיש "צעירים", בטיסות ועוד ועוד. להיתפס דווקא למדורות ל"ג בעומר, נותן את הרושם שלא זיהום האוויר הוא הבעיה, אלא התרבות והלאומיות היהודית.
מדורת ל"ג בעומר היא איננה מצווה, או אפילו מנהג. אמנם היו מדליקים מדורה בקבר רשב"י, אך לא שכל אדם או משפחה ידליק מדורה ולא בכל מקום בארץ. בעדה אליה אני משתייך, נהגו להדליק דווקא נרות. בהחלט אין שום צורך שליל ל"ג בעומר יהיה הזדמנות לפריקת עול, ונדליזם, גניבת קרשים מאתרי בניה, נזקי בריאות, נזקים סביבתיים ועוד. אף על פי כן, בדורות האחרונים נרתמו מנהגים שונים שהיו נהוגים בל"ג בעומר, כגון שימוש בחץ וקשת, לחיזוק הלאומיות היהודית, לזקיפות קומה יהודית ולשאיפה לגאולה. אוין מתאים לכך יותר מיום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי.
בימי מרד בר כוכבא, רבי עקיבא הצהיר על בר כוכבא כעל משיח, בעקבות העובדה שעצר אבני בליסטראות וזרק אותן חזרה לכיוון הרומאים, כעדותם של חז"ל. תלמידי רבי עקיבא ובראשם רבי שמעון בר יוחאי, נלחמו כנגד הרומאים על עצמאות יהודית בארץ ישראל, שגולת הכותרת שלה היא חזרה לירושלים ובניין בית המקדש. בר כוכבא אף טבע מטבעות עליהן כתוב "לחרות ירושלם" עם חותמת בצורת בית המקדש, זאת במקום המטבעות הרומיים עליהן הוטבעה צורת אישה מושפלת ונכתב "יהודה הכבושה".
המדורות אותן נוהגים להדליק מגיעות מהמשואות שהודלקו לפרסום קידוש החודש כפי שנהגו בזמן חז"ל, פרסום שהיה מגיע עד למרכז היהודי בבבל – "עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. … מאי כמדורת האש? תנא: כל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו" (ראש השנה כב:). אותן משואות בוטלו בגלל השומרונים, שהיו משיאים משואות מוטעות כדי לבלבל את הציבור ואלו חודשו ככל הנראה על ידי רבי עקיבא, כביטוי של עצמאות ושלטון יהודי בארץ.
אם כן, ניתן לצמצם את המדורות ולאחד אותן למדורות קהילתיות, באופן שהבעיות הנובעות מהמדורות תהיינה זניחות, ויחד עם זאת לשאוב מהן חיזוק ללאומיות היהודית ברוח רבי שמעון וחבריו.
הכותב הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה.