
חוש הביקורת שלנו הוא אחד האויבים העיקריים של יישוב הדעת, השמחה והכרת הטוב. אומנם אין ספק שיש לו גם צד נחוץ שמאפשר לנו לבחון את עצמנו ואת האנשים מסביבנו, אך הבעיה היא שעל פי רוב אנו ממהרים מדי לשפוט, מסתכלים על אחרים בעין ביקורתית במיוחד מתוך המחשבה שצצה כמעט בלי שנשים לב - "אני לא מתנהגת ככה! אני לא הייתי עושה כזה דבר, אילו אנשים משונים יש בעולם". כך, בלי לשים לב, תוך כדי ביקורת ותחושת נעלות, אני גם מתכבדת בקלון חברתי ובעצם מרימה את עצמי על חשבונה. ללא ספק שום דבר טוב לא נבנה אצלי בנפש באותו רגע, אך מה נעשה שזהו טבע העולם.
לא דודה צרחנית, אמא רגילה
פעמים רבות מצאתי את עצמי לצערי עושה זאת, שופטת אנשים לחומרה ומגלה לאחר זמן שבעצם גם אני נוהגת כך בעצמי. אחת הדוגמאות הבוטות ביותר בשבילי הייתה כשהתארחתי אצל דודתי בעיר. בתור ילדת קיבוץ שמגיעה להורים לכמה שעות בלי שעול הגידול שלי יוטל עליהם, כמעט שלא הכרתי עימותים בין הורים לילדים. אצלנו בבית ההורים הכול התנהל על מי מנוחות והוריי כעסו עליי לעיתים רחוקות. אך אצל הדודה הדברים היו שונים לגמרי. על כן, בכל פעם שראיתי את הדודה שלי צ-ו-ר-ח-ת על הילדים שלה, הייתי צוחקת עליה ביני לבין עצמי ומזלזלת בזה מאוד. גם אחותי שהייתה מתארחת איתי הייתה מגלגלת עיניים למולי, איזו דודה צרחנית!
עד שנולדו הילדים שלי, מתוכם שלושה בנים שובבים. יום אחד התקשרתי לאחותי ואמרתי לה שאנחנו חייבות לעשות תשובה שצחקנו על הדודה, כי היום צרחתי על הילדים כל כך חזק - שללא ספק שברתי את השיא שלה. אחותי צחקה, מבינה בדיוק על מה אני מדברת. היא לא הייתה דודה צרחנית, סתם אמא רגילה! אכן, כמה קל לשפוט אחרים, וכמה קשה להודות בטעויות שלי עצמי.
לכן נהניתי במיוחד מהסיפור המשעשע שסיפרה לי ענבל חברתי המתוקה, ששבה זה עתה מביקור משפחתי בארצות הברית.
מי המוזרה כאן?
ענבל ממש שונאת טיסות. יש לה הרבה פעמים בחילה, חרדות, הצפיפות בין הספסלים קשה לה ובכלל, בשבילה זהו החלק הגרוע ביותר בנסיעה. אך מה לעשות ואין דרך לעקוף אותו? בלית ברירה עלתה למטוס בשדה התעופה קנדי, התיישבה במקומה וקיוותה בכל ליבה, בתור אישה דתייה, שלפחות תזכה לשותפה נעימה לטיסה. למרבה ההקלה התיישבה לידה אישה דתייה נוספת, חייכה אליה ונשענה על גב המושב בעייפות וכעבור זמן לא רב המריא המטוס בדרכו ארצה.
מיד לאחר ההמראה חשה ענבל ברעב קל ונזכרה שיש לה בתיק חבילת ופלים. היא חיפשה אותה ולא מצאה, אך לפתע ראתה שהחבילה נפלה על הרצפה. ענבל התכופפה, הרימה אותה, פתחה את המגש המתקפל שמול הכיסא שלה, הניחה עליו את הוופלים, בירכה ואכלה ופל אחד. האישה שישבה לידה הביטה בה, בוופלים, שוב בה ושוב בוופלים ולאחר מכן, בלי להתבלבל, לקחה אף היא ופל, בירכה עליו ואכלה.
