אתמול בנק ישראל העלה שוב, בפעם העשירית ברציפות את הריבית.
עזבו אתכם ממספרים משעממים, ובואו נדבר ישר על איך זה קשור לכיס שלנו: אם אתם משלמים משכנתא כנראה שאתם משלמים בכל חודש לפחות 1000 ₪ יותר ממה ששילמתם לפני שנה. אם יש לכם הלוואות אחרות (מקרנות השתלמות או סתם מהבנק) – אתם צריכים לשלם עוד כמה אלפי שקלים בשנה על כל 100,000 ₪ שלוויתם. זה כואב מאד בכיס. ללא ספק.
אז איך הגענו למצב הזה? והאם זה לא תפקידה של ממשלת הימין, זו שאמרה שתוריד פה את יוקר המחייה, לטפל בזה? בשורות הבאות אנסה להסביר קצת מה בדיוק קורה פה.
אנחנו נמצאים במצב שנקרא אינפלציה. כרגע אנחנו עומדים על אינפלציה של 5% לשנה. בעברית פשוטה זה אומר שקצב עליית המחירים הממוצע בכל המשק הוא 5% - אם שילמתם לפני שנה 5000 ₪ שכירות – השנה כנראה תשלמו 5,250 ₪, אם שילמתי על פיצה משפחתית 100 ₪ - תשלמו כעת 105, וכן על זו הדרך. הכל כמובן בממוצע גס.
ומה קורה כשמעלים לנו את המחירים? אנחנו ניגשים מיד לבוס ומבקשים העלאה של לפחות 5% גם כן, נכון? ואם אנחנו עצמאיים – אנחנו מעלים בעצמנו את המחיר של השירותים שאנחנו מספקים. למה? כדי שנוכל להמשיך לקנות בדיוק את אותם מוצרים שהתרגלנו לקנות, ושעולים כעת יותר.
הבעיה היא שאז, גם המעסיקים שלנו צריכים להרוויח יותר, אז הם מעלים שוב את המחירים לצרכן, והגלגל ממשיך להתגלגל, המחירים עולים ועולים, ואנחנו רודפים אחריהם. כשהתהליך הזה קורה באופן מתון, והמחירים בכלל המשק עולים בטווח של בין 1% ל3% בשנה – אז הכל טוב. זהו פחות או יותר היעד של בנק ישראל. זה מראה על משק בריא.
כלומר עליות מחירים מתונות הן סבבה. אבל כשגלגל האינפלציה מתחיל להתגלגל מהר מדי, ומגיע ל5% כמו שהגיע כעת (באירופה וארה"ב לפני מספר חודשים כבר הגיעו לקצב אינפלציה שנתי של 10%!), אז חייבים לטפל בזה ולעצור את הגלגל. אחרת הוא מאבד שליטה ועלול להגיע למה שקרה פה בשנות ה-80 – 440% אינפלציה שנתית! (כשזה הקצב – אתה הולך לעשות קניות מהר בבוקר כי עד הערב המחירים כבר עלולים לעלות... וזהו מצב מסוכן מאד לכל משק).
איך נלחמים באינפלציה? הכלי המרכזי שעומד לרשותו של בנק ישראל הוא העלאת הריבית. מה קורה כשמעלים ריבית? לכולנו קשה יותר לקחת הלוואות חדשות וקשה יותר להחזיר הלוואות קיימות. זה מאד מעצבן ומעיק – אבל צריך לדעת שזו בדיוק המטרה!
מה שבנק ישראל רוצה שיקרה כשהוא מעלה את הריבית זה שנצליח בקושי להחזיר את תשלומי המשכנתא שלנו, שיישאר לנו מעט מאד כסף פנוי, ולכן נפסיק לצרוך דברים שאיננו חייבים. כל עוד יש ביקושים גדולים במשק, כלומר שאנחנו רוצים לקנות הרבה דברים ויש לנו את האפשרות לעשות זאת – המחירים ימשיכו לעלות. העלאת הריבית גורמת לכך שלא יהיה לנו כסף פנוי ומטרתה להכריח אותנו להפסיק לצרוך. רק ככה אפשר לקטוע את גלגל ההתייקרויות.
חשבו על זה מזווית נוספת: השבוע פורסמו נתוני האבטלה, והם היו נמוכים במיוחד. כמובן שתמיד נחמד לשמוע את זה, ובמצב רגיל זה אכן משמח.
אבל האם זה מה שנגיד בנק ישראל רוצה לשמוע כעת? התשובה היא לא... מכיוון שמטרת העלאות הריבית היא לפגוע ביכולת הקנייה שלנו – חלק מהתוצאה הצפויה והנדרשת הוא שגם אחוזי האבטלה במשק יעלו. כשאנחנו עובדים יש לנו כסף, אנחנו רוכשים איתו דברים ומתדלקים את האינפלציה. כשאנחנו מובטלים – אנחנו רוכשים פחות, והאינפלציה עוצרת. זה אולי לא נעים לשמוע – אבל ככה זה עובד.
לסיכום, האינפלציה היא האויב הגדול של הכלכלה. חייבים לעצור אותה בכל מחיר, ולשם כך משתמשים בכימותרפיה כואבת – העלאת ריבית שמטרתה לגרום לנו לאבטלה ולהקטנה של ה"סכומים לבזבוז".
רק כשצמצום הזה יחלחל, והציבור הישראלי יעצור מעט את ההוצאות שלו – האינפלציה תירגע וניתן יהיה באופן הדרגתי ומתון להוריד בחזרה את הריבית למקום פחות כואב. בינתיים, התרופה הזו, על אף המחירים הכואבים שלה, נדרשת לחלוטין, והיא המדיניות הסבירה, ההגיונית והמתבקשת על ידי בנק ישראל וגם על ידי ממשלת ישראל. התפקיד שלנו הוא להחזיק חזק ולקבל את התרופה.
הכותב הינו יועץ רב-תחומי בתחומי כלכלה וחברה