"הבוקר אמרתי לתלמידי אחרי תקיעת השופר בתום תפילת השחרית כי השופר נועד להקיץ אותנו, את הנרדמים אומר הרב איתמר כהן ראש המכינה הקדם צבאית בנוקדים בראיון לערוץ 7. הרב כהן מוסיף כי ההימצאות בחודש אלול מאפשרת לאדם להתרגל להקשיב לעצמו לאט לאט ולפתוח במהלך בירור ותשובה. כהן מוסיף כי כפי שהיחיד עושה תשובה היא מונחת גם לפתחם של מנהיגי הציבור.
לדבריו המנהיגות נלחמת בטרור מלחמה חלקית ופושרת ובכך לדבריו יש סכנה. הוא מוסיף כי בגמרא נאמר שמים פושרים הם מסוכנים חייבת להיות החלטה בין חמים לקרים משום שיחס פושר, נטול נחישות וחד משמעיות כלפי אויבים טומן בחובו סכנה. כשציבור עומד על נפשו מוסיף כהן עליו להלחם במסירות נפש ועד הסוף לא ייתכן כי ירצו לחסל את שייח' יאסין ובה בעת ירצו לא לחסלו.
כהן מוסיף כי עם ישראל עובר מהלך של בירור מהי שייכותו לכאן ומדוע. התנהלותה של הנהגת העם היא פועל יוצא של שאיפה אותה מבטאים חלקים בעם לחיות במעין "צימר גדול" במזה"ת. זהו פספוס במגמה הגדולה של עם ישראל אומר הרב כהן המוסיף עוד כי צריך לזכור ש"עת צרה ליעקב וממנה יוושע", האטימות אומר כהן מסוכנת אך יותר ממנה מסוכן הייאוש.
נראה כי הייאוש אינו נחלת תושבים בגוש קטיף. באתר הגוש מובא סיפורה של משפחת מליחי שתעבור כפי הנראה בקרוב מפתח תקווה לגוש קטיף. קדמה לכך ליאת מליחי ששירתה בשירות לאומי במדרשת הדרום. מליחי בת ה 20 מפתח תקוה, שאת סיפורה מביא שמוליק אלדר, שובצה לתפקיד מדריכת טיולים במדרשת הדרום. היא סיפרה כי ביקשה בסך הכל "רק להדריך טיולים, ולעשות את העבודה שאני אוהבת, לא ממש הכרתי את הגוש קודם", הודתה.
אבל היא מוסיפה "עם הזמן פשוט התאהבתי במקום, באנשים, באווירה. הכל מצא חן בעיני, והחלטתי לעבור לגור פה גם אחרי השירות".
השבוע עברה ליאת מבית משפחת מאמציה בנוה דקלים לביתה שבגדיד ומעתה היא "תושבת גוש קטיף גאה", כלשונה. מליחי הלומדת משפטים במכללת ספיר ועובדת במקביל לא נותרה עם אהבת לגוש קטיף לבדה. אליה הצטרפו בני משפחתה : "ההורים באו לשבת וכל כך התלהבו, ששבוע אחר כך הם שוב הגיעו ובמוצאי שבת כבר ישבו עם וועדת הקליטה של נווה דקלים".
מעברה של משפחת מליחי מפתח תקוה כרוך במאמץ גדול בין היתר בהחלפת בתי ספר לשישה ילדים ומציאת מקומות עבודה חדשים אך ליאת מציינת כי "גם האחים הקטנים שלי התלהבו מהגוש ובשבתות שביקרו פה הספיקו לרכוש חברים", אומרת ליאת, ומוסיפה: "בשבילם לגור פה זה כמו נופש אחד ארוך".
לדבריו המנהיגות נלחמת בטרור מלחמה חלקית ופושרת ובכך לדבריו יש סכנה. הוא מוסיף כי בגמרא נאמר שמים פושרים הם מסוכנים חייבת להיות החלטה בין חמים לקרים משום שיחס פושר, נטול נחישות וחד משמעיות כלפי אויבים טומן בחובו סכנה. כשציבור עומד על נפשו מוסיף כהן עליו להלחם במסירות נפש ועד הסוף לא ייתכן כי ירצו לחסל את שייח' יאסין ובה בעת ירצו לא לחסלו.
כהן מוסיף כי עם ישראל עובר מהלך של בירור מהי שייכותו לכאן ומדוע. התנהלותה של הנהגת העם היא פועל יוצא של שאיפה אותה מבטאים חלקים בעם לחיות במעין "צימר גדול" במזה"ת. זהו פספוס במגמה הגדולה של עם ישראל אומר הרב כהן המוסיף עוד כי צריך לזכור ש"עת צרה ליעקב וממנה יוושע", האטימות אומר כהן מסוכנת אך יותר ממנה מסוכן הייאוש.
נראה כי הייאוש אינו נחלת תושבים בגוש קטיף. באתר הגוש מובא סיפורה של משפחת מליחי שתעבור כפי הנראה בקרוב מפתח תקווה לגוש קטיף. קדמה לכך ליאת מליחי ששירתה בשירות לאומי במדרשת הדרום. מליחי בת ה 20 מפתח תקוה, שאת סיפורה מביא שמוליק אלדר, שובצה לתפקיד מדריכת טיולים במדרשת הדרום. היא סיפרה כי ביקשה בסך הכל "רק להדריך טיולים, ולעשות את העבודה שאני אוהבת, לא ממש הכרתי את הגוש קודם", הודתה.
אבל היא מוסיפה "עם הזמן פשוט התאהבתי במקום, באנשים, באווירה. הכל מצא חן בעיני, והחלטתי לעבור לגור פה גם אחרי השירות".
השבוע עברה ליאת מבית משפחת מאמציה בנוה דקלים לביתה שבגדיד ומעתה היא "תושבת גוש קטיף גאה", כלשונה. מליחי הלומדת משפטים במכללת ספיר ועובדת במקביל לא נותרה עם אהבת לגוש קטיף לבדה. אליה הצטרפו בני משפחתה : "ההורים באו לשבת וכל כך התלהבו, ששבוע אחר כך הם שוב הגיעו ובמוצאי שבת כבר ישבו עם וועדת הקליטה של נווה דקלים".
מעברה של משפחת מליחי מפתח תקוה כרוך במאמץ גדול בין היתר בהחלפת בתי ספר לשישה ילדים ומציאת מקומות עבודה חדשים אך ליאת מציינת כי "גם האחים הקטנים שלי התלהבו מהגוש ובשבתות שביקרו פה הספיקו לרכוש חברים", אומרת ליאת, ומוסיפה: "בשבילם לגור פה זה כמו נופש אחד ארוך".