התחלה// נולד בשנת 1953 בעיר מרקש במרוקו. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לקזבלנקה, שם למד בתלמוד תורה 'אוצר התורה'. "כך נקרא באותם ימים כל בית ספר יהודי".
אבא// רבי שמעון אביטבול זצ"ל. "אדם צנוע שהיה אחראי על הביטחון במושב אליפלט שבו התגורר, עד שיצא לפנסיה. מאז היה יושב ולומד תורה כל היום. האחים מגדלים עד היום עופות בלולי ענק, והוא היה שוחט את העופות לכפרות בערב יום כיפור". נפטר לפני שלוש שנים בגיל 87 כתוצאה מאירוע מוחי.
אמא// לידיסיה אביטבול (87). "החזיקה את הבית כמו שצריך, וגידלה במסירות את אחד עשר ילדיה לתפארת".
עולים// בגיל שמונה עלה עם משפחתו ארצה. "היינו צריכים לעשות זאת בסתר. לקחו אותנו בשלוש מוניות שחורות של המוסד הישראלי עם כל הציוד, נסענו כ־12 שעות עד לגבול הצפוני של מרוקו ומשם שטנו במעבורת לכיוון ספרד. שהינו שם במשך שבועיים. לאחר מכן הטיסו אותנו למרסיי שבצרפת, שם שיכנו אותנו במחנה עולים. לאחר תקופה מסוימת עלינו על אוניית 'הרצל' המפוארת, ובמשך שלושה ימים הפלגנו אל נמל חיפה".
חבלי קליטה// לאחר שירדו בני המשפחה מהאונייה בחיפה הם הועלו על משאית והוסעו למושב אליפלט, ליד ראש פינה בצפון. "נתנו לנו סוכריות, כדי להמתיק את החוויה. הגענו לשם בחצות, חושך גמור, דממת אלחוט. המשאיות נעלמו. בלית ברירה, איכשהו הלכנו לישון. בבוקר הכול כבר נראה אחרת, לצערנו ולשמחתנו. אבא שלי נישק את אדמת המקום".
רועה ולומד// המשפחה עלתה בחוסר כול וחייתה בעניות גדולה. לפרנסתם הם גידלו עופות וכבשים. "הייתי קם מוקדם כדי להוציא את הכבשים למרעה, עד שמונה בבוקר. רק אז הייתי הולך לבית הספר. בגיל עשר הייתי עושה דברים שמבוגרים בקושי מוכנים לעשות היום, אבל ברוך ה' יצאנו מחוסנים".
הבוחר בשירי זמרה// לאחר בית הספר היסודי עבר ללמוד בישיבה התיכונית בצפת. "שם למדתי במשך ארבע שנים. לא אהבתי ללמוד, אבל ראש הישיבה, הרב שמואל זילברמן ז"ל, תמיד היה אומר לי שיש שתי אפשרויות, הבוחר בתורה או הבוחר בשירי זמרה, ואמר לי: 'אני מאמין שתתעסק בשירי זמרה כל חייך'. בכיתה י' הוא הביא לי פטיפון עם שני תקליטים, של פרחי אגודת ישראל ושל ר' שלמה קרליבך. זה מה שקנה את עולמי ומאז נכנסתי לזה חזק".
מהלומת תרבות// כשהיה בן 15 הגיע ר' שלמה קרליבך להופעה בצפת. "זה היה בשבילי מהלומת תרבות. מאז נפשי נקשרה בנפשו. היה לנו קשר עמוק ביותר, הופענו הרבה ביחד בארץ ובחו"ל".
על מדים// לאחר סיום הלימודים בישיבה התגייס לגדוד 50 של הנח"ל. במהלך השירות הצבאי פרצה מלחמת יום כיפור. "לקחו אותנו לרפידים, העלו אותנו למטוסים שטסו נמוך כדי להתחמק מהפגזות ונחתנו בפורט סעיד. שם נשארתי לשרת במשך חצי שנה, עד שחתמו על הסכמי ההפרדה".
