חמישה חודשים חלפו מאז פרסמנו לראשונה כאן בעיתון 'בשבע' את מחדל ששת ארגוני החברה הפלשתיניים ששר הביטחון דאז בני גנץ הורה לסגור לאחר שהוכרזו כארגוני טרור. באותה כתבה הראינו איך בפועל לא ננקטו נגדם צעדים והם ממשיכים לפעול כרגיל.
כזכור, בתקופה שבה נכתבה הכתבה הממשלה המכהנת כללה גם את נציגי רע"ם, תנועת הבת של האחים המוסלמים, ומפלגות שמאל כמו מרצ היו בה מרכיב משמעותי. מסיבה זו הוטחה בה הטענה כי היא נמנעת מטיפול בטרור ונוקטת יד רכה כלפי ששת הארגונים המציגים עצמם כארגוני זכויות אדם. אלא שגם כעת, יותר מארבעה חודשים לאחר השבעתה של הממשלה הנוכחית שתוארה כימנית ביותר מאז קום המדינה, דבר לא השתנה והארגונים הלול עדיין פועלים בחופש מוחלט.
שיטת העבודה של הארגונים הללו נחשפה בעקבות רצח רנה שנרב הי"ד בעין דני. הרצח בוצע בצורה מתוחכמת ביותר כאשר באמצעות שלט רחוק פוצץ מטען חבלה שהוטמן בציר הגישה למעיין. רמת הביצוע הגבוהה, שאינה אופיינית לטרור הפלשתיני באיו"ש בשנים האחרונות, העלתה סימני שאלה אצל גורמים במערכת הביטחון, ואלה פתחו בחקירה מקיפה נגד ארגון הטרור החזית העממית האחראי לפיגוע. החקירה המעמיקה הסתעפה וגילתה פרטים על הארגון שאינם קשורים ישירות לרצח במעיין. כך נחשף כי ישנם שישה ארגונים אשר מציגים עצמם כארגוניים חברתיים העוסקים בנושאים שונים כמו ייצוג משפטי, זכויות אדם ומחקרים הקשורים לסוגיה הפלשתינית. ארגונים אלה גייסו כספי תרומות ממדינות אירופה והציגו לאירופים חשבוניות מזויפות על שימוש לכאורה שנעשה בכסף, אולם חלק גדול מהסכום הועבר לארגון הטרור החזית העממית. בשל כך, ובשל זיקתם הברורה לחזית העממית, הכריז שר הביטחון הקודם בני גנץ בחודש אוקטובר 2021 על הארגונים כארגוני טרור, בצעד שזכה לשבחים מכל הקשת הפוליטית. למרות זאת, כאמור, מאז ועד היום לא ננקפה אצבע כדי למנוע את המשך פעילותם של ששת הארגונים.
פעילותם של ששת הארגונים הללו מתקיימת ביתר שאת. על תחושת הביטחון הרווחת בין אנשיהם יכולה להעיד העובדה כי הם מעדכנים על פעילותם השוטפת בעמודיהם הרשמיים ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט שלהם. ארגון אל־חק, שמטרתו הרשמית היא תיעוד הפרות זכויות אדם שמתבצעות נגד פלשתינים באיו"ש, מעדכן על הכנסים שבהם הוא לוקח חלק באירופה, וראש הארגון ג'ואן ג'בארין ממשיך לבקר במקומות שונים בעולם ולהסית נגד מדינת ישראל. ארגון נוסף, DCI Palestine, שמטרתו הרשמית היא הגנה על זכויותיהם של ילדים פלשתינים, ממשיך גם הוא לפעול לאחר שהוכרז כארגון טרור ומעדכן על פעילותו השוטפת ברשתות החברתיות.
כאשר בוחנים את המשך פעילות הארגונים, מקוממת במיוחד פעילותו של ארגון א־דמיר. מטרתו הרשמית של הארגון היא מתן ייצוג משפטי למחבלי החזית העממית. עד שנחשפה העובדה כי הוא משמש כלי להעברת כספים לטרור, נחשבה פעילותו לחוקית, שכן מדינת ישראל מאפשרת למחבלים שאותם היא שופטת להיאבק על זכויותיהם בבית המשפט. במהלך חקירת הרצח עלתה הטענה כי א־דמיר מקבל תרומות מרחבי העולם בלי להראות תוצאות כלשהן. דבר זה עורר סימני שאלה בנוגע למקום שאליו מגיע הכסף, שכן היקף המחקרים המשפטיים של המוסד הוא קטן, וסכום המשכורות שמשולמות לעורכי הדין קטן בהרבה מסכום הכסף שנכנס מתרומות. בנוסף לכך, סאמר ערביד, המחבל הראשי בפיגוע שבו נרצחה שנרב, שימש כרואה חשבון בארגון, ובתפקיד סגנית נשיאת הארגון שימשה לא אחרת מח'אלדה ג'ראר – ראש ארגון החזית העממית באיו"ש.
