Donald Trump
Donald TrumpREUTERS

היום (שני) השמונה במאי, לפני חמש שנים בדיוק, הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא יוצא באופן חד צדדי מהסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם בין איראן למעצמות.

ההסכם נחתם בעיר וינה ב-14 ביולי 2015, בין איראן למדינות ה-P5+1 , שאלו חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם – ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה ובנוסף גרמניה והאיחוד האירופי.

במסגרת ההסכם, הסכימה איראן לסגור את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום המועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים ולהפחית בשני שליש את כמות הצנטריפוגות שברשותה, למשך 15 שנים לפחות.

בנוסף, על מנת לפקח שאיראן אכן שומרת על סעיפי ההסכם, נקבע כי לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תהיה גישה חופשית לכל מתקני הגרעין האיראניים, במטה לנטר את הפעילות הגרעינית ולדווחה לעולם.

מתעלמים מההפרות ויוצרים מנגנוני פיקוח חלשים. שיחות הגרעין בווינה
מתעלמים מההפרות ויוצרים מנגנוני פיקוח חלשים. שיחות הגרעין בווינהצילום: רויטרס

בתמורה, איראן תזכה במסגרת ההסכם להקלות בסנקציות שהושתו עליה מארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

ראש הממשלה נתניהו ביקר אז בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו. אנו תמיד נדע להגן על עצמנו. ההסכם הוא כניעה של המעצמות לאיראן וטעות היסטורית".

במאי 2018 הכריז הנשיא טראמפ על יציאה מההסכם עליו חתם קודמו, אובמה והסנקציות שארה"ב ביטלה במסגרת ההסכם, יחזרו להפעיל לחץ על משטר האייתולות. מדיניות זו זכתה לתמיכתה של ישראל, אשר לפי פרסומים זרים העבירה למועצת הביטחון של האו"ם, לסבא"א ולממשלים המערביים השונים, אינדיקציות על כך שאיראן ממשיכה לפתח נשק גרעיני ובכך לא ממלאת את חלקה בהסכם.

ארה"ב חזרה והגבירה את הלחץ על איראן ושלוחותיה באזור ובעולם, באירוע שיא שאירע בינואר 2020, עת חיסל ממשל טראמפ את מפקד כח קודס האיראני, קאסם סולימני. סולימני היה כפוף ישירות למנהיג העליון חמנהאי ועסק בביסוס הטרור האיראני ברחבי המזרח התיכון ואף מעבר לו.

הלווית קאסם סולימאני
הלווית קאסם סולימאניצילום: רויטרס

מאז היציאה מההסכם הדעות חלוקות בדבר המשמעות האמיתית שנבעה מאותה הכרזה. בישראל מערכת הביטחון נחלקה בשאלה, כאשר חלקה תמך בצעד היציאה וחלקה גורס עד היום כי פרוייקט הגרעין התקדם ביתר שאת ועל אף הסנקציות על האיראניים ודווקא השארות בהסכם היה מביא לתוצאות טובות יותר והרחקת טהרן מיכולת הגעה לפצצה בטווח הנראה לעין.

מאז החלה מלחמת רוסיה-אוקראינה ראינו ציר שנרקם בין איראן לרוסיה, סין, מדינות המזרח הרחוק ואף לאחרונה המזרח התיכון. הציר מצליח לשגשג כלכלית וצבאית ולייצר משוואה משמעותית נגד ההגמוניה האמריקנית בעולם. ביטויים לכך היו מל"טים איראניים שפתאום החלו לצוץ בין הריסות הבתים בבירת אוקראינה קייב, חימום יחסים עם הממלכה הסעודית ופתיחת נתיבי סחר לכיוון סין.

Kamikaze drone strike in Kyiv
Kamikaze drone strike in KyivReuters/State Emergency Service of Ukraine via EYEPRESS

זאת ועוד, ידיעות בדבר אחוזי העשרת האורניום, העולים כל כמה חודשים, מסמלים אולי על כוונותיה הברורות של איראן לקידום פרויקט הגרעין בכל מחיר.

המצב כיום הוא נסיונות כל כמה חודשים לכינוס נציגי המדינות בוינה לשם ניסוח הסכם חדש, זו גם הייתה הבטחת בחירות מוצהרת של הנשיא המכהן ביידן, אך הנסיונות הללו נכון להיום לא נושאים פרי. מדעני גרעין איראניים ממשיכים להיעלם כל כמה זמן, נתוני העשרת הצנטריפוגות ממשיכים לדלוף, ישראל ממשיכה להכין את הקרקע לתקיפה אפשרית והמשטר האיראני ממשיך במאמציו לזרוע טרור בעולם ולדכא מחאות פנימיות באלימות נוראה.

הנושא האיראני מונח לפתחו של הנשיא המכהן ביידן, רה"מ נתניהו והמעצמות האירופאיות. אפשר כי המשך דשדוש שיחות הגרעין יעיד על חשיבה אודות תקיפת מתקני הגרעין, אך יש לשער גם כי הנשיא ביידן מעוניין להותיר את ההחלטה שלא להחליט עד לאחרי הבחירות לנשיאות, עוד כשנה וחצי מהיום בנובמבר 2024.