קמפיין אגרסיבי של השמאל הקיצוני יצא לאחרונה במאבק נגד הקמת הבניין החדש של ישיבת מעלה אליהו במרכז תל אביב. "ישיבה קיצונית במרכז תל אביב. העירייה, בתמיכת חולדאי, הקצתה לשם כך שטח ציבורי ברחוב קליי. מבנה ענק, 7 קומות לגברים בלבד, מאות תלמידים - רבים לא מהעיר! אנו, תושבים ותושבות, יצאנו למאבק חירום וזקוקים להשתתפות במימון ולתמיכה ציבורית", נכתב במודעה מטעמם.
הקריאה תורגמה מהר מאוד להפגנה, שלמרות הרעש התקשורתי הגדול שקדם לה מנתה עשרות אנשים בלבד. ההפגנה שאורגנה על ידי ארגוני השמאל הקיצוני 'קריים מיניסטר' ו'הדגלים השחורים' התקיימה תחת הכותרת "גמרנו להיות חמורו של משיח", ובין הקריאות שנשמעו בה היה הסלוגן "מדינת הלכה – הלכה המדינה". בתחילה תכננו המארגנים להביא להפגנה חמורים אמיתיים, אך לבסוף נמנעו מכך מטעמי חמלה על חיות.
לאורך כל השבועות האחרונים מנסים מארגני המחאה לצבוע את הישיבה בצבעים פוליטיים ומשיחיים. על חלק מהשלטים נישאו תמונותיהם של שר האוצר סמוטריץ' וחבר הכנסת אבי מעוז ונכתב "לא ניתן להם לכבוש". ישי הדס ('קריים מיניסטר'), שהפגין מול הישיבה, אמר: "השיטה שלהם היא להחזיר בתשובה כמה שיותר אנשים. אנחנו לא מדברים על ישיבת בני עקיבא עתיקה או בית הספר צייטלין שקיים עשרות שנים - יש פה גרעינים משיחיים".
במודעה שפרסם ארגון השמאל הקיצוני 'קריים מיניסטר' טרם ההפגנה הוא קרא לישיבה לחזור לשטחי יהודה ושומרון. "המשיחיים הצליחו לדחוק אותנו, החילוניים, בצורה נהדרת ובכל רמה מהשטחים, עכשיו תורנו לדחוק אותם בחזרה, מתל אביב לשטחים. משיחיים לשטחים! פשוט". בארגון ציינו כי מדובר ב"ישיבה משיחית חדשה וגדולה בתל אביב", בעוד שהישיבה קיימת במקום כבר כמעט שלושה עשורים.
אל ההפגנה הצטרפו גורמים רשמיים מהעירייה. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, וסגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי, יושב ראש 'חילונים ירוקים', שותפים אקטיבית למאבק. "הזרם הדתי־לאומני שנכנס כבר לא עוסק בשלהם, הוא עוסק בהתנחלות בלבבות שלנו, הוא רוצה להתנחל אצלי בלב", אמרה להבי בריאיון לרדיו 103. "אני רוצה אצלי בלב אהבה לכולם, גם לערבי וגם להומו. אני לא רוצה ביפו ישיבות שהמטרה שלהן היא לייהד אותה ולדחוק את הערבים ולעשות ג'נטריפיקציה וסכסוכים. למה אני צריכה לאפשר למישהו להתיישב על אדמה שאני נותנת לו?"
התגובה של הישיבה לא הייתה באותה המטבע. תלמידי ישיבת מעלה אליהו התייחסו למפגינים בנועם ובדרך ארץ. יותר מכך, הרב יאיר צור, רב בישיבת מעלה אליהו, תלה שלט עם חץ לכיוון ביתו, אשר היה פתוח לכל באי ההפגנה שהזדקקו לשירותים.
