אם יש פחד משותף לכולנו, ההורים, הוא שהילד שלנו יפגע באיזה שהוא אופן ולא נדע על כך, וממילא גם לא נוכל לעזור לו. אם כך הדבר בכל פגיעה שהיא, הרי שכשמדובר בפגיעה מינית, הקושי גדול עוד יותר.
הרגישות הגבוהה מביאה לכך שלא כולנו מבינים או יודעים כיצד לגרום לילדים להבין שמה שקרה להם לא תקין והם חייבים לבוא לספר.
אז איך מחנכים את הילדים שלנו למוגנות במיוחד בעידן הדיגיטלי כשילדים בגיל שבע כבר מחזיקים סמארטפון וגולשים לגמרי לבד? נתחיל עם שלושת התנאים שצריכים להתקיים בחינוך למוגנות:
1. גבולות וקשר – יסודות החינוך נטועים בקשר שיש לנו עם הילדים שלנו. ילד שגדל בבית לצד הורים שמתעניינים בשלומו, מדברים איתו, משתפים ברגשות אלו של אלו, נוכחים בחיים שלו ומאפשרים שיח פתוח, חיבור וקירבה יומיומית, ירגיש בנוח לפנות להורים בכל נושא ובכל בעיה.
גבולות - כן כן, הגבולות חשובים לא רק סביב מיניות אלא בכלל. גבולות הם חלק מבניית נפש יציבה ואדם שמסוגל להתמודד עם החיים, עם תסכול, עם קושי ועם כל אתגרי החיים שעוד יבואו.
תעניקו גבולות טובים ותזכרו שהם חייבים להתבסס על קירבה, הבנה ומילוי הצרכים הרגשיים של הילדים שלנו – הקשבה, אמפתיה, נראות וקשר. ההורים הם האדמה שהילדים שלנו צומחים עליה ובעידן שבו אנו חיים, כשערכי החופש הופכים למקודשים, אני אומרת בדיוק להפך – ילדים זקוקים לגבולות, שמייצרים אצלם תחושת בטחון ואמון בנו.
2. חינוך למיניות בריאה – חינוך למיניות פירושה: ידע הקשור לגוף, זכרים ונקבות, היריון ולידה ועוד. בהקשר לכך חשובים לא פחות כישורי חיים – תקשורת בינאישית, אינטימיות רגשית, יציבות, יכולת ויסות (אפרופו גבולות), חיבור לגוף ויכולת התבוננות על עצמי ועל הרגשות שלי ועוד.
כאן צריך לציין דבר נוסף – עמדות. חשוב מאד שתיצקו את עולם הערכים שלכם לתוך החינוך המיני של הילדים שלכם. דברו על אינטימיות, זוגיות, מחויבות ויציבות. שוב, בעידן בו מיניות מוחפצת ופורצת מכל מקום – התפקיד שלנו הוא להוות אלטרנטיבה ולהביא את עולם הערכים הבריא לילדים שלנו.
אל תשכחו שהסמארטפונים והפורנוגרפיה שרוב הילדים צופים בה מציגים מיניות זולה ולא מציאותית ואולי הכי מסוכן זה החיבור בין מין לכוח ואלימות המוצגת באתרי הפורנוגרפיה החינמיים שיש בכל סמאטרפון.
תהיו הקול הראשון בראש, הכתובת והגוגל של הילדים שלכם. זו לא פריוולגיה בעידן שלנו – זו חובתנו ההורית כלפי הבריאות הנפשית וההתפתחות התקינה של הילדים שלנו.
3. חסימה באינטרנט הביתי ופיקוח על הסמארטפון– לא בכדי זה הסעיף האחרון, כי חסימה לא יכולה לעמוד בפני עצמה ללא שני הסעיפים הראשונים אבל היא קריטית. אל תגידו 'לי זה לא יקרה' או הילד שלי עוד לא שם, הוא קטן וזה לא מעניין אותו. גיל החשיפה לפורנוגרפיה היום הוא שמונה בלבד וכ-50 אחוזים מהילדים ו25 אחוזים מהבנות נחשפים עד כיתה ה' לתכנים לא ראויים.
