מבקר את המבקרים

בין שלל אירועי השבוע הסוער שעברה מדינת ישראל, רעידת אדמה לא צפויה הגיעה ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן והדו"ח השנתי שמוציא משרדו. גולת הכותרת של הדו"ח השנתי היא המלצתו של המבקר להוציא את מח"ש מידי הפרקליטות לגוף עצמאי.

ההמלצה החריגה של אנגלמן מגיעה לאחר בדיקה בת יותר משנה וחצי של הגוף שאמור לפקח על עבודת המשטרה, ובפועל, כך אומר הדו"ח, אינו מבצע את העבודה שלשמה הוא קיים. "יש שורה ארוכה של בעיות במח"ש, אבל הבולטת שבהן היא התאיידות תיקים. רוב מוחלט של התלונות נעלמות באורח פלא", אומרים גורמים המעורים בנתונים.

הדו"ח מפרט עד כמה המצב חמור, ואלה נתונים שבמבט ראשון ניתן לחשוב שנפלה טעות הקלדה בהם, אך זה אינו המצב: בשנת 2021 הוגשו למח"ש 4,401 תלונות נגד שוטרים. מדובר בעלייה חדה של 34% משנת 2020. אלא שבכל הקשור לכתבי אישום נגד שוטרים, הוגשו בסך הכול 68 כתבי אישום. כלומר, רק ב־1.2 אחוזים מהתלונות נפתח הליך פלילי נגד השוטרים המואשמים. נתונים אלה הופכים לחמורים הרבה יותר כאשר מגלים כי 55 אחוזים מכלל התיקים כלל לא הועברו לטיפול של גורמים משמעתיים כלשהם.

נתון בעייתי נוסף שעליו מצביע דו"ח המבקר נוגע לערעורים על החלטות מח"ש. הנתונים מלמדים כי לערעור ממוצע לוקח מעל ל־200 ימים להגיע לשלב ההחלטה, ובפחות מעשרה אחוזים מהמקרים ההחלטה משתנה לנקיטת הליכים כלשהם, פליליים או משמעתיים, נגד השוטר שנגדו הוגשה התלונה. ואם לא די בהליך האיטי, במח"ש לא טורחים לעדכן את המתלוננים בהתקדמות התיקים המשמעתיים וגם לא קיים נוהל בנושא, זאת בניגוד לנפגעי עבירה רגילים.

הגורמים לבעיית התאיידות התיקים, כך מסבירים גורמים במשרד מבקר המדינה ל'בשבע', הוא ניגוד העניינים המובנה וחוסר הסמכויות של מח"ש. ניגוד העניינים נובע מהעובדה שמח"ש כפופה לפרקליטות, וחלק מאנשיה הם שוטרים שמושאלים מהמשטרה לתקופה קצרה ולאחר מכן חוזרים לשמש קצינים במשטרה. הכפיפות לפרקליטות יוצרת מצב אבסורדי שבו צמרת הפרקליטות צריכה בבוקר לעבוד עם בכירי קציני המשטרה על תיקי חקירות מסובכים, ובערב לאשר חקירות נגדם.

מתוך המחלקות המרכזיות במח"ש, מחלקת החקירות עצמה אוזרחה, וכיום אין בה שוטרים. לעומת זאת, מחלקת המודיעין, שהיא החשובה ביותר במח"ש, שכן בלעדיה אין אפשרות לנהל חקירות מורכבות נגד שוטרים, מאוישת על ידי שוטרים שמושאלים מהמשטרה. כתוצאה מכך, קציני משטרה בדרגת סגן־ניצב שחוזרים לשורות המשטרה לאחר תפקידם במח"ש הם אלה שאוספים את חומרי המודיעין על הקצונה הבכירה במשטרה, מה שיוצר בעיית היררכיה חמורה, והם אלה שצריכים לעבוד במקביל מול אותם קצינים תוך כדי שהם שומרים על דיסקרטיות כלפיהם. נוסף על כך, לצורך ביצוע פעולות כמו האזנות סתר נדרש אישור של קצין בדרגת סגן־ניצב - מה שמוליד שוב את אותן בעיות.