כאשר הגשתי שאילתא לפני שבוע וחצי לעיריית תל אביב, היא כלל לא התרגשה מהמאבק. "הקמת אגף חדש בבית הכנסת אינו עומד בסתירה לליברליות של העיר תל אביב-יפו, אשר מקבלת את כלל תושביה. עיריית תל אביב-יפו מקצה שטחים ומבני ציבור בהתאם לצרכים השונים של מגוון הקהילות והאוכלוסיות הגרות בעיר, בין אם מדובר בהקמת בית ספר יסודי לילדי השכונה ובין אם הקצאת שטח לבית כנסת וישיבה שישמשו את תושבי האזור והקהילה הדתית בשכונה", נאמר ל'בשבע'.
מבחינת העירייה הייתה הסכמה מלאה, כולל אישור בוועדת תכנון ובנייה, תוך שהיא מפרטת את השתלשלות העניינים בפרשה: "ישיבת מעלה אליהו פעלה לאורך שנים בשטח שהעירייה העמידה עבורה ברחוב הנרייטה סולד, כאשר הישיבה השקיעה כספים רבים לצורך התאמת השטח לשימושה. הואיל והשטח נדרש לעירייה להקמת בית ספר יסודי ממלכתי עירוני שישרת את תושבי האזור באופן מיידי, ומכיוון שברחוב קליי הסמוך קיים מגרש עליו בנוי בית כנסת שהתאים לשימוש הישיבה אשר פעילה בו, העירייה הסכימה להקצות להם את הנכס של בית הכנסת ולבצע תוספת בנייה כפתרון למקום חלופי אשר ימשיך לשמש את קהילת תושבי השכונה והמתפללים של ישיבת מעלה אליהו. מאחר ועל המגרש כבר קיים בית כנסת, לא ניתן לבנות מעליו שימוש אחר שאינו תואם ועל כן הוצעה הרחבת והוספת האגף בשטח בית הכנסת עצמו".
אלא שהליבוי של ארגוני השמאל, חברי העירייה בשילוב פוסטים וציוצים ברשתות החברתיות, כנראה עשו את שלהם, ובתוך זמן קצר החליטה העירייה לקחת צעד אחורה. "לאחר דיונים והקשבה לכל הגורמים הרלוונטיים, ראש העירייה הורה לוועדת התכנון המקומית לבחון מחדש את התוכנית להעברת ישיבת מעלה אליהו למבנה ברחוב קליי, ולהציע חלופות נוספות", נמסר מעיריית תל אביב. לדברי גורמים בעיריית תל אביב, אשר שוחחו עם 'בשבע', הודעת ראש העיר "לא אומרת שלא תקרה ההחלטה של ועדת תכנון ובנייה, זה אומר שעכשיו בודקים עוד חלופות, כדי שכולם יהיו מרוצים, גם הם וגם הם".
מי שהיו מרוצים מההחלטה הם אנשי השמאל שנלחמים בישיבה. "היום לאחר מאבק ציבורי ומאבק פוליטי נחוש, ראש העירייה חולדאי הכריז על כך שוועדת התכנון המקומית תבחן מחדש את התוכנית להעברת ישיבת מעלה אליהו למבנה בעל שבע קומות ברחוב קליי ותציע חלופות נוספות", אמרה סגנית ראש העיר מיטל להבי. "לא נשקוט עד לגניזת התוכנית הגרועה הזו, שאם לבסוף תתממש תפגע בצביון החילוני של השכונה ובאיכות החיים של התושבים". "היום קיבלנו מענה למאבק שלנו! הלחץ עבד - חולדאי הורה הבוקר לוועדת התכנון המקומית לבחון מחדש את התוכנית להעברת ישיבת מעלה אליהו למבנה ברחוב קליי ולהציע חלופות נוספות", כתבה גם ציפי ברנד, מועמדת לראשות העיר תל אביב-יפו וסגנית ראש העירייה לשעבר. "את המאבק הזה נמשיך להוביל ביחד, כדי שחולדאי לא יטעה ויתבלבל שוב. זו לא הדמוקרטיה עליה אנחנו יוצאים להגן כבר שבועות בקפלן, ובכל רחבי העיר. זו בדיוק התרבות השלטונית שאנחנו דורשים למגר. חייבים לעצור את הטירוף עכשיו".
