על אתגריה של בירת ישראל שוחחנו עם יו"ר 'לך ירושלים', מאור צמח, לכבוד יום שחרור ירושלים, וכבר בפתח הדברים מחזיר אותנו צמח לדבריו של דוד בן גוריון מיד לאחר שחרור העיר העתיקה. "בן גוריון אמר אז שצריך למלא את העיר העתיקה וסביבותיה ביהודים. כעת יש הזדמנות פז לפעול מול הרצון הערבי לייצר רצף שיחבר את הר הבית לבית לחם ורמאללה, ואת זה דרך בניה בשכונות ענק כמו עטרות".
על דבריו של ראש העירייה, משה ליאון, בדבר התכניות לבנייה בקרוב בעטרות, אומר צמח כי אכן יש לברך על דבריו של ראש העיריה כמו על מיזמי בנייה נוספים שהוא מוביל ומקדם, בין אם בגבעת המטוס, בין אם סמוך לשכונת חומת שלמה ובין אם במקומות נוספים. לצד זאת הוא מדגיש את הצורך לבנות גם בסביבותיה של ירושלים על מנת לחזק את העיר בחגורת בנייה יהודית באזור E-1 שממזרח, בגוש עציון מזרח שבדרום וכיוצא באלה.
לשאלתנו אם להערכתו לממשלת ישראל יש די תעצומות על מנת לקדם בנייה מאסיבית שכזו, הכרוכה באמירה מדינית משמעותית לגבי אזורים שמעבר לקו הירוק, משיב צמח ומזכיר כי "הממשלה קיבלה אמון בעם והיא מוגדרת כממשלת ימין מלא מלא, ומממשלה כזו אנחנו מצפים לבניה מסביב לירושלים ובתוך ירושלים. זו הזדמנות היסטורית לעשות זאת. לפני כעשרים שנה לא ניתן היה להאמין שחומת שמואל תהיה שכונה תוססת עם עשרים וכמה אלף תושבים, היו אז הפגנות אבל השכונה נבנתה. כך גם פסגת זאב רמות גילה ועוד".
המציאות הדמוגרפית בעיר מלמדת על שליש חרדים, שליש ערבים ושליש שאר המגזרים וצמח מציין כי אכן מאז מלחמת ששת הימים ירד הרוב היהודי שהיה אז בגובה של כשבעים אחוז לסביבות השישים אחוז, בין השאר בשל עזיבת העיר לטובת גבעת זאב ויישובי העוטף בשל יוקר המחיה והמגורים בירושלים. המציאות כיום, אומר צמח, היא ש"הירוקים עוצרים בניה במערב העיר והנושאים המדיניים בולמים את הבניה בשאר הכיוונים". המשמעות בסופו של יום היא קושי להרחיב את הבניה בעיר.
המענה, אומר צמח, כרוך בתכנית סדורה של ממשלת ישראל לבנייה עבור יוצאי צבא והמגזר החרדי, שני ציבורים אותם הוא רואה כמשלימים זה את זה, וזאת לצד תכנית משמעותית לחיזוק התעסוקה בעיר.
לכן טוב תעשה ממשלת ישראל אם היא תציג תכנית סדורה לבנייה עבור יוצאי צבא וגם עבור הציבור החרדי. חלק מהתכנית צריכה לעסוק בפתרונות תעסוקה. "בירושלים אנחנו מגרדים את שמונת האחוזים של עובדי הייטק לעומת 25 אחוז באזור תל אביב. חייבים לייצר עוד מקומות תעסוקה. בנוסף, יחידות סמך ממשלתיות צריכות לעלות לירושלים כפי שהחליטה הממשלה. יש לכך משמעויות פוליטיות, מדיניות ותעסוקתיות".
עוד שאלנו את צמח אודות הפער בין הנתונים אותם מציגים מבקריה של העיר המודאגים ממצבה לבין הנתונים אותם מקפידה הממשלה להציג סביב יום ירושלים ולפיהם העיר בתנופת התפתחות משמעותית בכל תחום. "בירושלים האמת נמצאת בדרך כלל באמצע", אומר צמח. "מצד אחד אנחנו לא רוצים להוציא את דיבת ירושלים רעה, ומצד שני העיר חשובה לנו ואנחנו מסתכלים על הפער. אנחנו ביום חגיגי ורוצים להציג את העיר כמשגשגת ופורחת עם כל הבעיות החברתיות פוליטיות והמדיניות, אבל עם זאת צריך לחזק את המשילות והריבונות שלנו בירושלים".
בהקשר זה מזכיר צמח את תכנית החומש שתציג ממשלת ישראל בישיבתה הקרובה עבור מזרח העיר במגמה לחזק את המשילות והריבונות באזורים אלה. התכנית תתמקד בשכונותיה הערביות של ירושלים ויושם בה דגש על תכניות חינוכיות בשאיפה להעביר תלמידים מתכנית הלימוד הפלשתינית והמסיתה למערכת החינוך הישראלית. בנוסף תעסוק התכנית בתשתיות ככבישים מדרכות תאורה ביוב ועוד. מדובר ב"חמישה מיליארד שקלים נוספים מעבר לתקציבים השוטפים. זה דבר מבורך שאומר שאנחנו הריבון שלא עוזב, וכריבון אנחנו נותנים תשתית אזרחית חינוכית ותרבותית. זו אמירה מאוד חשובה".