באופן אבסורדי, גם כיום, חמישה חודשים לאחר תחילת פעילותה של ממשלת הימין, עורכי הדין של הארגון ממשיכים להתייצב בבתי המשפט הצבאיים של ישראל. מטלטלת במיוחד העובדה כי גם כעת, בדיונים המתמשכים נגד רוצחי רנה שנרב, מייצגים אותם שניים מעורכי הדין של ארגון א־דמיר – בלאל נעאמנה ומחמוד חסאן. משמע – הארגון, שכתוצאה מרצח רנה שנרב התגלה כי הוא ארגון טרור, מייצג את מחבלי הפיגוע שבעקבותיו התגלה הדבר. בבתי המשפט הצבאיים לא מציגים עצמם עורכי הדין של א־דמיר כמשויכים לארגון או לחזית העממית באופן רשמי, והדבר אינו מופיע בפרוטוקולים ובמסמכים צבאיים רשמיים. למרות זאת בין כותלי בית המשפט ידוע ומפורסם גם לנציגי הצבא ובהם השופטים הצבאיים כי הם אנשי הארגון. עורך הדין מחמוד חסאן הוצג בעבר באתר האינטרנט של א־דמיר כ"ראש הלשכה לסיוע משפטי" של הארגון. זמן קצר לאחר ינואר 2020 שמו הפסיק להופיע באתר, כנראה במטרה להקל עליו להמשיך לייצג את מחבלי החזית העממית בבתי המשפט הישראליים בלי למשוך אש.
לסגור את הברז
הכרזתו של בני גנץ על ששת הארגונים כארגוני טרור זכתה לגינוי נרחב של מדינות אירופה. האירופים סירבו לקבל את הראיות שהציגה ישראל, אשר מוכיחות את מעורבותם של הארגונים בטרור. עדות נוספת לרפיסות של הממשלה מול הארגונים הללו ניתן לקבל מהעובדה כי האירופים אינם משמיעים קול צעקה על פגיעה בארגונים היקרים לליבם. למרות זאת מעניין לציין כי מומחים שאיתם דיברנו לצורך הכנת הכתבה ציינו בפנינו כי על פניו נראה שמדינות אירופה הפסיקו את העברת הכספים לששת הארגונים הללו.
כדי להבין מה צריכה ישראל לעשות כדי למגר את פעילותם של ששת הארגונים הללו, אם וכאשר יתעוררו הגורמים הממונים, פנינו ליוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
"הפעולה הראשונה שעשו הייתה לסגור את משרדיהם של ששת הארגונים, רק שלא היה המשך מאמץ לוודא שהם נותרים סגורים, זאת הבעיה", אומר קופרווסר בפתח דברים, ופונה להתייחס לדרך שבה לדעתו יש להיאבק בארגונים הללו: "מה שהכי חשוב לעשות זה לסגור לארגונים הללו את החשבונות הכספיים ולא לאפשר להם פעילות כספית, כי הרי הטענה היא לא שהם מבצעים פיגועים בעצמם אלא שאנשיהם מעורבים, קשורים, ולעיתים אף חברים בארגון טרור שנגדו מדינת ישראל נאבקת – החזית העממית".
קופרווסר מסביר כי השימוש במשרדים אזרחיים למטרות טרור אינו שיטה בלעדית לחזית העממית: "בפועל המציאות היא שאתה יכול לראות פעילות של החזית העממית ושל החמאס ושל ארגוני טרור נוספים בתוך שטחי הרשות הפלשתינית, וכמובן בעזה, וישראל לא עושה כל מאמץ רק בגלל שיש איזה משרד של מישהו שמשתייך לארגון מסוים וחוששים לסגור אותו".
איך אתה היית ממליץ לפעול?
"מה שחשוב זה לפגוע ביכולת הכספית שלהם, כי הרי הם משמשים לפי הנטען כצינור שדרכו מועבר הכסף לארגוני טרור. לכן חשוב מאוד לסגור את החשבונות שלהם. זה לא רק העניין של לסגור להם את המשרדים פיזית אלא גם למנוע מהם לקיים פעילות כספית".
איך זה צריך לקרות?
"פשוט לחייב את הבנקים שבהם יש להם חשבונות ולא לאפשר להם לקיים פעילות כספית, מה שמחייב כמובן מעקב שוטף כי אם יסגרו להם חשבון מסוים הם בטח יפתחו חשבון אחר. לכן צריך מעקב שוטף אחרי העניין הזה ולשלב פה את גורמי המודיעין והשב"כ ולוודא ששום בנק לא מאפשר לקבוצות האלה פעילות".
שום בנק ישראלי?
"שום בנק כללי, כי אם אלה ארגונים שהוכרזו על ידי ישראל כארגוני טרור אז שום בנק בעולם לא יכול לעבוד איתם או לעבוד עם הבנקים שמאפשרים להם פעילות. נגיד שהם עובדים דרך איזשהו בנק פלשתיני, אז שום בנק בעולם לא צריך לעבוד עם הבנק הפלשתיני הזה כי אלה החוקים הבין־לאומיים למאבק בטרור. ארגונים שהם ארגוני טרור אסור לעבוד איתם, ואסור לעבוד עם הבנקים שמאפשרים להם לעבוד".