חולצת שלום עכשיו ושלט תמיכה
אומנם אנשי המחאה צבעו את הישיבה ורבניה בשלטי שחור־לבן אך המציאות רחוקה מכך. התושבים שגרים סביב הישיבה אוהבים את השכנים מהישיבה, חיים איתם ביחסים טובים ולא מתרגשים מהמיעוט הקולני. "אני מתפלל איתם בימי שישי ואז חוזר הביתה וממשיך בחיי, לעיתים חוטא בחברותא ולומד קצת יהדות, אם צריך נכנס לאוטו אחרי התפילה ונוסע. בקיצור יהודי פשוט שמשתייך לצד המרכזי־שמאלה של המפה הפוליטית", סיפר צביקה קראוזר, תושב השכונה בפוסט שכתב בפייסבוק. "מפגין נאמן נגד ההפיכה המשטרית כבר 19 שבועות, מתנגד לשלטון מושחת וכל שאר הירקות, מתנגד בנחרצות להקצאות הקואליציוניות ורואה בהן גזל ושוד של הקופה הציבורית, כל ההקדמה הזו כדי לספר שאתמול התקיימה מול הישיבה ברחוב הנרייטה סאלד הפגנה מכוערת ובוטה מלאת גילויי שנאה כלפי הקהילה. המפליא באירוע הזה הוא שאותם אנשים (אני מזהה פרצופים) שמפגינים בעד דמוקרטיה בכל מוצ"ש באים ומפגינים כאן על ההפך הגמור. אני עמדתי בצד והחזקתי שלט קטן שעליו היה כתוב 'חופשי משנאת מעלה אליהו', זה מה שנתנו לי. לבשתי 'חולצת שלום עכשיו – דמוקרטיה עכשיו'. נדהמתי מהבורות, הצביעות והשנאה".
בשיחה עם 'בשבע' מספר פרופ' מיגל גלטשטיין מבית החולים איכילוב, תושב השכונה, על האהבה הגדולה שלו לישיבה. "אני חילוני, והרב אריאל סילברשטיין מישיבת מעלה אליהו היה עם הבן שלי בשביל הבר מצווה, בפגישות איתו, איתנו, ומה שאנחנו קיבלנו ממנו יוצא מהכלל", מספר גלטשטיין. "קיבלנו מהם ערכים על החיים והדת והכבוד הדתי, לא משנה להם אם אתה חילוני או דתי. אנחנו היינו בכלל צריכים לעשות את הבר־מצווה בכותל ובגלל מצב ביטחוני של בלגן קיבלו אותו לעשות את הבר־מצווה בישיבה עם הרבה אהבה וכבוד יוצא מהכלל, לא ביקשו שום כסף ושום דבר בחזרה". הוא מביע תמיכה מלאה בישיבה. "אנחנו תומכים בהם, אין לנו שום בעיה, אלה סתם דברים קשים של הגזענים של השכונה. אני נמצא כעת בארגנטינה, ואם היה קורה פה דבר כזה היו שולחים את האנשים לבית משפט על גזענות. סתם שטויות מה שאומרים עליהם, הם עושים דברים טובים".
מלבד התמיכה בתוך השכונה, גם בציבוריות הרחבה היה גל גדול של תמיכה בישיבת מעלה אליהו. סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), וחברי הכנסת אבי מעוז (נועם), דני דנון ומשה סעדה (הליכוד) כתבו ציוצי תמיכה בישיבה. אפילו חבר הכנסת מתן כהנא (המחנה הממלכתי) כתב דברי שבח על הישיבה. "קרוב ל־30 שנים יושבת בתוך העיר תל אביב ישיבת מעלה אליהו ובה מאות לומדי תורה דתיים לאומיים לפני ואחרי שירותם הצבאי, העוסקים גם בגמילות חסדים ועזרה לקהילה", כתב כהנא. "ישיבה היא נכס וברכה לכל עיר יהודית בארץ ישראל. לבקשת העירייה הישיבה נעתרה להעביר את מושבה תוך הבטחה כי יינתן לה מקום אחר". לדברי כהנא, בשיחה שקיים עם סגן ראש העיר וחבר המועצה חיים גורן, אשר מלווה את הישיבה מזה שנים, התברר לו כי התוכנית לבניית המבנה החדש הוקפאה בעקבות קמפיין שמופעל נגד הישיבה. "ריבונו של עולם, חסרות לנו מלחמות בתוכנו שגם על כך אנחנו רבים? אני קורא לראש עיריית תל אביב רון חולדאי שלא לפגוע בישיבה ולמצוא פתרון ראוי להמשך קיומה במרכז תל אביב".