בעיית הסמכויות חמורה לא פחות. למח"ש אין בכלל הסמכות לטפל בתיקים שהעונש על העבירות בהם הוא עד שנת מאסר אחת. רק לשם השוואה, בארבע השנים האחרונות הוגשו נגד אזרחים רגילים מעל 50,000 כתבי אישום בגין עבירות שדינן עד שנת מאסר. השוטרים זוכים ל"חסינות" מעבירות אלה, שכן למח"ש אסור לחקור את המקרים הללו, ואילו המשטרה אינה טורחת לעשות זאת בעצמה. לפי ממצאי מבקר המדינה, אין שום נתון שמראה טיפול כלשהו באותן עבירות שמתבצעות על ידי שוטרים. "מדובר בחור שחור", אומרים גורמים המעורים בפרטים.

חוסר הסמכויות והאמצעים מתבטא בעוד שורה של נושאים, שהבולטים שבהם, כנראה, הם בנושא הכשרת החוקרים והיכולת לקבל תיעודים מהשטח. מי שמכשירה חוקרים בישראל היא משטרת ישראל, אלא שבהיותה הגוף שנגדו מתבצעות חקירות מח"ש, היא לא בדיוק ששה לאפשר קורסי חקירות לחוקרי מח"ש האזרחיים.

אין זה התחום היחיד שבו המשטרה אינה משתפת פעולה עם מח"ש. הדוגמה הבולטת ביותר היא מצלמות הגוף שיש לשוטרים, המתעדות כל אירוע. המצלמות האלה הן כלי חשוב בחקירות בנושא אלימות שוטרים. המשטרה עצמה אינה מרבה להעביר את התמונות מהמצלמות הללו, ועושה זאת בצורה חלקית בלבד. נוסף על כך, לשש מתוך שמונה המחלקות במח"ש אין יכולת טכנית להוריד את הסרטונים למחשבים - יכולת שקיימת בכל מחשב ביתי. אל כל זה מתווסף חוסר הגישה של מח"ש להקלטות מוקד 100, שגם הן חלק חשוב ביכולת של מח"ש לנהל חקירות.

הפתרון - אזרוח

כל הממצאים האלה הובילו את מבקר המדינה להמליץ על שורה של צעדים לגבי מח"ש, ובראשם הוצאת הגוף מידי הפרקליטות. הדוח מפרט בהרחבה כיצד המהלך נעשה בגופים דומים ברחבי העולם. בעיקרון, המבקר ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולהפוך אותו לגוף עצמאי, להעניק לו סמכויות חקירה נרחבות יותר מהמצב כיום, ולנתק את הקשר שלו מהמשטרה, כך שהוא יאוזרח לחלוטין ולא ימשיך לשאול שוטרים.

באגף הימני של המערכת הפוליטית נשמעו קריאות תמיכה רבות במסקנות דו"ח המבקר, ומלשכת שר המשפטים יריב לוין הודיעו ש"נוכח ממצאי הדו"ח, המצביעים גם על תיקונים מערכתיים יסודיים שנדרשים במח"ש, הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד להניח בפניו בתוך זמן קצר תוכנית אופרטיבית ליישום מסקנות הדו"ח".

גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע תמיכה נחרצת במסקנות הדו"ח. בשיחה עם 'בשבע' אמר השר כי "ניגוד העניינים המובנה במח"ש יוצר לא מעט תקלות, ונחשפנו לזה שוב ושוב. צריך להודות על האמת: מח"ש חייבת להיות גוף עצמאי, ללא קשר למשטרה ולפרקליטות, כדי שלציבור יהיה אמון מוחלט בגוף הזה. זהו צעד הכרחי שחייבים לקדם".

מי שלא הופתע מממצאי הדו"ח הוא חבר הכנסת משה סעדה, לשעבר סגן ראש מח"ש. כבר שנים הוא מדבר על הסוגיות שהועלו בדו"ח, וגם בנאום הבכורה שלו בכנסת עסק בנושא. בכנס הקודם הוא אף הגיש הצעת חוק להפרדת מח"ש מהפרקליטות, בדומה להמלצות מבקר המדינה. בשיחה עם 'בשבע' הוא מדגיש עד כמה המצב במח"ש חמור ומחייב שינויים.

