תא"ל דוד זיני
תא"ל דוד זיניצילום: דובר צה"ל

בשבוע שעבר התבשרו אזרחי ישראל על מינויים חדשים בפורום מטכ"ל, כאשר שר הביטחון יואב גלנט אישר את המלצת הרמטכ"ל הרצי הלוי למינויים חדשים במטה הכללי של צה"ל.

שניים מהמינויים הם מבני הציונות הדתית. לתפקיד מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים בזרוע היבשה ומפקד הגיס המטכ"לי ימונה תת־אלוף דוד זיני, שיועלה לדרגת אלוף. לתפקיד ראש אגף אסטרטגיה ואיראן ימונה אלוף אליעזר טולדנו.

אלא שחרף ההישג המשמעותי, נשמעה ביקורת מימין על אי־קידומו של תא"ל עופר וינטר בסבב המינויים. אפילו הפרשן הצבאי של 'ידיעות אחרונות', יוסי יהושע, ביקר את הרמטכ"ל הלוי על כך שלא קידם את תא"ל וינטר לדרגת אלוף, זאת לאחר התנהלות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ש"ייבש" את וינטר, כהגדרתו של יהושע.

"ארבעה מח"טים סדירים היו בצוק איתן: אורי גורדין בנח"ל, אליעזר טולדנו בצנחנים, רסאן עליאן בגולני ועופר וינטר בגבעתי. כולם אלופים מזמן, אף אחד מהם לא היה טוב ממנו. גם לא פינקלמן שבכלל החליף אותו בגבעתי ומונה לאלוף פד"ם. ואם פותחים פנקסנות עם וינטר, אפשר לפתוח הכול עם כולם", צייץ יהושע בטוויטר.

יהושע הוסיף: "וינטר הוא קצין מצטיין, סוס דוהר, נועז, שבניגוד לאחרים הוכיח עצמו בשדה הקרב. איזנקוט ייבש אותו שלא בצדק, ולהרצי הייתה הזדמנות לתקן את העוול. הוא בדיוק מה שחסר למטכ"ל האפור הזה, שחלקם עם תקלות חמורות, כמו תאונות אימונים, קודמו כי הם בקליקה הנכונה. במה הם טובים ממנו?"

מי שמיהר לדחות את הטענות הוא הרמטכ"ל: "בחירת המפקדים בצה"ל – בסדיר ובמילואים – נעשית משיקולים מקצועיים טהורים, ואין זולתם. לא צבע הכומתה, לא חברות, לא אמונה דתית, אלא רק הטוב והמתאים ביותר לתפקיד. ההחלטות על המינויים בצה"ל מתקבלות על ידי מי שנושאים באחריות להן", טען הלוי. "כל ניסיון להתערבות חיצונית או להכנסת שיקולים זרים לתהליך זה – פסול ואף מסוכן. טוב שאנחנו בוחרים מבין טובים מאוד, חובה עלינו לבחור את המתאימים ביותר".

בארגון 'תורת לחימה' לא מתרגשים מדבריו של הרמטכ"ל. "לא הכול אפשר לומר בשלב זה, אך מאחורי מה שהרמטכ"ל הרצי הלוי כינה 'הליך מקצועי' עומד קרב מוחות של ממש, ואני שמח שהציבור ערני ויוצא מהתמימות", אומר הרב אביעד גדות, מנכ"ל הארגון, בשיחה עם 'בשבע'.

לדברי גדות, כאשר הוא כתב טור ששיבח את ההספד המרטיט שנשא תא"ל זיני כמפקד עוצבת עידן על קברו של לוחם נצח יהודה יוסף כהן הי"ד, מיד פנה אליו קצין דתי בכיר אחר "והזהיר אותי לא לשים עליו יותר מדי פוקוס כי זה מזיק לו. קצינים דתיים - ואני מדבר על כאלה שמביאים איתם את הקב"ה לעבודה, ולא על 'זיקיות' שמקבלים את הצבע של הסביבה - חוששים והולכים על ביצים, ובצדק".