יש חקיקה, אין יישום
גם בתחומים אחרים תפקודה של הממשלה במלחמה נגד הטרור לוקה בחסר. מתחילת שנת 2023, תחת כהונתה של ממשלת הימין, נכנסו לישראל דרך מעבר ארז 149,444 בני אדם. כאשר משווים את הנתון לאותו פרק זמן אשתקד תחת כהונת ממשלת בנט־לפיד, הרי שמספר הכניסות אז עמד על 85,019. למרות זאת כאשר בוחנים את הרבעון הראשון של שנת 2023 אל מול אותו רבעון של שנת 2022 מתגלה כי בתקופה הזאת, על אף ההקלות לעזתים, נורו 16 טילים השנה לעומת שניים בלבד אשתקד.
בשני מישורים אכן פעלה הממשלה הנוכחית כדי למגר את הטרור. התחום הראשון הוא הפעלת חוק הקיזוזים, שלפיו ישראל מפחיתה את המשכורות שמשלמת הרשות הפלשתינית למחבלים מכספי המכס והמיסים שהיא גובה בעבורה. יש לציין כי פעולה זו ננקטה כדי להעניש את הפלשתינים לאחר שאלה פנו לבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג כדי לקבל חוות דעת מייעצת בעניין הסוגיה הפלשתינית, ולא מתוך ראייה כוללת של ריסוק הטרור כמטרה בפני עצמה.
הצעד השני שנקטה הממשלה הנוכחית הוא חקיקת החוק שיזם מכון המחקר מבט לתקשורת פלשתינית (PMW) שעניינו ביטול אזרחותם של מחבלים בעלי אזרחות ישראלית שקיבלו תשלום מהרשות הפלשתינית כתמורה להשתתפות בטרור. במסגרת הדיונים לקראת חקיקת החוק בכנסת מסרו גורמי הביטחון שיש בישראל כאלף מחבלים כלואים שעלולים להיות מושפעים ממנו. אבל גם כאן פעילותה של הממשלה לוקה בחסר. למרות שהחוק נחקק ביום 15 בפברואר, ברוב חסר תקדים של 94 ח"כים, עד עצם היום הזה לא פעל שר הפנים ליישם את החוק, ולו בנוגע למחבל אחד.
כאשר פנינו אל גורמי האכיפה בניסיון לקבל מענה לשאלה מה היו הגורמים שהובילו למצב העגום, התשובות שקיבלנו שיקפו תמונת מצב תמוהה ועגומה לא פחות. כאשר דיברנו עם גורמים בסביבתו של שר הביטחון גלנט הם התנערו מאחריות והסבירו לנו כי אכיפת הצווים היא בסמכות צה"ל ועל כן יש לפנות אליהם.
לפני התגובה הרשמית שקיבלנו מדובר צה"ל נסביר כי בשנת 2022 פשטו כוחות צה"ל על משרדי הארגונים ברמאללה וריתכו את דלתותיהם, אלא שהמשרדים נמצאים בלב האזור שבשליטה פלשתינית, שבו אין נוכחות צבאית קבועה, והפלשתינים פרצו אותם בחזרה מיד לאחר מכן ופעילותם נמשכת כרגיל.
מדובר צה"ל נשלחה תגובה המציגה את הפעולה האומללה כצעד יעיל במאבק בטרור: "לוחמי צה"ל ומג"ב בהובלת החטיבה המרחבית בנימין פעלו בלילה שבין ה־17 ל־18 באוגוסט 2022 לסגירת מוסדות הפועלים עבור ארגון הטרור החזית העממית וזרועותיו. הכוחות סגרו שבעה מוסדות והחרימו רכוש השייך לארגון וזרועותיו. באשר להמשך האכיפה, פעילות צה"ל היא בהתאם להמלצת גורמי הביטחון".
גורם הביטחון שאליו רומזת תגובת צה"ל הוא ארגון השב"כ, ולכן שוחחנו עם גורמים בארגון, שלדבריהם השב"כ אינו גוף אכיפה ובהתאם אינו עוסק בכך, ולכן אין הוא אחראי על סגירת הארגונים בפועל.
עורך הדין מוריס הירש, שמכהן כראש המחלקה המשפטית של מכון מבט לתקשורת פלשתינית ומייצג את משפחת שנרב, מסר: "לצערי הרב, אינני רואה הבדלים גדולים בין הממשלה הנוכחית ובין קודמתה בכל הקשור לפעילות התקפית נגד ארגוני הטרור של החזית העממית. בזמן שמשפט הרוצחים מתארך, הארגונים ממשיכים לפעול באופן חופשי, לזכות באהדה, לגייס כספים ולהשתתף בפעילויות גלויות לרבות ייצוג מחבלים. רק כאשר החזית העממית יבצע פיגוע רצחני נוסף, תשאל מערכת הביטחון את עצמה היכן כשלו. ובאשר לחוק לביטול אזרחות מחבלים, כולי תקווה שכעת, לאחר מינוי שר פנים קבוע, יתחיל משרד הפנים לפעול ליישום מלא של החוק".
***