השבוע: המוזיאון הנייד מגיע לעכו, כתובת כלכלית מלפני 2,000 שנה,שייט קיאקים ויום הולדת 150 לביאליק.
המוזיאון הנייד מגיע לעכו
"זומו" המוזיאון הנייד מגיע לעכו. 70 אמנים, יהודים וערבים, מעכו לצד אמנים מכל רחבי הארץ, יציגו בתערוכת ענק שתתפרס על פני שתי קומות. "זומו" נלחם למעשה דרך האמנות, עכשיו ומאז שיצא לדרך, על עתיד החברה הישראלית, הוא נחוש להציב ספסלי שיח מקוריים וחדשים במקומות שבהם נדמה שהשיח דעך. כמה חשוב לסלול דרכים חדשות למפגש. תערוכת הענק של המוזיאון הנודד, תעסוק בהשלכות החיוביות וההרסניות של התיירות, בתפיסתה ההיסטורית והנוכחית של עכו כעיר אירוח ובמערכת היחסים המורכבת בין האורח למארח, המסורתי לעכשווי, המקומי והזר. התערוכה במבנה מתחם אגד הישן.
לא שמרו על הקבלה" – כתובת כלכלית מלפני 2,000 שנה
מי היה "שמעון" ששמו מופיע בכתובת עברית בת 2,000 שנה? בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים במימון עמותת אלע"ד (אל עיר דוד), התגלה שבר קטן של לוח אבן ועליו כתובת ששימשה למטרות כלכליות.
מהכתובת השתמרו במקוטע כשבע שורות בהן זוהו מספר אותיות וקטעי שמות עבריים ולצידם מספרים. כך למשל בשורה אחת מופיע סופו של השם 'שמעון' ולצידו האות מ"ם, ובשורות אחרות מופיעים סימוני מספרים. לפני חלק מהמספרים ניתן ערכם הכלכלי, המסומן באות מ"ם כקיצור ל'מעות', או באות רי"ש כקיצור ל'רבעים'.
במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב העת "‘Atiqot" נחשון זנטון, מנהל החפירה מרשות העתיקות, ושותפתו למחקר פרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר-אילן, צוין כי עד כה תועדו במחקר עוד ארבע כתובות עבריות דומות, בירושלים ובבית שמש, המציינות שמות ומספרים החרותים על גבי לוחות אבן דומים, אף הם מהתקופה הרומית הקדומה, אך זוהי הכתובת הראשונה שנחשפה עד היום בתוך תחומי העיר ירושלים.
לדברי החוקרים, "הכתובת נחרתה בכלי חד על גבי לוח מאבן גיר רכה. לוח האבן שימש במקור, ככל הנראה, כלוח כיסוי של גלוסקמה (ארון קבורה קטן מאבן) פריט שהיה נפוץ בירושלים וביהודה בתקופה הרומית הקדומה (37 לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי רוב, מצויות גלוסקמאות בדרך כלל בקברים מחוץ לעיר, אך גם קיימת נוכחות שלהם בתוך תחומי העיר - אולי במסגרת בית יוצר מקומי או חנות שמכרה אותם".
שייט קיאקים וטיולי שטח בסוואנה של הכנרת
אזור הכנרת הוא בין האזורים הכי מתויירים בארץ, וללא ספק המקום להיות בו בנופש כחול ולבן. אבל מעבר לחופשה בסתלבט על שפת הכנרת אין כיף גדול יותר משייט זורם וצונן בין הירדן לכנרת וטיול שטח בסוואנה הישראלית.
אתר אבוקייק ממוקם בלב פארק הירדן במרחק נגיעה מחופי הכנרת למרגלות הגולן, פנינת טבע אמיתית של רוגע וקסם לבילוי יום כיף לכל המשפחה.
באתר אחד כל המשפחה זורמת. לפתוח את היום ולחוות את משעולי הכנרת והירדן מזווית אחרת, בטיול שטח בנהיגה עצמית על טראק קלאב – שייקח אתכם לטיול מודרך לפינות החמד הנסתרות והיפות בפיתולי הסוואנה בצפון הכנרת.