גדות רואה את האירוע הזה כבעיה רוחבית. "קיימת בעיה לקצינים לוחמניים מדי, גם כאלו שאינם דתיים אך עם תודעה לאומית בריאה, ולכאלה שמביעים את היהדות בקול צלול. במקרה של וינטר הבעיה כפולה, כי הוא כתב דף קרב עם שם שמיים, ממש כפי שכתב האלוף ישעיהו גביש ערב מלחמת ששת הימים 'ויהי ה' עימכם' כשרוח הצבא הייתה בריאה וגם השמאל היה ציוני. וינטר גם חתר למגע, ומבחינתו החטיבה שלו, גבעתי, יכלה לנקות את קיני הטרור בעזה עד קו החוף. כדי להסתיר את ההדרה בחרו גלנט והרמטכ"ל הלוי להדיר רק את וינטר, שהוא יותר בולט בהיבט הזה, ואת זיני למנות לאלוף בתפקיד צד ולא בתפקיד ליבה. אנו מקווים שראש הממשלה ימזער את הנזק והעוול, וימנה את וינטר למזכירו הצבאי, כדי שיוכל לאחר מכן למלא תפקיד אלוף שני, בלי שיקולים פוליטיים מצד אלו שמעליו".

מפגר בשני סבבים מאחורי שאר המח"טים ששירתו במקביל אליו. תא"ל עופר וינטר
מפגר בשני סבבים מאחורי שאר המח"טים ששירתו במקביל אליו. תא"ל עופר וינטרצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

עזה זה צ'יפס

זיני נולד בירושלים לפנינה ולרב יוסף זייני, לימים רב שכונה באשדוד וראש ישיבת אדר היקר. דודו הוא הרב אליהו רחמים זיני מחיפה. אחיו בצלאל הוא פעיל ציבור מוכר למען הזהות היהודית. אח נוסף הוא יצחק זיני, סא"ל (במיל') המעוטר בצל"ש אלוף על פועלו במבצע חומת מגן.

בעשרות שנותיו בצה"ל הוא שימש בין היתר מפקד עוצבת עידן, מפקד חטיבת עוז, קצין אג"ם של פיקוד המרכז, מפקד המרכז לאימונים באש במל"י, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד יחידת אגוז ומפקד גדוד 51. במהלך מבצע צוק איתן, כאשר נפצע מח"ט גולני רסאן עליאן בקרב בסג'עייה, זיני נקרא על ידי הרמטכ"ל להחליף אותו בהובלת החטיבה החומה.

"קצין עז נפש, יילחם עבור החיילים שלו עד הסוף, אבל בה בעת ידרוש מהם מקסימום מקצועיות, ברמה של לספור כמה לגימות לוקח לכל חייל עד שהוא מסיים שלוקר כדי לדעת את מצב המים שלו, דרישות כושר גופני גבוהות גם מהחיילים בגדודים כמו בסיירות", מספר א', לשעבר קצין בגולני.

"חד וחריף ברמות, לומד בעיון את הפקודות והנהלים המבצעיים, ולכן גם יודע היטב היכן הן סותרות זו את זו כמו שלומד דף גמרא, ויחתור לראות מה עדיף במקרה כזה מהבחינה המבצעית הטובה ביותר. כל החיילים ששירתו תחת פיקודו, גם כאלו שלא תמיד הסתדרו איתו בגלל סיבה זו או אחרת, יודעים היטב מי הכתובת היחידה שתוכל להחזירם בריאים ושלמים ממשימה מבצעית, וילכו אחריו באש ובמים".

גם אנשים שנחשפו לדמותו של זיני רק לתקופה קצרה נפעמים מאישיותו. "כמפקד מל"י בזמן שהייתי בקורס מ"פ, זיני שידר לנו שמפקד, גם אם הוא תא"ל בכיר, צריך להיות מחובר לשטח, להשפיע על הלוחמים והמפקדים ולהיות מומחה באמל"ח ובטכניקות הקרביות", מספר יואל שילה, כיום מ"פ במילואים.

"הוא מפקד שנותן פתרונות ויוזם, לא אחד שהולך לבכות שאין לו. הוא מונח מאוד חזק בתמונה הגדולה ומאמין בכוח של צה"ל להכריע כל איום. הוא היה אומר לנו: 'עזה זה צ'יפס, צה"ל במערכה חייב ויכול להכריע את חיזבאללה, וזו האחריות שלכם'".