"היה לי ברור, מתוך היכרות אישית, שמח"ש בעייתית. ניקח לדוגמה את צוות חשיפה, שהוא מהחשובים של המחלקה - סוג של סיירת מטכ"ל של מח"ש. זה הצוות שיש לו הכי הרבה אמצעים, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינה טכנולוגית. עד היום מדובר בצוות שהביא את הפרשיות הכי חמורות שמח"ש עסקה בהן, כולל תיקי רונאל פישר ורות דוד. כיום הצוות הזה לא מתפקד. כל זה נובע מניגוד העניינים החמור שהמחלקה לוקה בו".

איך ניגוד העניינים השפיע דווקא על צוות החשיפה?

"בעבר מח"ש חקרה את כולם, בכירים וזוטרים. מי שחקרו את השוטרים הבכירים היו אנשי צוות החשיפה. מרגע שהפרקליטות החליטה לתת חסינות דה־פקטו לקצונה הבכירה, צוות החשיפה נותר למעשה מקוצץ כנפיים".

עד כמה עמוקה בעיית ניגוד העניינים במח"ש?

"הבעיה שורשית, ומורכבת משני חלקים. הראשון הוא העובדה שהפרקליטות עובדת בצמוד עם המשטרה. נוצרים קשרי חברות בין הקצונה הבכירה לצמרת הפרקליטות, ועכשיו מבקשים מאותו פרקליט להעמיד לדין חבר שלו או לאפשר חקירה נגדו. זה קשה מאוד. אני לא אשכח איך הגעתי לפרקליט המדינה עם מידע על קצין בכיר מאוד, בבקשה שיאפשר לפתוח בחקירה נגדו, ופרקליט המדינה לא ידע מה לעשות, כי הוא עובד בצמוד עם אותו קצין בכיר. בסוף הוא התקשר אל הקצין ושאל אותו אם המידע נכון. זאת עבירת שיבוש הליכי חקירה מובהקת", רועם סעדה. "מקרה נוסף שהיה לי הוא מקרה של ניצב שחשוד בעבירות מין, וכשהגעתי לפרקליט המדינה הוא סיפר לי שבלילה לפני הוא היה בחתונה של בנו של הניצב ההוא. איך אפשר באמת לנהל חקירות יעילות במקרה כזה?"

חוץ מקשרי החברות, איזו בעיה נוספת קיימת בקשר הזה?

"הפרקליטות והמשטרה הם שני גופים שעובדים יחד כל הזמן. אם הפרקליטות תאפשר לחקור שוטרים, שיתוף הפעולה בין שני הגופים ייפגע משמעותית, והרי אין לפרקליטות שום תיק לגשת איתו לבית המשפט ללא עבודה עם המשטרה.

"בעיה נוספת היא שחלק מהעבירות מתבצעות יחד. קח למשל את פרשת פגסוס. כשהמשטרה מתקינה את תוכנת הרוגלה בחקירות של דמויות ציבוריות בכירות, מי שמאשר את הפעולה הוא הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה עצמו. בפרשת פגסוס זה לא קרה. בהתחלה אלשיך טען שהיו אפס הדבקות בתוכנת הריגול, והיום אנחנו יודעים שהיו למעלה מאלף הדבקות שלא כדין. זאת פגיעה בפרטיות. בעולם מתוקן, מח"ש אמורה לחקור איך הדבר הזה קרה, אבל כאן מי שמעורב באירוע הוא הפרקליטות, שהיא זאת שאמורה לאשר גם למח"ש לפתוח חקירה בנושא. נראה לך שהפרקליטות תאשר לפתוח בחקירה נגד עצמה?"

סעדה מצביע על ירידה ניכרת בכל המדדים של מח"ש. "זה מובן וטבעי. ברגע שאין חקירות נגד בכירים, גם אין מודיעין נגד בכירים. כי מה שווה לאותו חושף שחיתויות או מתלונן להביא מידע? הרי אם לא יצא ממנו כלום, הוא רק מסתכן. לכן יש פחות מידע, יש פחות חקירות ויש פחות כתבי אישום. כשחקרנו בכירים, היו מדי שנה קרוב ל־120 כתבי אישום. היום ירדנו לכמעט חצי מזה, ולא כי המשטרה הפכה לנקייה יותר, אלא כי אין לאנשים אינטרס להתלונן".

מי אחראי למצב הזה?

