בשתיים לפנות בוקר, בלילה שבין שני לשלישי, יצא צה"ל למבצע מגן וחץ, שבוע אחרי ירי מסיבי של יותר ממאה רקטות מצד הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל, שהגיע בתגובה על מותו משביתת רעב של חאדר עדנאן, אחד מבכירי ארגון הטרור ביהודה ושומרון.
בשלב הראשון הגיבה ישראל לירי באופן רגוע יחסית, אבל כבר בסמוך לאירוע התקבלה החלטה בצמרת המדינית והביטחונית על התגובה הראויה ואופייה, שכללה סיכולים ממוקדים של בכירי הארגון, והמתינה למועד המתאים.
רשימת הסיכולים אושרה בקבינט המדיני־ביטחוני, אך השרים לא ידעו על הזמן המדויק לביצוע הפעולה. הפעולה נדחתה מספר פעמים בגלל מזג האוויר וכדי להימנע מפגיעה בעזתים בלתי מעורבים.
במכה הראשונה חוסלו בכירי הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה: מפקד מרחב צפון חליל בהיתיני ומזכיר המועצה הצבאית של ארגון הטרור ג'האד ע'נאם. עוד חוסל טארק עז א־דין, האחראי על הכוונת פעולות טרור ביהודה ושומרון, שראש השב"כ חשף כי הפעיל חוליות שייצרו רקטות בג'נין שמטרתן הייתה לאפשר ירי לעבר ישראל מתוך שטחי יהודה ושומרון. במהלך הימים הבאים הותקפו עוד מספר חוליות.
ימים ארוכים ארכו ההכנות למכת הפתיחה של המבצע הצבאי, וחלק משמעותי בהיערכות הזו קשור למרכז האש הצבאי. סגן מפקד מרכז האש בפיקוד הדרום, סא"ל ע', מספק בשיחה עם 'בשבע' הצצה אל מאחורי הקלעים של תחילת מבצע מגן וחץ.
"מבצע מגן וחץ נפתח בתקיפה יזומה של צה"ל ושב"כ שבה סוכלו שלושה בכירי ארגון הג'יהאד האסלאמי בסיכול ממוקד, שמרכז האש של פיקוד הדרום לקח חלק משמעותי בהיערכות אליו. באותו הלילה הותקפו על ידי מרכז האש מספר מטרות תשתית הפוגעות ביכולות ההתעצמות של ארגון הטרור", מסביר ע'.
לדבריו, "הימים שקדמו לפתיחת המבצע היו עמוסים ומתוחים, אבל בזכות פקודיי המוכשרים הצלחנו, יחד עם שותפינו לדרך, להביא להישג משמעותי לצה"ל ולביטחון מדינת ישראל".
מה בעצם המטרה של מרכז האש ואיפה מורגש חלקו במבצע צבאי מסוג זה?
"מרכז האש הוא גוף מתכלל ומסנכרן אשר עובד לצד גופים רבים בצבא. עבודת המרכז מתחילה משלב החשיבה האסטרטגית על תוכנית מבצעית מול אויב, שבה מתכננים את המטרות לפרטי פרטים. לאחר מכן נעשית הפללה של המטרה כך שיתאפשר לתקוף אותה, ובמהלכה מתבצע תכנון הרכיבים המדויקים שעתידים להתקיף במטרה.
"בהמשך מגיע תכנון אופן תקיפת המטרה, שמגיע עד לרמת אופן ביצוע התקיפה, כגון הכלי שאיתו תוקפים, סוג החימושים ועוד. בנק המטרות לגזרת עזה בנוי ממטרות בעלות אופי שונה, למשל יעדי איש (סיכולים), תשתיות ועוד. לבסוף יוצאות לפועל התקיפות המשמעותיות בשגרה ובחירום".
סא"ל ע' מציין כי הגורם האנושי הוא קריטי בפעילות המרכז שעליו הוא מפקד. "מרכז האש של פיקוד הדרום הוא גוף מיוחד ומוצלח כל כך בזכות האנשים המרכיבים אותו, אנשים ערכיים, חרוצים ומחוברים למשימה החשובה שלנו. האנשים מגיעים ממקומות שונים ומרקעים שונים, וזה מה שהופך אותנו לטובים יותר. חלקם אף גרים בדרום ובעצם שירותם במרכז האש הם ממש מגינים על הבית שלהם.
"אני רוצה לפנות לתושבי הדרום ולהגיד לכם שאנחנו עושים הכול ועובדים מסביב לשעון כדי להשיג שקט ויציבות ביטחונית באזור", הוא מסכם.
מאבדים את התדמית הג'יהאדיסטית
הממשלה ספגה ביקורת בשבוע שעבר לאור תגובתה המתונה לירי לעבר יישובי הדרום, ותא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, חושב שישראל נהגה נכון כשהגיבה בזמן המתאים ביותר מבחינתה.