על דבר אחד אין חולק בקרב כל מכריו: אישיותו של זיני היא אישיות של מחנך מהמעלה הראשונה. "דוד הוא איש חינוך, ברור לכולם שאם לא היה מקבל דרגת אלוף, כמעט בטוח שהיה פונה לשדה החינוך", מספר אחד מחבריו הקרובים.

"הוצעו לו כמה תפקידים, כולל ניהול רשתות חינוך. היו לי שיחות לא קצרות לאחרונה עם דוד, ואני יכול להגיד שיש לו הרבה תוכניות לתפקיד החדש שיארך כשנתיים. הצבא ועם ישראל צריך אותו בתפקיד הזה. חשוב לציין: כבר בזמן כהונת כוכבי, הרמטכ"ל אמר לו: אני רוצה לראות אותך סביב המטכ"ל, למרות ודווקא בגלל איך שאתה ומה שאתה".

תא"ל זיני הוא כאמור חובש כיפה, נשוי לנעמי ואב ל־11 ילדים. המשפחה מתגוררת במושב קשת ברמת הגולן. הוא למד בתלמוד תורה מורשה, לאחר מכן בישיבה התיכונית חספין, והמשיך לישיבת שבי חברון ולמכינה הקדם־צבאית קשת יהודה.

על רמת ההערכה שלו ללימוד התורה מרחיב אחד ממכריו: "הוא מרבה לעודד לימוד תורה ברצינות ועמל יותר מכל דבר אחר. 'אתם עושים את העבודה האמיתית', הוא אומר לתלמידי הישיבות", כך מתאר תלמיד ישיבה גבוהה. כמו כן, הוא מעיד בשיחה עם 'בשבע' שדוד עודד אותו "לבחור במסלול לימוד בישיבה גבוהה באופן מובהק על פני אפשרות של לימוד במכינה נחשבת מאוד". א', מכר של המשפחה, מדגיש כי "בשירות הצבאי אצלם לא מתערבים שיקולים מבחוץ: מי שבצבא בצבא, ומי שבישיבה בישיבה, הפרדה מאוד ברורה".

לזיני קשר מיוחד עם ישיבת הר המור. בשנה האחרונה, ובמיוחד מאז 27 באוקטובר, עת סיים את תפקידו כמפקד מל"י, מגיע זיני לעיתים תכופות ללימוד בן שעות ארוכות בישיבת הר המור בירושלים. מכריו מספרים כי הוא משמש מאז במגוון תפקידים לא רשמיים, כמו הרצאות בפיקוד ומטה וחפיפה בתחומים מסוימים לרמטכ"ל הרצי הלוי, ובשאר הזמן הוא בישיבה.

"הוא ישן בחדר כמו בחור צעיר", מעיד אחד מתלמידי הישיבה. "הקשר שלו לישיבה הוא רב שנים", מוסיף אחד מתלמידי הרב יעקב לבנון. "אני זוכר שפעם ישבתי בבוקר פורים אצל הרב יעקב לבנון, ובאמצע דבר תורה הרב אמר: אני צריך לקום, יש לי טלפון. הרב פתח ספרים של הרב זצ"ל והתחיל לדבר בטלפון עם מישהו. לאחר מכן סיפר לנו: התקשר אליי מישהו עם הרבה ברזלים על הכתף, שאל שאלה והייתי צריך לענות לו. התברר שזה היה דוד זיני. קצין צה"ל מתקשר ביום פורים לרב שלו לדבר בפסקאות ברב קוק".

הקשר המיוחד מתבטא גם במשפחה. אביו, הרב יוסף זיני, הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור. בתו הגדולה נשואה לאברך מהר המור. שניים מבניו הם תלמידים בישיבה, בת נוספת התארסה עם הלל קשתיאל, בנו של הרב אליעזר קשתיאל מעלי.

החינוך מהבית

זיני הוא שתקן גדול שכמעט לא מתבטא ציבורית. אחת ההופעות היחידות שלו בציבור הרחב אירעה לפני מספר חדשים, במהלך האזכרה המרכזית לרב יהושע צוקרמן, מחשובי רבני הר המור.

