ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטןצילום: ערוץ 7

עבודת הלוויים מתחילה מבן כעשרים ומעלה. זאת נקודת ציון בתהליך ההתבגרות שלו בו מוטלת עליו האחריות לעבודה במקדש.

אבל ההתבגרות היא תהליך, ואפשר להציב את המעבר בין ילדות לבין בגרות בכמה נקודות בתהליך ההתבגרות. יש גיל בר מצוה, כשהילד הופך להיות אחראי על קיום מצוות. יש את גיל הנישואין – פעם היה מדובר על בן י"ח לחופה, או עשרים שנה. בימי קדם, היה זה מתאים. היום חל שינוי משמעותי מסיבות שונות.. ויש גם את הגיל שבו הלוי כבר מוכשר לעבודה וסומכים עליו - וזה גיל עשרים וחמש, עד אז הוא נחשב למתלמד. ויש את הגיל שבו הבוגר כבר באמת נחשב בוגר – וזהו גיל מאוד אינדיווידואלי, אם הלוי מרגיש שקולו נחלש עקב הגיל, למשל, או שקשה לו לעמוד בשמירות במקדש, הוא יוכל למצוא עבודה חילופית.

גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים גופניים, רגשיים וחברתיים רבים. הרחש בגוף ובנפש, נובעים מכך שבן בגיל ההתבגרות מנסה להתחבר למהות הגברית המתהווה בגופו, ולתחושות חדשות הפוקדות אותו. הוא מצוי בקו התפר בין ילדות לבגרות ובין תלות לעצמאות, כאשר עולות שאלות רבות . בשנים אלו הוא בונה את זהותו הייחודית.

להתבגרות יש ממד פיסיולוגי וממד פסיכולוגי וממד סוציולוגי וממד משפחתי, וכל הממדים האלו מתחברים יחד כשנשמה של ילד לובשת גוף של בוגר, ויש חוסר הלימה, בלבול ותעתוע. המזל הוא שלא מתבגרים ביום אחד. החיים בנויים ממעברים. השינויים החיצוניים והפנימיים, החלים בגוף ובנפש של הנער המתבגר, מלווים אותו במעבר מילדות לבגרות כאשר התהליך הזה נמשך כמה שנים. השינויים חלים כאשר המוח מגיע לבשלות מספקת. בעקבות בשלות זו מתחיל המוח לשחרר הורמונים בקצב מואץ, ותהליך זה מתניע את תהליך ההתבגרות, ואת השינויים הגופניים, הנפשיים, הפסיכולוגיים והחברתיים.

חלק בולט מההתבגרות הגופנית הוא הצמיחה לגובה. בתהליך הצמיחה לגובה משחק תפקיד ראשי הורמון הגדילה המשפיע על צמיחת העצמות, ובסוף התהליך הורמוני המין גורמים לסגירת העצמות ולסיום הגדילה. לעומת תקופת בית הספר היסודי שבו קצב הצמיחה הממוצע הוא כחמישה עד שישה סנטימטרים בכל שנה - בתקופת ההתבגרות קצב הגדילה מתגבר, ומגיע לשיאו בתקופת הצמיחה המהירה הנמשכת כשנתיים-שלוש; בתקופה זו הנער צפוי לגבוה כשלושים סנטימטר.. אם חל עיכוב משמעותי בצמיחה של הנער, או אם הוא מודאג או שהוריו מודאגים, מומלץ לביצוע בדיקת גיל עצמות. אם נמצא גיל עצמות צעיר, נבין שהצמיחה בוא תבוא. היא פשוט מתנהלת בנחת. דווקא הבנים שצמחו לגובה בגיל צעיר יישארו נמוכים יותר, ואילו ה'ננסים' של כתה ח', יעברו בראש ויותר את חבריהם המקדימים לצמוח. כמו בכל נושא, צריך להרחיק מבט.

אני זוכרת שימים בהם אכלנו בשבתות בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, כשבעלי היה ר"מ של כתה ז'. שמתי לב לתופעה מעניינת. . כשהבחורים קמו לרקוד- היו בחורים שנראו כמו ילדים ממש ואילו חבריהם היו מזוקנים וגבהי קומה. חלק מהילדים חוגגים בר מצווה כשהם בקושי מגיהים לבימה וחלקם זקופי קומה. אבל בסופו של יום- כולם מתיישרים. לכל אחד יש עקומת גדילה ייחודית לו שתלויה גם בתורשה – או מהאב או ממשפחת האם וגם באפיונים המיוחדים לו.

ניתן לומר בפשטות שגיל ההתבגרות הרגשית מתאחר ומתארך בדורנו יחסית לדורות הקודמים. המתבגרים נדרשים לקחת על עצמם פחות אחריות מאשר בני גילם לפני דורות, וזה בא לידי ביטוי גם בדחיית גיל הנישואין ובדחיית ההחלטות החשובות בחיים. אבל יש לזכור שמצד שני, תוחלת החיים התארכה. ולכל דור יש את האפיון המיוחד שלו. פשוט צריך להרחיק מבט, ולנשום נשימה ארוכה.