"השניים שהתחילו את האירוע הם שי ניצן ואלשיך, ומי שהמשיכה אותם היא ראש מח"ש קרן בן מנחם, שלא הגיעה עם הכישורים לנהל מחלקה כמו מח"ש, והסיבה שבגללה היא קיבלה את התפקיד היא שמדובר במישהי שיודעת לעבוד עבור מי שמינה אותה. זה הערך שלה, ולכן מח"ש נראית כמו שהיא נראית. זה מאוד מזכיר את מה שקורה עם היועצת המשפטית לממשלה".

עד כמה מדובר במהלכים שיצרו משבר אמון מול המשטרה?

"בעיניי זה אחד הגורמים העיקריים שיצרו משבר אמון עם המשטרה, וגם עם הפרקליטות במובן מסוים. פרשת ריטמן גרמה לכך ששוטרות לא הולכות להתלונן על מפקדים שתקפו אותן מינית. ויש עוד שורה של השלכות. פרשת אום אל־חיראן, שבה הסיקו בלי שום הצדקה ובלי שום חקירה שיעקוב אלקיעאן הוא מחבל, ואז שי ניצן הורה שלא לחקור את זה כדי 'לא לשמח את מי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, ודי לחכימא'. הוא עצמו הגדיר את התנהלות המפכ"ל כשערורייתית, אבל בגלל שיקולים זרים ביקש לקבור את הסיפור. זה צבא את המשטרה ואת הפרקליטות בצבע פוליטי, מה שגרר בהכרח איבוד אמון ציבורי.

"אבל הפרשה הכי דרמטית היא הטיוח של מותו של אהוביה סנדק. שם שובשה החקירה לאורכה ולרוחבה מהרגע הראשון. המשטרה והפרקליטות יצרו פה עיוות דין, והן לעולם לא יחקרו את עצמן. הפרו פה את כל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה למקרים כאלה".

סעדה, כאמור, הגיש כבר בסוף הכנס הקודם את הצעת החוק להוצאת מח"ש מהפרקליטות ולמתן סמכויות נוספות למחלקה, כולל חקירה על אנשי הפרקליטות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, וסעדה מקווה שבעקבות דו"ח המבקר הוא יצליח להשיג קונצנזוס סביבו. בכנס הקודם האופוזיציה התנגדה לחוק וראתה בו חלק מהרפורמה במערכת המשפט. "זאת הייתה התנגדות לשם התנגדות. לא הייתה לה שום הצדקה. אחרי שהגשתי את החוק הנשיא קרא לי, וגם הוא השתכנע שהחוק הזה נחוץ. אני מקווה שעכשיו ייפול לכולם האסימון שחייבים לתקן את זה".

אצל מי הסמכות?

סוגיה נוספת שזוכה לסקירה נרחבת בדו"ח השנתי של מבקר המדינה עוסקת במפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון, וגם לגביה מעלה הדו"ח תמונת מצב עגומה למדי. בשנת 2018 נזקים סביבתיים היו אחראים לנזק בגובה 31 מיליארד שקל. אלא שמדובר בנתונים חלקיים בלבד, שכן הם לא כוללים את הנעשה ביהודה ושומרון, שהם למעשה מערב פרוע.

לפי ממצאי הדו"ח, שנכתב על השנים 2022-2020, ביהודה ושומרון אין אכיפה על מפגעים סביבתיים. מדובר על משרפות בלתי חוקיות, מחצבות בלתי חוקיות, גריטת רכבים, זיהום מאגרי מים ושלל סוגיות סביבתיות אחרות. הסיבה לכך היא שלמשרד להגנת הסביבה אין כיום סמכויות בתחום, שנמצא באחריותו של המינהל האזרחי.

התוצאה של המציאות הזאת בלתי נתפסת: אין בידי אף גורם ממשלתי או צבאי נתונים על מפגעי הסביבה. בהתאמה, הוגשו אפס צווים או כתבי אישום נגד פוגעים סביבתיים, והיחידה שכן קיימת במינהל האזרחי עוסקת בכך שלא יבריחו במעברי הגבול זבל לצורך שריפה ביהודה ושומרון. מיותר לציין שהנזק של זיהומים סביבתיים ביהודה ושומרון לא נשאר רק בשטחי הרשות הפלשתינית ואפילו לא רק בהתיישבות היהודית באזור, אלא מגיע לכל חלקי הארץ.