"כשבאתי להתקבל לישיבה הייתי בלימודים האקדמיים", סיפר על הגעתו להר המור. "הגעתי להיבחן בבית של הרב, ליד הסטנדר המפורסם. הרב פתח מסכת יבמות בדף הראשון, ועבור אחד שלא פתח גמרא מעולם, זה מתכון לכישלון. אבל למדתי פעם בתלמוד תורה, אז לפחות הקשבתי מהצד השני של הדלת, זכרתי משהו. אומר לי הרב: טוב, תתחיל לקרוא. הרבה יותר קשה מהגיבוש, חייב להגיד. כולי בתפילות. הרב אמר לי 'אתה קצת חלוד', אמרתי לו: 'קצת הרבה'. ענה לי הרב: 'אז למה לא תלך אצל הרב בן יעקב במכון מאיר', עניתי: 'אני צריך ללמוד בישיבה', לבסוף הרב קיבל אותי".

נראה שבמשפחתו של זיני לא ממש מופתעים מהמינוי. דודו, הרב אליהו רחמים זיני, נשיא ישיבת ההסדר אור וישועה, מעיד בשיחה עם 'בשבע' כי אחיינו הוא "קצין שידוע שכלל ישראל וטובתו עומדים בראש סולם הערכים שלו. בשביל זה הוא היה מוכן להיות שותף במבצעים מאוד מאוד לא פשוטים ולקחת סיכונים עצומים, העיקר להגן על כל יהודי בכל הכוחות האפשריים. כל זה יונק מתוך החינוך המשפחתי התורני מהסבא והאבא שלו".

הרב זיני מרחיב על המשפחה כדי להסביר על אישיותו של דוד: "הרב מאיר זיני היה בשבילו דוגמה. מחנך, אישיות תורנית שעשרות בשנים, עד גיל 90, שימש כרבן של קהילות גדולות, כל חייו היה עסוק בדאגה לכלל ישראל, בהגנה על עם ישראל ובדרישת טובתו. זה חינוך של המשפחה שיונק מהתורה".

גם בנושא הצבאי, טוען הרב זיני, אחיינו למד מסבו הגדול. "אבא שלי, סבו של דוד, היה קצין, סגן במלחמת העולם השנייה. ב־6 באפריל 1944, יום חמישי בבוקר, גבול אוסטריה-גרמניה, הוא ניגש למפקד האזור בדרגת אלוף הפיקוד ואומר לו: אדוני המפקד, מחר בערב היהודים צריכים מצות. האלוף ניסה להתנער, אך אבא שלי התעקש בחוצפה ואמר לו שהוא ילך להביא ממילאנו, מרחק של 500 ק"מ. האלוף הזהיר אותו שאם יאחר - יישפט וייענש, אך אבא לא חשש, ובאמת חזר מוקדם בבוקר עם המצות והיין. עכשיו הבנת מאיפה יוצא אלוף בצה"ל?" חותם הרב זיני.

גם אחותו של דוד, שפרה זיני־אגמי, לא הופתעה מהמינוי. "מאוד התרגשתי מהבשורה, אבל לא מפתיע שהוא מונה לאלוף", אמרה בראיון ל'כאן דרום אשדוד'. "אם הוא לא היה מקבל אלוף זה היה מפתיע. היה ברור שהוא יתקדם בשרשרת הפיקוד. מגיל קטן ידענו שהוא יגיע לגדולות".

היא סיפרה כי הרקע המשפחתי תרם לא מעט להתרגשות מהמינוי הזה: "אנחנו יותר מתרגשים כי סבתא שלי, שנפטרה לפני שנה בגיל 100, הייתה ניצולת שואה, וזה היה החלום שלה. אני חושבת שאולי מלמעלה היא עזרה שזה יקרה, כי היום לא נותנים להתקדם כל כך מהר, בטח למי שחזק תורנית וערכית כמוהו, וזה שהוא קיבל את התפקיד מעיד שעם ישראל נמצא במקום טוב ובצה"ל רואים באמת מה יעשה טוב לצבא ולישראל. בזכותו זכיתי לפגוש הרבה מפקדים טובים. אני חושבת שזאת זכות לעם ישראל שדוד מקבל את התפקיד הזה. כל החיים שלו הוא גדל על ערך התנ"ך, כיבוש ארץ ישראל על ידי יהושע בן נון, וזה סוג של הגשמת חלום מרגשת".

***