ענבל הייתה מופתעת למדי מההתנהגות המשונה של שכנתה, אך לא אמרה לה כלום. כעבור דקות אחדות סיימה לאכול את הוופל הראשון ולקחה אחד נוסף. מיד הצטרפה אליה שכנתה – והתכבדה אף היא בוופל שני. ענבל הרימה גבה משתאה, מתחילה להבין שיש לה כאן שכנה מאוד מעניינת לטיסה, אך העדיפה לשתוק ולא לומר לה כלום. כך לכל אורך הטיסה, בכל פעם שחשקה נפשה של ענבל בוופל – הצטרפה אליה בלי מילים גם שכנתה, עד שנגמרה החבילה עד תומה.
מחשבות רבות התרוצצו במוחה של ענבל, תארים שונים הצמידה לשכנתה המוזרה שלא טורחת לבקש וכמובן שלא לומר תודה. השתיקה המשיכה לעמוד ביניהן עד שהגיעו בשעה טובה לארץ ישראל. מיד לאחר הנחיתה קמה האישה, חייכה קלות אל ענבל והלכה לה. ענבל הרימה את תיקה והתכוונה לצאת גם היא, כשלפתע ראתה מחזה מדהים – בתוך התיק שלה נחה לה בשלווה חבילת ופלים זהה לחבילה שאכלה כל הטיסה. רק עתה הבינה כי החבילה שאכלה הייתה החבילה של שכנתה, שאותה חשבה למוזרה או לא בריאה בנפשה. קרוב לוודאי כי זו הייתה גם המחשבה של שכנתה הצדיקה לטיסה.

עוגת גבינה אישית בציפוי פירות יער
זוהי עוגת הגבינה הקלאסית של אמא שלי שעליה גדלתי ואני ממש אוהבת אותה בדיוק כך, פשוטה, קלאסית ונהדרת. לפעמים אני מצפה אותה במשהו אחר - ריבת חלב, שמנת חמוצה עם סוכר וניל, שמנת ומעט אינסטנט פודינג וניל או גנאש שוקולד. אבל דווקא פירות היער החמצמצים אהובים עליי יותר מהכול כי משהו בטעם שלהם מתחבר באופן מושלם לעוגה ומשדרג אותה מאוד.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן אפייה:
כחצי שעה
8 יחידות
8 תבניות אישיות לעוגת גבינה
לתחתית:
2 כוסות קמח
100 גרם חמאה
ביצה אחת
שקית וניל אחת
למלית:
750 גרם גבינה לבנה 9%
5 ביצים מופרדות
2 כפות קמח
3/4 כוס סוכר
כפית תמצית וניל
לציפוי:
כוס תערובת פירות יער
4-3 כפות אבקת סוכר לפי הטעם
מכינים את הבסיס: מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מערבבים בקערה את כל חומרי התחתית יחד עד לקבלת בצק אחיד. משטחים את הבצק בעזרת האצבעות ב־8 תבניות אישיות. אופים 10 דקות, עד שהבצק מזהיב קלות, ומוציאים מהתנור.
מכינים את תערובת הגבינה: מפרידים את הביצים. מערבבים את החלמונים עם כל שאר החומרים פרט לסוכר. מקציפים את החלבונים לקצף יציב, מוסיפים בהדרגה את הסוכר ומקציפים עוד כשלוש דקות. מקפלים בזהירות את הקצף לתוך תערובת הגבינה בתנועות עטיפה. יוצקים את תערובת הגבינה על הבצק ואופים בתנור חצי שעה. מכבים את התנור אבל לא פותחים אותו ומשהים את העוגה עוד כעשר דקות בתוך התנור. לאחר מכן פותחים את הדלת ומשהים עוד חצי שעה. לבסוף מוציאים, מצננים ומעבירים למקרר.
לציפוי פירות יער: מביאים לרתיחה בסיר קטן פירות יער עם אבקת סוכר. מכבים ומצננים. מצפים את העוגה המוכנה בפירות היער וברוטב היפהפה שלהם.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***