לפני כשלושה חודשים קיבל הרב יהודה עמיחי (67), ראש מכון התורה והארץ, שיחת טלפון מלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בפי הדובר בצד השני של הקו בקשה: הרב עמיחי, אנחנו מעוניינים שתשמש ממלא מקום ראש מערך הגיור. "הם סיפרו לי שהתייעצו עם מורי ורבי הרב יעקב אריאל, והשתכנעו שהם רוצים אותי בתפקיד", מספר הרב עמיחי בריאיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. "היו לי כמה דרישות, כמו לא להפסיק לעבוד גם במכון התורה והארץ, והם הסכימו לשלושה ימים במערך הגיור ויומיים במכון התורה והארץ". מערך הגיור בראשות הרב עמיחי חוסה תחת משרד ראש הממשלה, ומינויו אושר על ידי ראש הממשלה נתניהו.
היעד הראשון שהציב לעצמו הרב עמיחי עם כניסתו לתפקיד היה לשחרר מאות תעודות המרה שהיו תקועות בהליכים ביורוקרטיים. "כשנכנסתי לתפקיד היו מאות תעודות המרה לא חתומות, והיה לי חשוב לשחרר אותן. המתגייר צריך להרגיש טוב בבתי הדין, היחס הנכון הוא לקבל תשובות מהר וטוב", קובע הרב עמיחי.
האג'נדה שהרב עמיחי מעוניין לקדם בתפקידו מנסה לגשר בין התפיסות – מחד גיסא הוא רוצה יותר מתגיירים, ומאידך גיסא הוא רוצה שהדבר ייעשה בצורה מכובדת ויסודית על פי ההלכה, בלי לוותר. "אחד מהיעדים שלנו הוא שיותר אנשים ירצו להתגייר. עם ישראל הוא לא עם שפועל לשכנע לגיור, אבל מצד שני כיום יש בתוך המערכת שלנו הרבה שאינם יהודים, וצריכים להנגיש את הגיור בצורה יפה ומכובדת לכל מי שרוצה להתגייר, על פי ההלכה, לא לוותר על הלכה אחת. רוצים שיהיו גרים טובים, לא כמו בימי שלמה שאנחנו יודעים שהרמב"ם כותב עליהם שחזרו לעבוד עבודה זרה. רוצים שהגרים יישארו יהודים טובים, לפחות שישמרו כשרות, שבת וטהרת המשפחה. כל אדם מגיע לשיא ויורד קצת, אין ספק בדבר, אבל לפחות את הדברים הבסיסיים ימשיכו לשמור, כדי שהיהדות תישמר בארץ ישראל וכך ההתבוללות תפחת".
בניהולו של הרב עמיחי עובדים במערך הגיור כשבעים עובדים, מראשי מחוזות ועד מנהלי אולפנים. פרויקט נתיב, המסלול לגיור בתוך הצבא, פועל עקרונית במסגרת המערך, אך מתנהל עם מורים ומנהלים משלו. גם הנתונים על מספר המתגיירים דרך נתיב אסורים בפרסום, מטעמי סודיות צבאית. במערך עצמו, לעומת זאת, מדובר באלפי בני אדם שהתגיירו מאז נכנס הרב עמיחי לתפקידו לפני שלושה חודשים. בשנים הקודמות, 2021–2022, במסגרת המערך בלבד נמסרו 4,600 תעודות המרה.
תפיסת העולם של הרב עמיחי אינה מסתפקת בעמדה פסיבית שמטפלת רק במתגיירים שפנו למערך, אלא רואה צורך בפנייה למתגיירים פוטנציאליים. "צריך הרבה הסברה לעולים החדשים, להסביר שישנה הדרך של הגיור שהיא לא מבהילה ומפחידה, רק עושה טוב. בוודאי במשפחות מעורבות, שבהן הבעל יהודי והאישה גויה או הפוך. חייבים לפעול ביתר שאת כדי שלא יהיו לנו משפחות מעורבות. לשם צריך להפנות את עיקר המאמצים, זהו העתיד של עם ישראל. אני לא יודע לנקוב במספרים, אבל יש לא מעט גויות שנשואות ליהודים, לא אחת ולא שתיים".
