במלאות שנתיים לאסון האזרחי הכבד במירון, סיגלית חברוני, אימו של יהונתן שנהרג והותיר אחריו הורים, אשה, שלוש בנות ושמונה אחים, מספרת על החלל שנותר בקרב כל בני המשפחה ואיך כל אחד מתמודד באופן אישי עם הכאב. קרן קובי מנדל התומכת ומלווה משפחות שכולות, הייתה נדבך חשוב בהתאוששות המשפחתית.
"עברו כבר שנתיים מאז שאיבדנו את בננו יהונתן יוסף חברוני באסון הכבד במירון שאירע בל"ג בעומר" משתפת סיגלית אימו.
"במהלך השבעה לא קלטתי לאיזה סרט המשפחה נכנסת. זה פירק כל אחד מבני המשפחה ופגש כל אחד במקום אחר. אנחנו איבדנו בן, כלתי איבדה בעל, הנכדות איבדו אבא והילדים שלנו איבדו אח. לכל אחד יש את האובדן האישי שלו והצרכים שלו. הכאב הוא חד ומפלח ותופס אותך ברגעים לא צפויים".
עוזרים לעוד משפחות להתמודד עם השכול. תרמו לקרן קובי מנדל
איך הגעתם לקרן קובי מנדל?
מוריה הבת שלי שמעה על הקרן, והציעה לבני הקטן נהוראי להשתתף בקרן, היא שכנעה אותו בכך שסיפרה לו על המחנות והאירועים השווים שיש בקרן, ואיזה ילד לא ירצה לצאת למחנה כייפי של כמה ימים עם מלא אטרקציות? כששמענו זאת התלבטנו אם זה יתאים לנו ולאופי המשפחה. ביררנו קצת ושמענו שהקרן דואגת לתת מענים לכל סוגי האוכלוסייה ולכל סוגי השכול ובונה בהתאם גם את הפעילויות.
אחד האתגרים היותר קשים שבאו לפתחינו היה בננו נהוראי שהיה אז בכיתה ה', נהוראי התקשה ללכת לביה"ס ולהתנהל מול חברים היות "ואף אחד לא יכול להבין מה עובר עלי כאח שכול", ובעצם מצב רוחו הלך ודעך, עד שהגיע למחנה של קרן קובי. הייחודיות של המחנה היא שאתה נמצא בחברת השווים לך, כל אחד עם סיפור משלו, וניתן לדבר על הכל! בנוסף, ישנם מעגלי שיח טיפוליים המחייבים את הילדים לגעת במקומות הכי כואבים שלהם, ויחד עם זאת להיות במקום מחבק ועוטף. נהוראי חזר מהמחנה בעננים וכמובן עם חברים לחיים שהמשיך להיות איתם בקשר במהלך השנה. אפשר לומר שההתאוששות מהשכול מתחלקת ללפני ההיכרות עם הקרן ואחרי ההיכרות".
סיגלית משתפת שהוא לא היחיד מבני המשפחה שנתרם מהקרן. כל אחד מבני המשפחה מצא בה קבוצה שבה הוא יכול להביא איתו את הכאבים האישיים שלו. "הבנות שלי משתתפות במפגשי אחים שכולים, הזוגות הנשואים משתתפים במפגשי נשואים ולכולם יש מענה שמתאים בדיוק לכל אחד ואפילו הנכדות הקטנות זוכות כבר להנות מהמון פעילויות. גם אנחנו כהורים בחוויה שזה בית. אני זוכרת שהגענו ליום משפחות שכולות והבאתי איתי מלאי מכובד של אוכל וכיבוד לכל היום. כשהגעתי וקלטתי את רמת הפינוק צחקתי על עצמי. כי הקרן דואגת ממש להכל, עד הפרטים הקטנים ביותר. וכל יום כזה הוא פשוט דלק וכח שננסך בנו ש'זר לא יבין זאת '.
אומרים ש"הזמן יעשה את שלו" אבל אני יכולה להגיד שהחלל בלב לא נסגר ולא ניתן להחזיר את מי שהלך, יחד עם זאת, הקרן דואגת שמי שנשאר יוכל באמת לחיות את החיים".
היו שותפים עמנו ותרמו עכשיו, כי אנחנו החיים עצמם>>
מוקדם יותר השבוע כמאתיים משפחות שכולות המלוות על ידי קרן קובי מנדל, התכנסו לערב הוקרה למייסדת העמותה שרי מנדל. שרי, אמו של קובי מנדל הי"ד, שנרצח בפיגוע סקילה לפני 22 שנה לצד חברו יוסף איש רן, היה רק בן 14 במותו. האדוות שמשפחתו ייצרה דרך הקרן, מתוך כאבה האישי והעמוק הן אדירות.
הקרן תומכת באלפי אחים, יתומים ואלמנות בני משפחת השכול, ומאות משפחות נהנות מידי שבוע מפעילויות הפוגה ומעגלי תמיכה רחבים. השבוע יצאה הקרן לקמפיין גיוס המונים על מנת לסייע לה להמשיך ולפעול לאורך השנה ולהעניק סיוע לבני משפחת השכול הלאומי והאזרחי.
בתום טקס ההוקרה לשרי מנדל, התקיימה ארוחה חגיגית והשקת הקמפיין ולסיום הצגתה של צופיה גץ- לקס, אמא שכולה בעצמה וממשפחות הקרן. ההצגה הייתה מלאת הומור שחור וצחוק האופף את השבעה והחיים שלאחריה.
עמותת "קרן קובי מנדל" הפועלת לרווחת משפחות שכולות ומהווה בית חם ופתוח לשכול הישראלי על כל גווניו, הוקמה בשנת 2002 על ידי סט ושרי מנדל, מתוך הכאב האישי והעמוק של המשפחה, לזכר בנם יעקב (קובי) מנדל הי"ד, שנסקל למוות יחד עם חברו יוסף איש רן הי"ד בזמן שטיילו בנחל תקוע הסמוך לביתם, והם בני 13 בלבד. כשלושה חודשים לפני שנרצח, בעת נכח בהלוויה של אב לשישה שנרצח בידי מחבלים, אמר קובי בשיחה עם חברו לכיתה: "אני מצטער עבור האנשים שנרצחו, אבל אני מצטער יותר על מי שנשאר מאחור".
משפט זה קיבל משמעות נוספת בעקבות הפיגוע והוא הפך להיות עבורנו צוואה של ממש: לא להשאיר אף אחד מאחור ולהעניק מרחב בטוח ובית, קבוצת שווים וליווי אישי ומסור ליתומים, אלמנות, הורים ומשפחות בעלי גורל משותף. להיות מזור עבור מי שהשכול הגיע אליהם הביתה ולהישאר גם אחרי שהאורות כבים ומתחילים החיים עצמם.
אליענה ברנר, אחותו של קובי ומנכלי"ת העמותה אמרה: "זו השנה העשרים בה קרן קובי מנדל פועלת בוואקום בו נמצאות משפחות השכול המתמודדות עם הכאב והבדידות באופן יומיומי. אנחנו כאן כדי להקל במעט על הכאב ולהוות קבוצת תמיכה רחבה ועוטפת למשפחת השכול וקוראים לכם להיות שותפים איתנו במטרה החשובה"