צריך לשים את הדברים על השולחן: מעולם לא היה בישראל מקצוע שזכה לקמפיין הכפשה כה נרחב, מתוקצב וממושך כמו הקמפיין שנערך נגד סוכני הביטוח בשלושת העשורים האחרונים. כמעט שלושה עשורים של פרסומות בשעות צפיית השיא בטלוויזיה ציירו את הסוכנים כמי שעושים הכול כדי לא לעזור ללקוחות וכמי ששייכים לעידן שחלף מן העולם.
הציבור אומנם מצביע ברגליים, והרוב המוחלט מעדיף לעבוד עם סוכנים, אבל הרפש נדבק, והתקשורת הכלכלית, שמשפיעה על קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, אימצה את הקו הזה, וחמור יותר - הרגולטור של ענף הביטוח נשבה ברעיון.
נקודת המוצא של הרגולטור היא שסוכני הביטוח אינם דואגים למבוטח אלא רק לעמלות שלהם. אין שקר גדול מזה – סוכני הביטוח רוצים לחיות עם המבוטחים כמה שיותר שנים, לבנות איתם מערכות יחסים ממושכות ולהעניק להם כמה שיותר הגנות במקרה של אובדן או קטסטרופה. אנחנו חיים בעידן השקיפות, כל אחד יכול לבדוק כל דבר – ואם המבוטח יבין שסוכן הביטוח לא בצד שלו, הוא יבטל אצלו את כל הביטוחים.
הרשות יודעת שאין שום קשר בין העמלות שמשלמות החברות לסוכנים ובין עלות הפוליסה ללקוח. יותר מזה, בשנת 2017 אנחנו יזמנו והובלנו תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שבמסגרתו בוטלה הזיקה בין עמלת הסוכן לגובה דמי הניהול. ועדיין, על פי נתוני ה־OECD דמי הניהול בישראל הם הנמוכים ביותר מבין אלו של החברות בארגון, וגם העמלות בישראל הן הנמוכות ב־OECD.
טוענים נגד הסוכנים שהם עובדים בניגוד עניינים, אבל שוכחים שסוכן ביטוח הוא מקצוע מורשה ומפוקח, ובעיקר שוכחים שלסוכני הביטוח יש אינטרס ראשון במעלה לשמור על המבוטחים – להציע להם את ההצעות הכי טובות, לטייב את ההצעות משנה לשנה, וכן להעניק להם שירות מושלם, גם לפנים משורת הדין.
לחלופין, אפשר לעשות ביטוח באופן ישיר בחברת הביטוח, אצל מוקדן או מוקדנית בתחילת שנות העשרים לחייהם, שמוכרים למבוטחים ביטוח בריאות שאמור לסייע להם בעת מחלה קשה. את כל זה הם עושים עם הכשרה מינימלית, בלי ניסיון חיים, בלי היכרות עם המבוטחים ובלי להיות ליד המבוטחים שלהם בעת אירוע לא נעים, שדורש נוכחות של גורם מקצועי.
במסגרת השינויים המוצעים, הרשות מקדמת חוק שיכפה על סוכני הביטוח לחשוף את עמלותיהם. אבל הדרישה הזאת אינה מופנית לשום בעל תפקיד אחר, לא תביא כל תועלת ללקוח, וכל תכליתה יצירת מנגנון שיימינג נגד סוכני הביטוח, לשם העברת המבוטחים להתקשרות ישירה מול חברות הביטוח. שלא לדבר על זה שהעמלות מכסות את השירות שמעניקים סוכני הביטוח למבוטחים שלהם, ולא רק את המכירה.
טוענים נגדנו שאנחנו מרוויחים מיליארדים בשנה מעמלות, שנגזרות מעלויות הביטוח של הציבור. אין שקר גדול מזה. על פי נתוני רשות שוק ההון, 46 אחוזים מסוכני הביטוח סגרו את השנה עם הכנסה ברוטו הנמוכה מרבע מיליון שקלים, בעוד מחזור ההכנסות השנתי של כ־70 אחוזים מסוכני הביטוח נמוך מ־500 אלף שקלים. מדובר בהכנסה, לא ברווח - לפני הוצאות שכר עובדים, שכירות, ארנונה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, אגרות ועוד. כלומר המחזור של כמעט חצי מהסוכנים נמוך מ־20 אלף שקלים בחודש, לפני הוצאות. האם אלו המיליונרים של ענף הביטוח? אלה העסקים הקטנים של מדינת ישראל, שלובי 99 ורשות שוק ההון רוצים לחסל.
טוענים נגדנו גם שעמלות הסוכנים מייקרות את תעריפי הביטוח, ואין טענה מופרכת מזאת. ראשית, כאשר החברות אינן עובדות עם סוכנים הן עובדות עם מערך מכירות שהעלויות שלו אינן שונות משל סוכנים. פרט לכך, הסוכן הוא שמשווה בין ההצעות השונות, והוא שיודע לקרוא את כל האותיות הקטנות שאיש לא מבין. הוא יודע איזו פוליסה מתאימה ואיזו מכילה כיסויים לא רלוונטיים. יתרה מזאת, הערך המוסף של הסוכן בא לידי ביטוי במטרה העיקרית שבגינה עושים ביטוח – שירות לאורך זמן ומימוש תביעות.
מבדיקה שערכה הלשכה עולה כי רק בשנת 2021 סוכני הביטוח לבדם היו אחראים על תשלום תביעות לפנים משורת הדין בסך של מיליארדי שקלים. מדובר בתביעות שאושרו מטעם חברות הביטוח, במלואן או באופן חלקי, אף שהמקרה שבגינו תבע המבוטח אינו עומד בתנאי הפוליסה ולכן על פי חוק אין חובה על חברת הביטוח לשלם אותה. כלומר, מדובר בסכומי עתק שהמבוטחים לא היו זכאים להם לפי תנאי הפוליסה שלהם, וסוכני הביטוח הצליחו להעביר להם אותם מחברות הביטוח.
לכן אמשיך להילחם לא רק על פרנסתם של סוכני הביטוח, אלא בעיקר על השירות הטוב, המיומן והמקצועי שמעניקים הסוכנים לציבור הרחב. סוכן ביטוח הוא שכבת ההגנה של הציבור הרחב והוא תמיד לצידו. לא נסכים להפקרת הסוכנים לטובת המפלצות הפיננסיות, ובעיקר לא נסכים להפקיר את הבריאות ואת הפנסיה של הציבור.
הכותב הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח
***