יש לציין שבדו"ח מבקר המדינה אישר המינהל האזרחי את כל הממצאים של הדו"ח ואמר שיינקטו הצעדים הנדרשים לטיפול בבעיה. בין הצעדים שאמר המינהל שיינקטו, מופיע הסעיף של ריכוז הנתונים והעברתם למשרד להגנת הסביבה - מה שמעיד שוב שלא היה עד כה שום תיעוד של היקף הבעיה.

כאמור, הדו"ח נכתב על התקופה שקדמה לממשלה הנוכחית, ולפני מעבר האחריות על המינהל האזרחי לידיו של השר סמוטריץ' וכניסתה של השרה עידית סילמן לתפקיד השרה להגנת הסביבה. השניים, כך נמסר ל'בשבע', עובדים כבר חודשים על תוכניות שיתקנו את הבעיה. במשרד להגנת הסביבה אף גיבשו את ההחלטות שיונחו על שולחן הממשלה, אשר אמורות לכלול בין היתר החלת הצווים וחוקי הגנת הסביבה במסגרת צווי אלוף גם על יהודה ושומרון, מה שלא קרה עד היום, הקמת אגף במשרד להגנת הסביבה שיטפל באזור יהודה ושומרון, ושורה של צעדים נוספים.

מהשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' נמסר בעקבות ממצאי הדו"ח כי "הליקויים של דו"ח המבקר מוכרים לנו היטב מסיורים בשטח, ואכן, חלק חשוב ממה שהגדרנו בעבודתה של המינהלת שהקמנו במשרד הביטחון הוא לעבוד יחד עם המינהל האזרחי לשמירה על הסביבה ביהודה ושומרון גם על ידי מאבק בשריפת פסולת פיראטית ומניעת מפגעים סביבתיים נוספים וגם על ידי נטיעות, הכרזה על שמורות ופעולות נוספות. הפעולות כבר ננקטות ואנו רואים תוצאות בשטח".

ממשרד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח: "המשרד פועל בכל הכלים והאמצעים על מנת לתקן ולסייע. השרה להגנת הסביבה שמה כמטרה להגביר את המשילות הסביבתית בכל הארץ וביהודה ושומרון בפרט, ואנו בטוחים שבתום הקדנציה הנוכחית בעוד כארבע שנים גם התוצאות בשטח ישקפו את השינוי.

"נציין שהמשרד מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושריפתה ברשות הפלשתינית ומההשפעה שלהן על הציבור ברחבי הארץ. אולם, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביהודה ושומרון נתונות בידי המינהל האזרחי באופן בלעדי, כולל הנושא של אתרי סילוק פסולת והקמת תחנות מעבר.

"המשרד להגנת הסביבה מסייע רבות לקידום פתרונות למניעת מפגעי הפסולת ככל שיכול ומשקיע תקציבים רבים למימון יחידת 'דוד' במינהל האזרחי, המונעת העברת פסולת לרשות הפלשתינית לשם שריפתה. בנוסף, המשרד פועל יחד עם המינהל האזרחי, כבאות והצלה לישראל וגורמים נוספים במטרה להוביל לשיתוף פעולה במציאת פתרונות ובשיפור איכות חיי התושבים.

"המשרד דורש מהמינהל האזרחי לממש את סמכותו בכל הדרכים והסמכויות המצויות בידו, על מנת למנוע את מפגעי הפסולת ושריפתה באזור.

"עוד נציין, כי מאז כניסתה לתפקיד ביקרה השרה סילמן במקומות רבים הסובלים ממפגעי הסביבה חוצי הגבולות יחד עם גורמי המקצוע מהמשרד, ראשי המועצות והשלטון המקומי ונציגי התושבים. בסיום הסיורים סוכם עם המינהל האזרחי כי המשרד יגדיל את הסיוע התקציבי למינהל, בדגש על 33 אתרים לטיפול בשריפת פסולת, ובימים אלו מסיים המשרד לגבש הצעת חוק ממשלתית שתכליתה מניעת זיהום חוצה גבולות, בדגש על שטחי יהודה ושומרון והאתרים הפיראטיים (הבלתי חוקיים) המזהמים ללא הכר".

תגובת המינהל האזרחי לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

***