אך יותר מהכול בלטה דמותו של שר המשפטים לשעבר חבר הכנסת גדעון סער, אשר מגיע מדי שנה לתפילת יום הכיפורים בישיבת מעלה אליהו בתל אביב ומכובד בפתיחת ההיכל. סער הביע תמיכה בלתי מסויגת בישיבה. "המתקפה על ישיבת 'מעלה אליהו' בתל אביב היא קמפיין שנאה מובהק. הקמפיין הזה זר לערכי הסובלנות והפלורליזם של העיר בה נולדתי, גדלתי ובה אני ברחוב דפנה או ברחוב קליי - אגיע להתפלל בחגי תשרי ב'מעלה אליהו'. ישראל לא תתדרדר למלחמת אחים!" כתב סער.
"הפסד של מיליוני שקלים"
הרחק מהרעש מחריש האוזניים של קומץ המוחים, אישי ציבור רבים שאינם נמנים על הציבור הדתי קשורים לישיבה ומעריכים מאוד את פועלה. רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, התבטא כמה פעמים בעבר כי בלי ישיבת מעלה אליהו היה בבית החולים מחסור במנות דם. גם העיתונאי שמעון שיפר (ידיעות אחרונות) משתתף לעיתים בתפילות בישיבה. לפני כשנתיים התפלל שיפר ביום העצמאות בישיבה וסיפר על החוויה בטור שפרסם בעיתון ידיעות אחרונות. "בליל יום העצמאות בחרתי להשתתף בתפילה חגיגית בישיבת 'מעלה אליהו' בתל אביב. ראש הישיבה הרב חיים גנץ, ביקש להנחיל למאות התלמידים שרבים מהם משרתים ביחידות העילית של צה"ל את המשימה לחפש משמעות לחייהם", סיפר שיפר. "במהלך התפילה שלוותה בשירה אדירה של תלמידי הישיבה הונף הדגל על ידי אחד התלמידים. ואני עמדתי נפעם, מתרגש עד דמעות, כשמשתתפי התפילה שרו פסוקים מירמיהו: 'קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון'. והתפילה הסתיימה בשירת 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון' במנגינת ההמנון הלאומי התקווה".
לא זו אף זו, ראש ישיבת מעלה אליהו הרב חיים גנץ ידוע כמי שמקורב לראשי המחנות בכל הקשת הפוליטית ומקיים איתם פגישות לבביות. בשנה האחרונה נפגש פעמיים עם נשיא המדינה הרצוג, כאשר אחת הפגישות הייתה למען השכנת שלום בין המחנות בישראל. רק לאחרונה התפרסמה תמונתו של הרב גנץ כשהגיע לניחום אבלים אצל הזמר אביב גפן, מחווה שגרמה לגפן להתרגש ואף לשתפה ברשתות החברתיות.
"לשמחתי בשנה האחרונה יצא לי להכיר את ישיבת מעלה אליהו והרב חיים גנץ שעומד בראשה", סיפרה איילת שקד לפני שבע שנים, "בפרט את הפעילות המבורכת שלהם בחגים. אני באה לישיבה בחגים, בפורים שמענו את קריאת המגילה והיה שמח. דווקא בעיר כמו תל אביב שברובה חילונית, במקום כזה התפקיד של הישיבה הוא מכריע ומשמעותי, לחזק את הזהות היהודית בתל אביב, כי לפעמים דווקא שם היה מיטשטשת". עדות נוספת לתמיכה הרחבה בישיבה היא פעילת הימין שפי פז, פעילה חברתית שנאבקת במסתננים הבלתי־חוקיים בדרום תל אביב, לסבית, שהגיעה להפגין השבוע בעד הישיבה ונגד אנשי השמאל הקיצוני הנלחמים בה.
