כשקראתי את דבריה של הרבנית פיוטרקובסקי נזכרתי במדרש רבה לשמות, בו מסופר על החלטתו של עמרם גדול הדור לגרש את אשתו עקב החלטת פרעה להשליך כל בן הילוד היאורה. בעקבות עמרם הלכו כולם, עד שמגיעה מרים ואומרת לאביה כי גזרתו קשה משל פרעה; פרעה גזר רק על הזכרים, אך עמרם גזר גם על הנקבות.
את הכאב הנורא של האלימות אני מבינה לחלוטין ובוודאי את הרצון למגרה. אך לא, ההצעה שהועלתה על ידי הרבנית פיוטרקובסקי, לא רק שאינה מהווה פתרון, היא אף מייצרת בעיה חדשה שלה השלכות קשות ביותר. אוי ואבוי לנו אם נשתמש ב"ריחוק" הלכתי ונמנע קרבה בין איש לאשתו.
אני מאמינה במין האנושי, מאמינה בנשים ובגברים. אין הם נלחמים האחד נגד השני. אני מאמינה שרובנו, גברים ונשים כאחד, סבורים שאלימות זה דבר נורא ובלתי נסבל.
אסור לנו להשלים עם אלימות בכלל ואלימות נגד נשים בפרט. זה הבסיס של הבסיס. אבל בוא נודה באמת, למגרה לחלוטין זו משימה בלתי אפשרית.
כן, יודעת שדברים כאלו נעשו בעבר, אבל מאז השתנתה הגישה ואני מברכת על כך - שמיניות זה לא שירות שהאישה מעניקה לגבר. זה חלק מזוגיות טובה ומבורכת, שמיטיבה לשני הצדדים ושניהם זקוקים לה. שהיא חלק מבניית אינטימיות בין איש לאשתו.
זאת ועוד, אין כאן מלחמה בין שני מינים, בין גברים ונשים ושכנגד האלימות "שלהם", אנחנו נאמלל את הגברים, שהרי הם, על פי הגישה הקדומה, הסובלים העיקריים מכזה מרד, כביכול.
לא שמעתי את כל הראיון ולא שוחחתי עם הרבנית פיוטרקובסקי, אז בזהירות המתבקשת, חולקת לחלוטין.