פיצוץ ירושלמי// אחרי השחרור מצה"ל הוא החל ללמוד במכינה של אוניברסיטת בר אילן. באחד מימי שישי הגיע לירושלים כדי לבקר בעיר. "התאהבתי בירושלים. הגעתי לכיכר ציון ב־4.7.1975, דקות אחדות לאחר שמחבל הניח שם מקרר תופת עם ארבעה קילו TNT. היה לי נס. נשענתי על המקרר ושוחחתי עם קרוב משפחה. חצי דקה אחרי שעזבתי את המקום אירע הפיצוץ".
נס מהלך// בפיגוע נרצחו 17 יהודים ונפצעו יותר מ־60. "פינו אותי לבית החולים שערי צדק הישן, שם הייתי מאושפז במשך תקופה ארוכה. היו אמורים לקטוע לי את שתי הרגליים, בהמשך החליטו לקטוע רק רגל אחת ובסוף ירדו מכל העניין. זה היה נס גדול. אבל עד היום אני נכה ברגליים".
כי בא מועד// כל יום שישי הגיע ר' שלמה קרליבך לבקר אותו בבית החולים. "זה שיפר לי מאוד את מצב הרוח. רק לפני שלוש שנים חבר הסב את תשומת ליבי לקטע ישן מהארכיון שעלה לרשת, מתוך התוכנית של צמד רעים ששודרה בערוץ 1 באותם ימים. הם אירחו את קרליבך ושאלו אותו אם יש באמתחתו שיר חדש. הוא ענה שבדיוק הלחין שיר לכבוד ידידו חנן שמאושפז בבית החולים. השיר נקרא 'כי בא מועד'. במשך ארבעים וחמש שנה לא ידעתי שהשיר הזה הולחן לכבודי".
במקהלות רבבות// את הפיצויים שקיבל כתוצאה מהפציעה בפיגוע החליט להשקיע בפסטיבל זמר חסידי לילדים. "זה היה אירוע מאוד מוצלח עם שירים חדשים שהתקיים בבנייני האומה ואף צולם לטלוויזיה. לכבוד המאורע הקמתי מקהלת ילדים שקראנו לה 'מקהלת ילדי פסטיבל הזמר החסידי'. זה היה אחרי שיגאל צליק, מייסד 'פרחי לונדון', הקים את 'פרחי ירושלים' בבני ברק שפעלה במשך זמן קצר – עד שהוא חזר ללונדון. התחום היה חם, והקמתי מקהלות מקומיות בכל אתר ואתר. גם בירושלים הקמתי מקהלה. במשך הזמן שאר המקהלות דעכו ונשארתי עם פרחי ירושלים".
ילדי השכונה// בשלב הראשון ילדי המקהלה אכן התגוררו בירושלים, אך בעקבות התחרדות בית הספר שממנו הגיעו הילדים בשכונת רמות - נאלץ לחשב מסלול מחדש. "בשכונת הדר גנים בפתח תקווה, שבה אני מתגורר, יש לא מעט בתי ספר דתיים. מאז המקהלה מורכבת מילדי השכונה, וכבר הרבה יותר פשוט לצאת יחד להופעות".
שיר לכל עת// מזה 48 שנים פועלת מקהלת פרחי ירושלים, עם הפנים קדימה לקראת שנת היובל. מטבע הדברים יש תחלופה של חברי המקהלה. במהלך השנים הקליטה המקהלה כ־700 שירים. "הוצאנו גם קרוב ל־70 קלטות ודיסקים. היום כבר יותר קל להקליט שירים חדשים, זה לא מה שהיה פעם. כמעט כל שבועיים אני מקליט שיר חדש במגוון רחב של נושאים: על חייל שנרצח, הפגנת המיליון וכדומה".
פס־קול// יחד עם ילדי המקהלה הוא מלווה את ההתיישבות ביהודה ושומרון כבר שנים רבות. "הלחנתי שירים לכבוד כמה וכמה יישובים. רק לפני כמה חודשים הופענו בפני 5,000 איש במעמד הקהל בגוש עציון".
