סקר שנערך על ידי חברת דיירקט פולס עבור "רגבים" בחן את מידת אמון הציבור במוסדות המדינה - הכנסת, בג"ץ, הנשיא וצה"ל. המשתתפים נשאלו "מה מידת האמון שיש לך בחברי הכנסת אותם בחרת" ו-77% השיבו 'אמון בינוני עד גבוה', אל מול 21% בלבד שציינו רמת אמון נמוכה עד לא קיימת.
למעלה מ 85% מבוחרי המפלגות החרדיות, הליכוד והציונות הדתית-עוצמה יהודית הביעו אמון בנבחרי הציבור שלהם. מפלגות המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו זכו לאמון של בין 70 ל-80 אחוזים והאמון הנמוך ביותר (מתחת ל 65%) נרשם בקרב מצביעי המפלגות הערביות, העבודה ומר"צ שסוגרת את הרשימה עם אמון של 45% בלבד.
עוד עולה מהסקר, כי בית המשפט העליון זוכה לאמון של 50% בלבד מהציבור: מצביעי הליכוד עם 16% אמון ומצביעי הציונות הדתית והמפלגות החרדיות עם פחות מ-5%. זאת אל מול מפלגות המחנה הממלכתי, העבודה, יש עתיד וישראל ביתנו עם למעלה מ80% אמון.
המוסד שזוכה לרמת האמון הגבוה ביותר הינו צה"ל עם רמה של 92% של אמון הציבור. עם זאת 31% מהנשאלים ציינו כי חוו פגיעה באמון שלהם בצה"ל, "בעקבות גילויי הסרבנות ופעולות המחאה" נגד הרפורמה המשפטית.
61% בממוצע ממצביעי מפלגות הימין ציינו כי חוו פגיעה באמון שנותנים בצה"ל, לעומת זאת במפלגות השמאל נרשמו 5% פגיעה בלבד.
"באצטלה של מאבק נגד הרפורמה המשפטית וקריאות לשמירה על הדמוקרטיה, מובילי המחאה ובכללם רמטכ"לים לשעבר, חצו את כל הקווים האדומים ובכך גרמו לנזק דרמטי באמון הציבור בצה"ל, שמעמדו כ"צבא העם" נפגע קשות על רקע גילויי הסרבנות", אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים.
לשאלת האמון בנשיא המדינה, מצביעי הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות עם פחות מ40% אמון, אל מול מצביעי המחנה הממלכתי, יש עתיד והעבודה עם מעל 70% אמון.
"ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך, אלא יתן את אמונו בנבחרי הציבור שהוא בחר בהם כשליחיו", מוסיף דויטש. "הציבור בוחר באלו שאמורים לייצג אותו בפרלמנט והם אמורים להכריע בשאלות המהותיות והערכיות של העם, באמצעות מערכת של הסכמות, ויתורים ואיזונים, מתוך שאיפה שכל נבחר ציבור יביא את רצונו של מי שבחר בו לידי ביטוי באופן המיטבי: זוהי דמוקרטיה".