בישיבה חשים כי כל השתלשלות האירועים זרה להם. "באופן כללי כל המהלך הוא הזוי. אנחנו 26 שנה בעיר, 22 שנה במקום, לא קיבלנו שום תלונה, כל השכנים אוהבים, מחוברים ורוצים בקשר איתנו", אומר יאיר גנץ, מנכ"ל ישיבת מעלה אליהו בשיחה עם 'בשבע'. "הישיבה תמיד העניקה עזרה וחסד לכל השכנים באשר הם, מחילוק דם טרומבוציטי, המשך בהשלמות מניינים לשבעה ובר מצוות וכלה באהבה והרמוניה שכללו תמיד עזרה בקניות אם צריך".
לדברי גנץ, לפני כמה שנים ביקשה עיריית תל אביב שהישיבה תחפש מקום חלופי כי רוצים את השטח שלה לבית ספר ציבורי כללי. "הישיבה הסכימה למהלך, אך במקביל ביקשנו חלופה באותה שכונה. אלא שמהיום שעברנו ועדת תכנון ובנייה, מה שקרה הוא טירוף. מהר מאוד זה הפך לקמפיין אגרסיבי אנטישמי מלוכלך עם ציטוטים שלא שמעתם אוזן: 'הם גרים קרוב לסבידור, נשלח אותם ברכבות' או 'לא להשכיר דירות לדתיים', וביום ראשון האחרון התקיימה הפגנה. בחודש האחרון הם הצליחו ליצור איבה שכוללת נשים מהקהילה שהולכות ברחוב עם כיסוי ראש ואנשים אומרים להם 'תורידו את הסמרטוטים מהראש שלכן'".
לדברי יאיר גנץ, מדובר בקמפיין השחרה גרידא. "ראש הישיבה הרב גנץ הוא דמות מאוד ממתנת ומחוברת, חברי כנסת משני הקצוות באים ומדברים איתו, לא הוא נתפס בשום צורה כקיצוני. אלא שהם לקחו תמונות שחור־לבן כמו תמונות שואה עם ציטוטים הזויים ומשחירים. הם לקחו רבנים כמו הרב אליעזר קשתיאל והצליחו להוציא אותם האנשים הכי רעים בעולם ושונאי אדם, כשברור שבפועל זה הפוך".
הישיבה נקטה בתחילה, ולבקשת העירייה, באסטרטגיה של שקט. "היינו בשקט גמור לבקשת העירייה, לא הגבנו לשום דבר. נשארנו פצועים בשטח עם הרס של יחסי שכנות של 22 שנה ועם השקעות של מיליונים בתכנון ובנייה, עמדנו בכל התנאים, ארבע שנים ארוכות של תכנון ארוך ומפרך. אבל אז התחיל הקמפיין הנבזי. מדובר במאבק שהם גייסו בשבילו המון כסף, עורכי דין ואסטרטגים, משומנים היטב. ומי שמלבה את זה הם שני סגני ראש עיר שמקוששים קולות לקראת הבחירות. אנחנו מקווים שראש העיר לא יאכזב אותנו ונחזור לתוכנית המקורית כי השקענו מיליוני שקלים. לא יכול להיות שבן רגע בגלל צעקות אנטישמיות ניפגע מכך. אנחנו רוצים להחזיר את יחסי השכנות הטובים על כנם".
ניסיתם לדבר איתם?
"ראשי המאבק מנעו כל ניסיון לשיח ותקשורת. היו כמה אנשים שהגיעו אלינו וניסו ליצור שיח, אמרנו להם: בואו בשמחה, אלא שברגע שהם פרסמו באחת הקבוצות, הם קיבלו כתישה על הראש. הישיבה שכרה חברת קשרי קהילה כדי לעשות שיח והידברות עם הקהילה, אך מארגני המחאה מנעו זאת באופן בוטה".
***