הטיול מתחיל במתחם אבוקיאק בלב פארק הירדן ונמשך כשעה ורבע . המסלול עובר דרך שדות החיטה ומטעי המנגו של יישוב אלמגור , חוצה את נחל הזאכי ,ממשיך לשמורת הבטחה הנמצאת בשיפולי הכנרת בתוואי הסוואנה הישראלית ומשם חזרה לפארק הירדן. לנקודת ההתחלה.
הטיול בנהיגה עצמית ,עד 4 אנשים בטראק קלאב. המסלול מתאים מגיל 3 ומעלה ומלווה במדריך מוסמך.
לפני או אחרי נהיגת השטח מומלץ ורצוי לשלב שייט משפחתי בקיאקים או סירות נהר. המסלול זורם ושופע צמחיית נחלים עבותה. אורכו של הנתיב כארבעה ק"מ. ומותאם לילדים מגיל 3.5
האווירה הקסומה והכנרת בקצה הופכים את החוויה לייחודית במינה כששכשוך המים וציוץ הציפורים מלווה אותו לאורך המסלול. במהלך השייט ניתן לפגוש בצבי מים, דגים למיניהם ומגוון רחב של בעלי כנף סביב.
במתחם שנמצא בלב פארק הירדן פינות מנוחה מוצלות, מזנון , מקלחות שירותים.
פסטיבל השירה ה-26 במטולה- יום הולדת 150 לביאליק
מביאליק, רחל, נתן אלתרמן ונתן יונתן ועד אלון אולארצ'יק - על החיבור לשירה המולחנת ושירי הזמר והילדים של מיטב המשוררות והמשוררים . שלושה ימים מרוכזים של מפגשים עם טובי המשוררים, סופרים, חוקרי ספרות ומלחינים ופרידה משלושה ענקי תרבות - הסופר מאיר שלו, המשורר מאיר ויזלטיר והעורך עוזי שביט.
הפסטיבל, שיתקיים במטולה בסוף השבוע שלאחר חג השבועות, בתאריכים 3-1 ביוני, הוא ספינת הדגל של השירה הישראלית והבמה המרכזית המכנסת תחת כנפיה זה רבע מאה את מיטב הקולות בשירה העכשווית. השנה מציע הפסטיבל שלושה ימים של מפגשים, מלאים במיטב היצירה העברית.
פסטיבל השירה במטולה הוא ביוזמה והפקה של בית הקונפדרציה ומנהלו אפי בניה כשהפסטיבל יוקדש השנה לקשר ההדוק הקיים בתרבות העברית המודרנית בין השירה הכתובה לשירה המולחנת.
תחת הכותרת "ויתפוס עגבנית ויצא במחול" יוקדש אירוע הפתיחה לחיים נחמן ביאליק במלאת 150 למותו. ביאליק כתב לצד יצירתו ה"רצינית" שירת עם ושירת ילדים רצינית לא פחות. במחווה לכבודו ישתתפו גדולי חוקרי ביאליק בימינו ובהם פרופ' אריאל הירשפלד, הסופר חיים באר, המשורר זוכה פרס ישראל ארז ביטון והמשוררות אפרת מישורי וחדוה הרכבי, שיקראו משיריהם, שנכתבו בהשראה ישירה או עקיפה של ביאליק.
הפסטיבל יינעל חגיגית בציון 100 שנה להולדתו של חיים גורי, שדמותו ויצירתו מעולם לא היו כה רלוונטיות לשיח הציבורי בישראל. באירוע ישתתפו בתו של המשורר, יעל גורי, והמשוררים אגי משעול, רוני סומק, ארז ביטון ופרופ' נילי כהן.
באירוע "בא לשכונה בחור חדש" יתקיים מפגש עם אלון אולארצ'יק, הילד העולה מפולין שכתב שירים שהיו לפסקול של הישראליות. הוא יספר על דרכו הנפרשת על פני 50 שנה, שהטביעו חותמן על התפתחות הזמר העברי ועל ספר שיריו הראשון שיראה אור בקרוב.
במרכזם של כמה אירועים נוספים השופכים אור על הקשר בין שירה כתובה לשירה המולחנת יעמדו רחל המשוררת, יעקב שבתאי והצד הפחות ידוע שלו ככותב שירים ופזמונים, שחלקם הפכו לחלק מהדנ"א של ההווי הישראלי, נתן יונתן שהשנה מלאו 20 שנה למותו, והמשורר נתן אלתרמן וקסם שירי הזמר שלו.
הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי.