
באחד באוגוסט ייבחרו שני רבנים ראשיים חדשים במדינת ישראל. החוק כיום קובע כי רק רבנים מתחת לגיל 70 יכולים להגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי, אלא שבשבועות האחרונים דרשו משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן את החוק כך שגם רבנים מעל גיל 70 יוכלו להתמודד על המשרה.
בין יתר הרבנים שדרשו את תיקון החוק נמצאים הרב אביגדור נבנצל, הרב יעקב אריאל, הרב אריה שטרן, הרב יהושע ויצמן, הרב יצחק בן שחר, הרב איתן איזמן, הרב שמואל אליהו ועוד.
פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, כתב חוות כעת מנומקת שבה הוסבר מדוע לא מדובר ב"חקיקה פרסונלית" כפי שטוענים המתנגדים לשינוי החוק.
פרופ' הכהן כתב: "העלאת רף גיל המועמדים מגיל 70 לגיל 75 לא תחול רק על פלוני מסוים. היה והתיקון יתקבל, הוא ישפיע על כלל המועמדים הפוטנציאליים לכהונת הרב הראשי שעברו את גיל 70 וטרם הגיעו לגיל 75. מספרם הפוטנציאלי של אלה, גם במערכות הבחירות לרבנות בעוד 10 שנים עולה כדי עשרות רבות אם לא מאות מרבני ישראל''.
"לא למותר להזכיר כי עיון ברשימת רבני ישראל מלמד שעשרות מהם, אם לא מאות, עברו זה כבר את גיל 70 אך טרם מלאו להם 75. משכך, לא מדובר כלל ב"חקיקה אישית ולמותר לומר שלא די בהזכרת רב פלוני שעשוי ליהנות מהחוק כדי להפוך את החוק ל'חוק אישי' כאשר לצדו עשויים עוד עשרות רבנים ליהנות מהתיקון, הן לקראת מערכת הבחירות הנוכחית, הקרובה לבוא, הן במערכות הבחירות שייערכו בעתיד", מציין פרופ' הכהן ומוסיף כי כבר בעבר ידעה מדינת ישראל להתגבר על חוקים מעין אלו שעברו את מבחן בג"צ ויש לכך לא מעט תקדימים.
"כבר בראשית ימיה של המדינה, כאשר ביקשו להכשיר– ולא מלכתחילה אלא רטרואקטיבית, בחלוף כשנתיים מאז המינוי - את מינויו של הרב פרופ' שמחה אסף כשופט בית המשפט העליון, הגם שכבר כיהן בו וישב בדין זמן רב, והגם שלא למד באוניברסיטה מימיו, ולא היה משפטן או עו"ד, חוקקה הכנסת תיקון ל'פקודת השופטים' שאליה הוסף תת סעיף של 'משפטאי מובהק' שכוון במובהק ובמוצהר כדי ל'הכשיר' את מינוי הרב אסף".
דוגמה נוספת שמציין פרופ' כהן בחוות הדעת שהכין, הם התיקונים לחוק יסוד: הממשלה כמו "חוק הרוטציה" ו"חוק ממשלת החילופים" שקיבעו את מעמדם של שני העומדים בראשות הממשלה ואת מערכת היחסים העדינה ביניהם. ויש גם את "חוק הרבנים עובדיה יוסף ושלמה גורן" – סעיף בחוק הרבנות הראשית לישראל שקצב את כהונתם המרבית של הרבנים הראשיים לעשר שנים במטרה למנוע מהרבנים יוסף וגורן התמודדות על כהונה נוספת, וגם הצעת "חוק יאיר לפיד" שביקשה למנוע מעיתונאי לדלג לחיים הפוליטיים ללא "תקופת צינון".
לסיכום אומר פרופ' הכהן כי "על כל אלה, מסקנתי נחרצת וחד משמעית: התיקון המוצע לא ניגע בפגם החקיקה האישית, ואפילו יהיו מי שיאמר ו – ואיננו נמנים עמם – שדבק בהצעה ולו אבק 'פרסונליות', הסיכוי שבית המשפט יפסול את החוק שואף לאפס וכמוהו כאין".