"הג'יהאד האסלאמי ירה עלינו יותר ממאה רקטות בשבוע שעבר, והדבר הזה ראוי לתגובה נחרצת. העיתוי המדויק קשור לשיקולים מבצעיים ואחרים ולזמינות של מטרות. שבוע זה לא זמן רחוק מאוד מהתקיפה. לקחנו את היוזמה והחלטנו מתי אנחנו פועלים. לא צריך לפעול דווקא מתי שהאויב חושב שתפעל, כי בדרך כלל אחרי מתקפה כזו ראשי המחבלים נכנסים ומסתתרים היטב. דווקא ההמתנה הזו אפשרה להגיע אליהם ולפעול בצורה כל כך מוצלחת", מסביר קופרווסר.
מה צריכה להיות מטרתה של ישראל במבצע כמו זה שיצאה אליו, שנראה מאוד ממוקד?
"המטרה במבצע כזה היא קודם כול למנוע מצב שמישהו מעזה יחליט שוב לפעול נגד ישראל. אנחנו מבהירים לו שזה לא כדאי כי המחיר יהיה גבוה מדי. מעבר לכך אני חושב שזה מהלך שתורם משמעותית להרתעה. אנחנו במצב שבו כולם מנסים לבדוק את חום המים אצלנו, פועלים על בסיס הנחה שישראל נחלשה בחודשים האחרונים וזה מאפשר יותר תעוזה מולה. זה ההסבר למטחי הרקטות מעזה, לפיגוע של חיזבאללה במגידו ולירי מלבנון לעבר ישראל.
"הפעולה השבוע נועדה לשדר מסר ברור שכל החולשה המיוחסת לישראל מוטעית, למרות כל האירועים שציינתי ולמרות המתח הפנימי אצלנו. היא הוכיחה שאנחנו חזקים, מסוגלים לקחת יוזמה ולפגוע בצורה מוצלחת ביעדי טרור".
חמאס מרגיש שהוא מסתכן אם יסייע לג'יהאד האסלאמי או ייכנס למערכה הזו באופן פעיל? הרי ישראל לא מכוונת אל אנשיו.
"כל המסר שלנו לחמאס הוא שמוטב להם לא להתערב. עצם זה שלא התייחסנו אליו כאחראי לירי מעזה בשבוע שעבר – למרות שבדרך כלל אנחנו מתייחסים אליו כאחראי וגובים ממנו מחיר – ותקפנו רק יעדים של הג'יהאד האסלאמי, היה כדי להימנע מעירוב החמאס, ולרמוז שהסבב המדובר הוא מאוד ממוקד מהצד שלנו, ואין כוונה להיגרר להסלמה גדולה יותר.
"ברור שיש לחץ כבד על חמאס לפעול, והשאלה היא איך המסרים הסותרים שמקבלים ראשי הארגון ישפיעו עליו בסופו של דבר. חמאס היה רוצה לפעול, כי בכל פעם שאנחנו פועלים נקודתית נגד הג'יהאד האסלאמי והוא לא מתערב, זה פוגע בדימוי הג'יהאדיסטי שלו נגד ישראל. מאוד רוצים שם להוכיח שהם מובילי המאבק בישראל ולא רק מנהלי עזה. אני חושב שהג'יהאד האסלאמי מעוניין להגיב יחד עם חמאס ונבדקת האפשרות כיצד לעשות זאת ובאיזה מינון, אבל במקביל חמאס, מתוך האינטרס שלו, לא ייתן לארגון אחר להוביל אותו".
"הרתעה היא כמו כושר גופני"
תא"ל (במיל') אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים' ששירת בין היתר בתפקיד סגן מפקד אוגדת עזה, מציין כי עיתוי המבצע - שבוע לאחד מתקפת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי - מלמד על תכנון מדוקדק. "צריך להבין שבסופו של דבר, הבשלה של יעדים ושל מבצע כל כך מורכב שדורש מודיעין איכותי ויכולות מבצעיות ותכנון, זה משהו שלוקח זמן. כשיש אירוע של התקפה אנחנו תמיד אומרים שנגיב במקום ובזמן שיתאים לנו – וכך זה באמת צריך להיות. בדרך כלל אם הצד השני יוזם אז הוא נמצא מיידית במחסה ובמסתור ואי אפשר לפגוע בו".
לדעתך חמאס מעוניין בהסלמה בשלב הזה, או שמבחינתו הוא מעדיף להיות מדוד בתגובותיו כדי שלא להסתכן בפתיחת חזית רחבה מול ישראל?
"אני לא חושב שלחמאס יש אינטרס להגיע איתנו לעימות רחב, זה לא משהו שמתאים להם כרגע, יש להם המון אתגרים, בהם כמובן האוכלוסייה עצמה שחיה במצב רע בעזה. יש כאן הרבה מה להפסיד, הם מוציאים הרבה פועלים מעזה לעבודה בישראל, המעברים פתוחים, זה לא משהו שקל לוותר עליו. הם כן רוצים להקיז את דמנו באופן שוטף, אבל בצורה שלא תדרדר אותם למבצע רחב, והם כל הזמן מנסים לבדוק את הגבולות.
