השיח סביב הסיכויים להסכם שלום או נורמליזציה עם סעודיה עולה מדרגה. עם ד"ר מיכל יערי, מומחית לסעודיה, שוחחנו על המניעים להתקרבות דווקא בתקופה זו זמן קצר אחרי התקרבות דווקא בין סעודיה לאיראן.
הדברים, היא אומרת, לא מגיעים זה על חשבון זה. "סעודיה בראשותו של בן סלמאן הציבה לעצמה פרויקטים מאוד גדולים, והפרויקטים הללו מותנים מאוד ביכולת של סעודיה להשיג רגיעה אזורית", אומרת יערי ומציינת כי מאז ומעולם סעודיה מקדשת את הסדר והיציבות האזורית ואינה חפצה בעימותים ומלחמות. "המלחמה בתימן לא הייתה יוזמה שהגיעה מצידה. לכן סעודיה רוצה את השקט והיציבות שלא איפיינו את המזרח התיכון ב-12 השנים האחרונות, בעיקר מאז האביב הערבי".
לטעמה של ד"ר יערי ההתקרבות לאיראן ולישראל במקביל נובעת בדיוק מהסיבה הזו. הרצון ליציבות וסדר מביא את סעודים להתפייסות עם איראן בשל החשש הגדול שלה, ומן העבר השני היא מבקשת לקבל מישראל שיתופי פעולה מדעיים, טכנולוגיים, כלכליים ואחרים. "זה לא בא אחד על חשבון השני. ההתקרבות לאיראן מלמדת על החשש שלהם, וההזדמנויות שכרוכות בקשר עם ישראל לא מבטלות את הרצון הזה".
האם ההתקרבות לישראל נובעת מהרצון להתקרב לבית הלבן? על כך אומרת יערי כי תפיסה זו אכן הייתה בעבר, כאשר על מנת להגיע לליבו של הנשיא האמריקאי היה צורך לקדם מגעים עם ישראל, ואולם מול הממשל הנוכחי המצוי במשבר עם ישראל המניע הזה אינו קיים.
"כשאנחנו בוחנים את הסיבות או את היכולת לחתום שלום עם סעודיה, ארה"ב היא חלק משמעותי כי סעודיה אומרת לארה"ב, אם את רוצה שנחתום על הסכם עם ישראל תפרסי מטריה אסטרטגית נרחבת על סעודיה, ובנוסף אנחנו מדברים על הרצון שלנו להקים כורים למטרות אזרחיות כדי לפתור בעיות של התפלת מים ובעיות אנרגיה. אנחנו רוצים לעבור לאנרגיה ירוקה יותר מנפט ואת, ארה"ב, לא מאפשרת לנו להקים כורים גרעיניים בשטחינו, אז אם את רוצה שנחתום על הסכם עם ישראל תאפשרי לנו זאת".
"הסיפור השני הוא מול ישראל. סעודיה אומרת שאמנם ישראל מאוד אטרקטיבית מבחינה מדעית טכנולוגית וביטחונית, אבל אי אפשר להתעלם מהסוגיה הפלשתינית. אז אמנם אפשר לראות עייפות של ההנהגה הסעודית מהסוגיה הפלשתינית ובעיקר מהמנהיגות הפלשתינית, אבל הנושא לא נזרק לפח האשפה של ההיסטוריה ובכל התבטאות של גורם רשמי מבית המלוכה הסעודי, הם חוזרים ואומרים שללא פריצת דרך בנושא הפלשתיני לא ניתן יהיה לחתום על הסכם עם ישראל".
לשאלתנו אם כוונת הסעודים היא להסכם של ממש בין ישראל לפלשתינים או שהם יסתפקו בצעדים בוני אמון כלשהם, משיבה ד"ר יערי ואומרת כי סוגיה זו אכן לא ברורה. "אנחנו לא יודעים למה באמת מתכוונים הסעודים. אני סבורה שהדברים תלויים במה שהם יקבלו מהאמריקאים. ככל שהם יקבלו יותר מהצד האמריקאי יתכן והדרישות מישראל יירדו, אולי יסתפקו במשהו סמלי כמו הסרת המצור הימי מעזה או הגדלת מספר העובדים, ואולי ידרשו סבב שיחות".
"גם הסעודים וגם הישראלים יודעים שלא סתם המו"מ תקוע. ההנהגה הפלשתינית מצד חמאס לא נתפסת כלגיטימית בישראל או בסעודיה, ולגבי הרש"פ, אבו מאזן עייף וזקן ולא רלוונטי ואין עם מי לקיים שיח. קשה לדבר על חידוש היחסים מול הפלשתינים כשאין מול מי וזו שאלה גדולה מה הסעודים באמת רוצים מישראל מתוך היכרותם את המצב", אומר יערי.
ומה באשר לרפורמה המשפטית שפתאום הפכה לקלף במשולש המדיני הזה? על כך משיבה ד"ר יערי ואומרת "הרפורמה המשפטית מעניינת את הסעודים כקליפת השום. זו לא מדינה דמוקרטית ושמירת מערכת המשפט לא מזיזה להם, אבל אפשר לומר שמדינה שרוצה לחתום על הסכם שלום רוצה לוודא שהמשטר שמולה מסוגל לעמוד בהסכם הזה, כלומר שהוא ממשל שיאריך זמן, יתן תוקף להסכם ויקבל תמיכה מהעם, ואם אני רואה מאה אלף איש בהפגנות זה מחליש את עצמת המנהיג שממולם. זה לא משהו שבגללו לא יחתמו על ההסכם", היא מעריכה.
ואולי ארה"ב היא שדורשת את גניזת הרפורמה כמי שאמורה לשלם מחיר כלשהו מול הסעודים? על כך אומרת יערי כי זו אפשרות, אם כי היא עוד ספקולציה במכלול ספקולציות והשערות רבות אחרות. "הסכם השלום הזה מאוד חשוב לביידן, הוא אולי ההצלחה הגדולה ביותר שהוא יוכל להציג בשנות כהונתו", והמשמעות היא שלכל צד במשולש הזה, גם לצד האמריקאי, בעיקר לנוכח מצבו המדאיג של ביידן בסקרים, יש אינטרס משמעותי בקידום ההסכם הישראלי-סעודי.