יצחק נחשוני
יצחק נחשוניצילום: ללא קרדיט

עיתונאים חרדים סופדים היום (שני) לאיש התקשורת החרדי יצחק נחשוני שנפטר הבוקר ממחלה בגיל 69 וכונה על ידי חלקם "זקן השבט".

"יצחק נחשוני ז"ל. בלתי נתפס", ספד איש התקשורת בנימין ליפקין. "אגדה אנושית מאחורי הכותרות הבלתי נשכחות. שנותיי הראשונות בעיתונות היו תחת שרביטו. לא היה לו אח ורע בחושים עיתונאיים חדים: היה שולף, מהר ממחשב, את שמות המרואיינים הפוטנציאליים והשאלות המדויקות לכל אחד. שילוב בלתי מצוי של עיתונאות נחושה עם לב ענק. אבידה".

הפרשן יעקב ריבלין הוסיף: "יצחק נחשוני ז"ל היה חלוץ התקשורת החרדית העצמאית. הראשון שפרץ את מעטה השתיקה סביב הפוליטיקאים החרדים ומנע מהם להתכסות בהילת שלוחי דרבנן שאין להרהר אחריהם. אם היום כל איש ציבור חרדי עושה קודם כל לציבור ורק אח"כ לביתו - הקרדיט הוא של יצחק ז"ל. שלי ושל כולנו שלו הוא. יהי זכרו ברוך".

עורך משפחה יוסי אליטוב כתב: "הלב ממאן להאמין: יצחק נחשוני, בכיר אנשי התקשורת במגזר, המנטור של כולנו, הלב הענק שעמד לימין כל אדם, איש חסד בכל רמ"ח אבריו, חבר מערכת משפחה, הסתלק מאיתנו הבוקר. עצוב מאוד".

יוסף שווינגר, מנכ"ל המקומות הקדושים שהיה חברו עשרות שנים, ספד בראיון לרדיו 'קול חי': "קשה לדבר עליו בלשון עבר, כמעט אף אחד לא ידע מה עבר עליו, הוא המשיך בחייו. זה היה יצחק, לא רצה להטריח, ולא להיות למעמסה.

"היום התקשורת החרדית זה דבר רגיל ונדוש. אבל בעבר זה לא היה ברור בכלל בעבר והוא היה בין מקימיה. הוא היה מענטש, עם לב רגיש, רחום וחנון. זה לא היה ידוע, אבל הוא היה פונה לפעמים על יתומים ואלמנות. מה שהיה מגיע לפתחו הוא היה מסתער ויוצא מגדרו כדי לעזור. דוגמה ליהודי צדיק עליו ונסתר".

הרב שווינגר סיכם והדגיש את דמותו המיוחדת של נחשוני ז"ל: "היה לו מבט מיוחד לכל דבר, עם תבונה ופקחות שהשתלבה גם עם הלב הרגיש שלו".

תמונה

מנכ"ל יד שרה מוישי כהן סיפר על הצדדים הפחות מוכרים בדמותו של העיתונאי הוותיק יצחק נחשוני שהלך הבוקר בפתאומיות לבית עולמו. "מדברים על דמותו העיתונאית, אני מכיר אותו כבן משפחה. ראיתי אותו יושב בבתי חולים עם אנשים חולים, דואג לכל מחסורם ולא משחרר", אמר.

"הוא היה איש משפחה, כל ילד ונכד היה מקבל את המקום המיוחד שלו. הייתי אצלו בשבתות, היו יושבים אצלו אורחים רבים, הייתי שואל אותו מי הם – היה אומר לי שהוא לא יודע, הוא עוזר לכולם מבלי לברר. "הוא היה מתגורר בסמוך לבית החולים בפתח תקווה. תמיד היו מכינים בבית עוד אוכל, כי אי אפשר לדעת מי עוד יגיע להתארח", הוסיף.