"התחושה היא שיש שחיקה בהתרעה שלנו בחודשים האחרונים. זה נובע מהמון סיבות – מהסכם הגז והכניעה בו לחיזבאללה, דרך האיומים בסרבנות, המחאות נגד הממשלה והתחושה שיש משהו שנפרם בחברה הישראלית, וזה משתלב עם תחושה שנוצרה, גם בלבנון וגם אצל חמאס, שיש להם יותר מרחב פעולה לנקוט יוזמות התקפיות, וראינו כמה כאלה לאחרונה. כרגע ישראל מנסה לשנות את המשוואה, להחזיר את ההרתעה, וטוב שכך".
יש לחץ פנימי בעזה על חמאס להיכנס לעימות הזה בכל הכוח?
"יש לחץ על חמאס להגיב, אבל הם מבינים שישראל עוברת למדיניות של סיכולים ממוקדים ושאם הם יגיבו הדבר מיד יכניס אותם תחת האיום הזה. גם אם הם נכנסים לעימות הם לא יודעים כיצד זה ייגמר, מה צה"ל מתכנן ומה היקף הפגיעה שהארגון עלול לספוג. הם רואים שכעת מדינת ישראל וצה"ל נמצאים במוכנות ובנכונות להתעמת איתם, ואנחנו נראה לאן זה הולך".
דיברת על הרתעה. הפעילות השבוע היא בעצם הסמן להחזרת כוח ההרתעה בגבול עזה?
"הרתעה היא כמו כושר גופני - צריך לתחזק אותה כל הזמן, ואם לא מתחזקים אותה יורדים בכושר ההרתעה. אירוע אחד מוצלח לא מייצר הרתעה מתמשכת, אלא יכול להשיג אפקט של הרתעה מקומית. אנחנו רוצים שהיא תלך ותתגבר, ולכן צריך לעשות פעולות כאלה הרבה יותר ובאופן מתמשך, וכך נבנה הרתעה חזקה. כרגע יש מכלול שיקולים שצריך להביא בחשבון, ואני מניח שהסיכולים הממוקדים מרתיעים אותם, כי באמת הדבר היחיד שמרתיע את ראשי הארגונים הוא פגיעה בחייהם שלהם. לא מעניין אותם שייפגע הדרג שתחתם, אבל הם חוששים לחיים שלהם.
"אני מאוד מקווה שמאמצים מעתה את מדיניות הסיכולים הממוקדים, כי זה אולי הכלי היחיד שבאמת מרתיע, למעט פעולה קרקעית נרחבת על כל המשמעויות הנגזרות ממנה. ישראל צריכה לדבוק במדיניות הזו. היא אולי יכולה לעלות בטווח הקצר בירי לעבר ישראל, אבל בטווח הארוך היא תקנה הרתעה לא רק בעזה, אלא בכל המרחב המזרח־תיכוני, וזה עניין חשוב מאוד עבורנו".
אולי פעילות כזו לאורך זמן יכולה לגרור כלפינו ביקורת בין־לאומית קשה שתקשה עלינו להתמיד בכך?
"אני לא מודאג מביקורת בין־לאומית, כי לא מדובר במבצע גדול שאחרי שבועיים־שלושה בא העולם ואומר שצריך לעצור. בהקשרים מסוימים אפשר לשמר את המדיניות ולהסביר לעולם שבכל פעם שיהיה ירי אנחנו נגיב בחיסול בכירים. זה יגרום מצד אחד למחשבה מוקדמת מצד ארגוני הטרור אם לירות, ומצד שני להבנה בעולם שאנחנו רק מגינים על עצמנו. לצערי, אף פעם לא התעקשנו על מדיניות כזו בצורה מתמשכת, ואולי יש הזדמנות לשנות מדיניות ולהיות נחושים יותר עם הקו הזה".
במערכת המדינית רומזים כי אכן התקבלה החלטה להחריף את הקו מול הטרור ושפעילות הסיכולים הממוקדים תהפוך למדיניות קבועה. "העיקרון שלנו חד וברור: מי שפוגע בנו - אנחנו פוגעים בו, ובעוצמה יתרה. הזרוע הארוכה שלנו מגיעה לכל מחבל בזמן ובמקום שאנחנו בוחרים. אנחנו בעיצומה של מערכה, ואנחנו ערוכים לכל אפשרות. אני מציע לאויבינו - אל תתעסקו איתנו", אמר ראש הממשלה השבוע.
אמירה ברורה וחד־משמעית בנושא המשך מדיניות הסיכולים הממוקדים עדיין אין, אבל ברור שאל מול התחושה של אויבי ישראל כאילו המשבר הפוליטי הפנימי סביב הרפורמה המשפטית והמחאות שנקשרו אליה יצרו חולשה, יש רצון מצד ראש הממשלה והשרים להגביר הרתעה בכל דרך אפשרית.
***