לקראת יום ירושלים שוחחנו עם מי שהפכה לאחד מסמלי שחרור העיר, הזמרת שולי נתן, שגם תופיע לקראת היום המיוחד במרכז חיב"ה שבבירה עם שירי ירושלים ושירי לאדינו.
לשאלתנו מתי הבינה שהפכה לאחד מסמלי שחרור ירושלים, מזכירה שולי נתן את האופן בו התקבל השיר 'ירושלים של זהב' כבר בהופעה הראשונה בו הועלה: "גם בפסטיבל הזמר השיר התקבל בתשואות מטורפות. בסוף הערב טדי קולק ביקש שאשיר שוב את השיר וכל הקהל הצטרף אליי כך שכבר הייתה הרגשה מאוד מיוחדת. מעבר לכך, באותו ערב גמאל עבדול נאצר הכריז שיחד עם אחיו בסוריה ירדן ולבנון, הם יתקיפו את ישראל וזה יהיה סופה של המדינה היהודית. באותו ערב התקיים הפסטיבל כך שהייתה התרגשות מאוד גדולה".
הרגשות באותו ערב היו מעורבים לנוכח איומי נאצר, מספרת שולי נתן. "המדינה הייתה בחרדה. הייתה הרגשה כזו והם הצהירו שהם עומדים לחסל אותנו". על האיומים שנמשכים גם היום על קיומה של ישראל, היא מזכירה כי איומים היו מאז החלו יהודים לחזור אל ארץ אבותיהם. "תמיד היו פרעות, איומים ומלחמות. זה לא חדש".
עוד שאלנו את שולי אם היותה אחד מסמלי שחרורה של ירושלים גבה ממנה מחיר כלשהו, והיא משיבה מיידית: "להיפך. קיבלתי פרס בלתי רגיל. קיבלתי שיר שאין מי שלא היה מעוניין שהוא יהיה שלו", היא אומרת וחוזרת אל הבחירה בה כזמרת שתשיר את השיר המיוחד:
"נעמי שמר התבקשה לכתוב שיר לירושלים מחוץ לתחרות הפסטיבל. טדי קולק ביקש שהיא תכתוב לירושלים. הבת שלה שמעה אותי בתכנית תשואות ראשונות, מעין כוכב נולד של הימים ההם, והיא אמרה לאימא שלה שיש כאן בחורה עם קול גבוה כמו שאת אוהבת. נעמי אמרה לה תרשמי את שמה על פתק ותשימי במגירה הסודית כי יום אחד נצטרך אותה. לימים כששאלו אותה אנשי קול ישראל מי היא רוצה שתשיר את השיר היא ביקשה מללי, בתה, שתביא את הפתק עם שם החיילת. היא הביאה את הפתק שעליו היה כתוב שמי".
בהתייחס לפולמוס סביב המונח 'כיכר השוק ריקה' כביטוי ימני המתעלם מנוכחותם של ערבים בכיכר השוק, אומרת שולי נתן כי מי שחפץ להתפלמס יכול לעשות זאת, אך "זה שיר של שירה נשגבת. מבחינתה של נעמי, ואני מסכימה איתה, אם אין יהודים בירושלים העתיקה ויהודים לא יכולים להגיע לכותל, אז מבחינתנו היא לא מלאה".
בדבריה מסרבת שולי לראות בשיר ביטוי פוליטי כלשהו, היא מבהירה כי מעולם לא ערבבה פוליטיקה במקצוע ובקריירה שלה וכך היה גם היחס אליה. "זה לא שיר של ימין או שמאל אלא שיר של כל העם. הרי היו כמה חברי כנסת, כמו עקיבא נוף ואורי אבנרי, שרצו להפוך אותו להמנון המדינה. אנשים מאוד מתרגשים מהשיר הטהור והיפה הזה. הוא לא נכתב ממבט פוליטי אלא מזה שנעמי הייתה נוסעת בילדותה עם אימה שלה לירושלים בדרך יריחו ובמלחמת השחרור נסתמה הדרך הזו והיא לא יכולה הייתה להגיע דרכה לירושלים. זה שיר שהוא קונצנזוס, שיר געגועים לירושלים שמשכה אותנו לכאן, לארץ אבותינו, חזרה והוא מופיע בהרבה סידורים בארץ ובעולם".