דו"ח עצמאי שכתב החוקר הכלכלי איל השקס הסוקר את מצבה של עיר הבירה בישראל מציג את הגורמים הרלוונטיים מבחינה כלכלתי לאלו שצריכים דחיפה קדימה, כל זאת כדי להופכה לעיר ואם משגשגת במדינת ישראל. עיקרון מנחה זה אף מופיע בשם הדו"ח, "כלכלת ירושלים: הדרך לשגשוג".
בחינה מדוקדקת בהיבטים הכוללים תעסוקה, הון אנושי ותשתיות, מביאים את השקס למסקנותיו אודות הצעדים הנדרשים לדרג מקבלי ההחלטות על מנת ליישם חזון זה.
"ירושלים לא חייבת להישאר מהעניות שבערי ישראל. בעשור הקרוב אפשר לשנות את המגמה ארוכת-השנים של הירידה בדירוג של ירושלים באשכול החברתי-כלכלי. ירושלים יכולה להיות מקום של שגשוג, חדשנות וצמיחה – גם אם האתגרים המסורתיים לא יאפשרו לה להיות אחת מהערים העשירות בישראל. עלייה חזרה לאשכול חברתי-כלכלי ,5 ומעבר לכך, היא לא בגדר חלום בלתי- אפשרי".
"האם זו תקווה תמימה ואופטימית מדי? אולי, אך לפני שמכריזים על כך כדאי לבחון ערים שביצעו שינויים מוצלחים במוקדים השונים שנחוצים כדי להגיע לשגשוג ירושלמי: מקומות תעסוקה, הון אנושי ותשתיות מאפשרות. גם הערים הללו חוו אתגרים עמוקים – והצלחתן ממחישה שגם ירושלים יכולה להצליח".
"כדי להגדיל את היצע מקומות העבודה שבירושלים ובכך למשוך עוד כוח אדם איכותי, העיר יכולה לפעול להצמיח בצורה משמעותית ארבעה מגזרים כלכליים: ההייטק, המגזר הציבורי, התיירות והעסקים הקטנים והבינוניים", כתב השקס בפרק מסקנות הדו"ח.
השקס סיים את הדו"ח במילים הבאות, מלאות התקווה: "ההזדמנות הכלכלית הגדולה של ירושלים היא פיתוח חזון הוליסטי לעיר, שלא קיים היום. כיעד מהותי, על החזון הזה לקדם הכללה של האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית בפעילות כלכלית, מה שיאפשר קפיצת מדרגה שרבים לא מדמיינים היום שאפשרית".
"קפיצה זו תתאפשר רק בהינתן פעולה נמרצת בכל התחומים - התעסוקה, ההון האנושי והתשתיות – ולמידה ממה עבד בעולם. כדי לממש חזון כזה, נדרשת הירתמות של ההנהגה הפוליטית של העיר, של ממשלת ישראל, של עובדי העירייה, של החברה האזרחית בירושלים, של המגזר הפרטי בירושלים והכי חשוב – של תושבי ירושלים, שבהם כל אלו תלויים".