שטר או שיק הוא כל מסמך הנושא בתוכו התחייבות של חותם השטר להעביר תשלום כספי הנקוב בסכום מסוים לפלוני אלמוני.
כחלק מחיי מסחר תקינים, בעלי עסקים ומחזיקים בשטרות מגלגלים את השטרות או השיקים לידי צד ג' כחלק מתשלום עבור שירות הניתן להם. שיק או שטר הניתנים לצד ג' דינם כתשלום לכל דבר בכפוף להוראות החוק ותקינות השטר.
בהעדר חילול השטר במועד הנקוב בו, רשאי צד ג' ככל ועומד הוא בדרישות החוק, לפנות ללשכת הוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר בגין שיקים חוזרים ולנקוט בהליכי גביית החוב נגד בעל השטר למרות שאינו צד ישר לעסקה בגינה ניתן השטר.
מהו סחור בשטר?
כאשר בעל שטר או שיק מושך אותו נעשה הדבר במסגרת התקשרות עסקית כלשהי בין שני צדדים. צד המקבל שיק ככל ואין התניה לגבי סחורות, יכול להעבירו לצד ג' כאמצעי תשלום לכל דבר ועניין. סחור השטר למעשה הינו העברת השיק או השטר לידי אדם אחר אשר אינו קשור באופן ישיר לעסקה או ההתקשרות שנעשו בין הצדדים לשטר.
יש לציין כי סחור בשטר הינו פעולה נפוצה המתבצעת כחלק מפעילות עסקית תקינה. כפי שנראה במאמר זה ככל וצד ג' יצביע ויראה כי קיבל את השטר בתום לב כאשר הוא שלם ותקין יוכל הוא לעשות בו שימוש ולעמוד על אכיפתו בלשכת הוצאה לפעול במסגרת גביית צ'קים חוזרים , בקשה לביצוע שטר.
מהן זכויותיו של אוחז בשטר?
אדם האוחז בשטר או בשיק כשורה רשאי לפעול לחילול השיק כלפי מושכו ולעמוד על התשלום הכספי הנובע ממנו. במילים פשוטות, אדם אשר קיבל את השיק או השטר כדין ובתום לב, רשאי לעשות בו שימוש לכל דבר ועניין ללא הגבלה. במסגרת הזכויות העומדות לאוחז בשטר רשאי הוא לפעול אל מול הבנק לחלול השטר.
ככל והשטר לא יפרע, יוכל האוחז בו לפנות לבעליו בדרישה לפירעון החוב וסילוקו. ככל וזה לא יעמוד בהתחייבויותיו ולא יפרע את החוב, רשאי האוחז בשטר לפנות ללשכת הוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר. סעיף 28(ג) לפקודת השטרות מציין את זכויותיו המשפטיות של האוחז בשטר בזה הלשון:
"אוחז, בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך, שזכות קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כַּשׁורה ושאיננו שותף לשום רמאות או אי חוקיות הפוגעות בשטר, יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז."
יוצא אפוא כי אוחז בשטר אשר הוכיח כי אוחז הוא בו כשורה (שלם ותקין לפי מראהו וקיבל אותו טרם מועד חילולו), עומדות לו כל הזכויות המשפטיות כלפי בעל השטר כפי שהן עומדות לצדדים לשטר אשר קדמו לו.
מה יחשב כפגם בזכות הקנין של אוחז כשורה כלפי מושך השטר?
סעיף 28(ב) לפקודות השטרות מונה ומציין את העילות המקימות לבעל השטר טענה נגדו אכיפתו באמתלה של פגם בזכות הקניין של האוחז בו. סעיף 28(ב) מונה ומציין את הדברים הבאים:
"ביחוד זכות קנינו של מסַחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות."
כל פעולה לא חוקית אשר עניינה הפעלת איום או לחץ כלפי מושך השטר פוגעת בזכות הקניין של האוחז בו ומקנה לבעל השטר עילה להתנגדות לביצועו. גם נטילת השטר במרמה או מעילה באמון תפגענה בזכות הקניין של האוחז בו ועלולה להביא לקבלת ההתנגדות לביצוע השטר בלשכת הוצאה לפועל.
יש לזכור כי בחינת העילות המצוינות בסעיף 28(ב) לפקודה תעשה על ידי בית המשפט במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע השטר. על מעלה הטענות לפגיעה בזכות הקניין להראות ולהוכיח לבית המשפט כי אכן השטר נמשך תחת איומים או לחץ לא כשר שהופעל על בעל השטר. רק לאחר שבית המשפט השתכנע כי אכן נפגמה זכות הקניין של האוחז בשטר, ניתן יהיה להביא לביטולו וקבלת ההתנגדות.
מהו היסב מגביל?
היסב מגביל פירושו שמושך השטר אסר על מקבלו לסחר בו (להעבירו לצד ג') או להוסיף בו פרטים מסוימים ללא הסכמה מפורשת. בהתאם להוראות סעיף 34(א) לפקודת השטרות, לא ניתן יהיה לאכוף שטר אשר ניתנה לגביו התניה של היסב מגביל ובעל השטר אסר על מקבלו להעבירו לידיו של אדם אחר.
היסב מגביל הינה למעשה טענה אשר ניתן לעלות במסגרת התנגדות לביצוע צ'קים חוזרים כעילה לביטול התביעה ובפועל יוצא ביטול השטר. ככל וצד לשטר אינו עומד בהוראותיו, ניתן לציין זאת בפני בית המשפט ולהביא לקבלת ההתנגדות וביטול השטר.
מה המשמעות המשפטית של אי הצגת השטר לפירעון?
בהתאם להוראות סעיף 44(א) לפקודת השטרות, תנאי סף להגשת בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל בגין שטר חוב הוא הצגתו לפירעון דהיינו הפקדתו בידי הגורם המוסמך לצורך פירעונו. בהעדר הצגת השטר לפירעון, פטור מושך השטר בהתאם להוראות סעיף חוק זה מאחריותו לתוכן השטר.
במילים פשוטות, על מנת שניתן יהיה להתחיל בהליכי גביית החוב נגד בעל השטר אשר לא חולל, יש להפקיד את השטר לפירעון ורק לאחר מכן ככל ולא נפרע לשלוח הודעת אי חילול לחייב ולנקוט נגדו באמצעי גביית חובות. אי עמידה בהוראות סעיף חוק זה עלולה לפגוע ביכולתו של המחזיק בשטר לפעול משפטית נגד בעליו.
הצורך בהצבעה על אי חילול השיק הינו תנאי סף לנקיטת פעולות משפטיות נגד החייב וסילוק החוב הנובע מהשטר אשר נמשך על ידו.