מעמיק שורשים// במהלך השנים נדד והופיע ביותר מ־37 מדינות ברחבי העולם. "לשמח יהודים בכל מקום שהם – אין הנאה גדולה מזו". בין השאר הופיע בצרפת, בברזיל, בארגנטינה, בקולומביה ובמרוקו. "בגלל שמרוקו היא ארץ הולדתי, הופעתי שם כבר 12 פעמים, חלקן עוד לפני שהוסדרו היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. כשהגעתי בפעם הראשונה לפני 18 שנה, אף אומן עוד לא הגיע לשם מהארץ. ירדנו מהמטוס וחיכתה לנו קבלת פנים מכובדת עם ראש עיריית קזבלנקה ונכבדי העיר. האולם שבו התקיימה ההופעה היה מלא מפה לפה. בשבת חצי מהקהילה הגיעה לכבודנו לבית הכנסת המרכזי".
מתרגש// אחרי קרוב ליובל שנים בתחום הוא עדיין מצליח להתחדש ולהתרגש מכל שיר שיוצא לאור. "זה לא שאתה עובד בבניין ומחכה כבר לצאת לפנסיה. במוזיקה זה כמו תינוק חדש. כל שיר שאני כותב, בכל פעם אני מתרגש מחדש כשאני שומע אותו יוצא לאוויר העולם, עם שירת הילדים והעיבודים המוזיקליים. אף פעם לא נמאס לי. שה' ייתן לנו כוח להמשיך מעכשיו ועד יום מותנו".
החצי השני// יפה, "כשמה כן היא". מורה בחטיבת ביניים בראש העין. השניים נפגשו באירועי יום הסטודנט באוניברסיטת בר אילן והשאר היסטוריה.
הנחת// שלושה ילדים. עינת (35), נשואה ואם לשניים. אחריה תאומים בני 26 - קרן ויהונתן.
אם זה לא היה המסלול// "רק זה. כשהייתי רועה את הכבשים בגיל עשר הייתי מחלל בחליל. כבר אז המוזיקה בערה בי. למרות שאם הייתי לומד מוזיקה כמו שצריך, יכול להיות שהייתי יושב עד היום בקרן הרחוב ומנגן בכינור".
במגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בשש וחצי, "גם אם אני חוזר מאוחר בלילה מהופעות". תפילת שחרית במניין של רבע לשבע, אחרי התפילה כוס קפה עם הפרלמנט. עושה שעה הליכה, חוזר הביתה ומתארגן לקראת יום העבודה. בערבים יוצא להופעות.
פלייליסט// "השירים המרגשים של ר' שלמה קרליבך עושים לי הרבה טוב. למרות שאלו שירים פשוטים של ארבעה אקורדים – אף שיר אינו דומה לרעהו". ברדיו נהנה לשמוע את אנריקו מסיאס, להקות צבאיות, שירים חסידיים של אברהם פריד ומרדכי בן דוד, "ובמיוחד שירים לועזיים שעליהם גדלנו".
השבת שלי// "בדרך כלל יש לנו אורחים, סעודות שבת עם דברי תורה. החתנים שלי הם תלמידי חכמים שיודעים לדרוש".
דמויות מופת// "אבא שלי, שהערצתי אותו מעל ומעבר, ראש הישיבה מצפת הרב שמואל זילברמן ור' שלמה קרליבך – שאין שני לו".
מפחיד אותי// "ההפגנות בתל אביב. מפחיד לראות לאן הם מתדרדרים ומה הם מסוגלים לעשות. אני מקווה שבעזרת ה' כל זה ייגמר בקרוב".
משאלה// "שיהיה טוב לעם ישראל. כמו שהצלחנו בהפגנת המיליון, בפעם הבאה יגיעו שלושה או ארבעה מיליון ועם ישראל יחגוג שהכול בסדר".
כשאהיה גדול// "שהקב"ה ילווה אותי עם אותו המרץ והכוח להמשיך לשמח את עם ישראל".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***