פעמים רבות מדובר בחשיפה שנעשתה ע"י חבר, סטיקרים וסרטונים שנשלחים בקבוצות הווצאפ הכיתתיות, פרסומת שקפצה ביוטיוב ועוד.
לכן – עשו זאת בהקדם. שימו הגנה ופקחו על הטלפונים של הילדים שלכם, לא מעליהם ובלי שהם ידעו, אלא איתם, בשיח משותף, מתוך הבנה והיכרות עם הסכנות והתפקיד שלכם להגן עליהם.
אוקי, הבהרתי לכם כמה הנקודה חשובה, עכשיו איך עושים את זה בתכלס?
כשאני מדברת על מוגנות אני מלמדת את רצף המוגנות – מה חשוב שהילדים שלנו ידעו על מיניות?
1. ברגע שאנחנו מסתתרים מאחורי שמות שונים ומשונים, אנחנו מעבירים מסר של סודיות.
2. פרטי וציבורי וגבולות גוף – התנהגויות מותאמות ולא מותאמות – מגע עצמי במקלחת ובשירותים לעומת מגע בסלון או מחוץ לבית, מגע באחרים/אחים, לנקוש בדלת ההורים כשהיא סגורה, לא מציצים במקלחת לאחים/יות/חברים, מכבדים פרטיות של אחרים ועוד ועוד.
3. כללים ונורמות - לא נוגעים באיברי המין של אחרים, לא מתפשטים ליד אחרים, גם לא תוך כדי משחק וגם אם שניכם רוצים. ילדים קטנים סקרנים ומחקים אותנו - לא פעם נראה שני ילדים שמשחקים רופא-חולה או אבא ואמא ונוגעים אחד בשני - וזה תקין ונורמלי. חזרתיות על הכללים מייצרת הפנמה והטמעה ולכן הזכירו אותם במפגשים בין חברים ובכל הזדמנות אחרת.
4. היריון ולידה – ילדים יודעים שהם ילדים והם יודעים שמבוגרים עושים דברים שהם לא יכולים לעשות. כשילד יודע שלא כל עירום פירושו פגיעה, הוא מבין שיש חזון.
כשילד יודע שקיים דבר כזה יחסי מין וזה נעשה בין אנשים מבוגרים ובפרטיות אז ברגע האמת כשהוא יפגוש סרטון פורנוגרפי, המילים שלנו בפרטיות, בלי מצלמות, באהבה ובכבוד יעלו בראשו והוא ידע לזהות בעצמו את הבעייתיות בתוכן הזה וגם ירגיש בנוח לפנות אלינו.
5. שלב אחרון – בגילאים בוגרים זה השלב בו נדבר על אלימות מינית וממש נפרט לילדים שלנו מהם המקרים בהם הוא צריך לבוא ולספר לנו, למורה, ליועצת ולכל דמות סמכות אחרת.
לסיכום,
אתם הכתובת של הילדים שלכם לכל דבר ועניין, גם בכל הקשור למיניות. זכרו שמיניות היא קשר, דחף טבעי ואנושי שכולנו נולדנו איתו. העניקו גבולות טובים, דברו על מיניות וצקו עולם ערכים לתוך השיח שלכם. ואל תפחדו לפקח, להגביל וליצור גם חסימות טכניות – הן חשובות ומצילות חיים.
בהצלחה גדולה.
הכותבת משמשת כמנחת הורים ומומחית חינוך למיניות בריאה ומוגנות. מלווה הורים וצוותים חינוכיים בכל הקשור בחינוך בכלל וחינוך למיניות ומוגנות בפרט.
הכתבה בשיתוף אינטרנט רימון, להצטרפות לחצו כאן