ניסיונו של הרב עמיחי מלמד שפעמים רבות דווקא הילדים הם נקודת המפתח במשפחה מעורבת או מתגיירת, מפני שהם מתגברים מהר יותר על קשיי השפה ומתחברים בקלות רבה יותר למסורת היהודית. באופן הזה, הדיינים מקילים לעיתים בגיור של ההורים בזכות הידיעה שהחינוך של הילדים ישפיע גם עליהם לטובה. "אני אומר מפורש: אם הילדים קטינים, לעולם לא אפריד משפחה ואשאיר חלק מחוץ ליהדות", הוא קובע. "גם אם האב מתגייר והוא טיפה יותר חלש אבל המשפחה היא טובה, בוודאי נוטים יותר להקל כי הבית הוא בית טוב, הבנות לומדות באולפנה והבנים בישיבות תיכוניות. זה נותן לי הרבה יותר כוח להקל בגיור. הרבה פעמים האב והאם מבוגרים יותר וקשה להם ללמוד, לקלוט ולזכור, כמו כן ההורים לא תמיד יודעים קרוא וכתוב, ואילו בני הנוער שלנו קוראים עברית טוב. במקרים האלה אנחנו נושיט להם את היד. אני אומר לילדים: אתם העוגן של המשפחה הזאת. משיב לב אבות על בנים - מכיוון שהבנים יראי שמיים גם ההורים זוכים. השיקול פה הוא להקל, גם אם ההורים לא יודעים את כל עיקרי האמונה".
שביל הזהב
"מערך הגיור הוא גוף מטעם המדינה שעוסק במתגיירים אזרחי הארץ, קרי שיש להם אזרחות כתושבי קבע, או מי שמגיע מטעם ועדות חריגים דרך המדינה, היינו שהמדינה מפנה ומאשרת את הלימוד והגיור שלהם לרבות בהחלטות ממשלה וכנסת", מסביר הרב עמיחי את הרציונל החוקי שעומד מאחורי מערך הגיור. "אין גיורים פרטיים אלא גיורים במסגרת עמידה בקריטריונים של המדינה כמדינה, לאורך כל הגיור, מתחילתו ועד סופו, כולל הלימודים, שלב ההגשה לבית הדין, מילה או טבילה, ואפילו החפצים בכך יכולים להתחתן במערך הגיור".
הרב עמיחי מרחיב על נושא החתונות. "כל יום יש טבילות של כלל הציבור, רווקים ורווקות, חיילים, ולפעמים כמה חופות ביום אחד. יש לנו הידע והרשימות, שלא נמצאים בידי הגופים האחרים, ולכן אחרי המקווה איש או אישה שהיו נשואים ורוצים להתחתן על פי ההלכה, יש מקום יפה ומכובד שעורכים בו חתונות. בתל אביב הוסיפו עוד בית כנסת לעריכת חופות והוא ליד המקווה. אנחנו מפקידים את הכתובה, רישום הנישואין ועריכת הטקס בידי אחד הדיינים, והמשפחות מביאות קצת אוכל. המערך רוצה לתת למתגייר את כל השירות שנצרך לו, בתור גר צדק בעם ישראל, מתחילתו ועד סופו".
מה דעת הרב לגבי שינוי חוק הגיור, שיאפשר גיור סיטונאי של לא יהודים בארץ?
"עם הרצון לגייר יותר אני יכול להסכים, אבל באופן עקרוני הגיור היום שונה ממה שהיה לפני 150 שנה במרוקו ובאלג'יריה, אז למשל האישה התגיירה ונכנסה למשפחה היהודית של הבעל והמשיכה לשמור תורה ומצוות. הקהילה אפפה אותך בצורה מוחלטת, היה גיור טוב והמתגיירים המשיכו לשמור תורה ומצוות. כיום בכל העולם, לאו דווקא פה בארץ, יש מגמה גדולה של חילון, וההתגיירות נהייתה יותר קשה".
מצד אחר הרב עמיחי מבחין גם במניעים להתגיירות, ששונים היום מאלה שהיו בגלות. כיום יש בגיור צורך גדול ומשימה קריטית. "כיום בישראל הצורך הגדול בגיור נובע מכך שלא רוצים להגיע להתבוללות ולנישואי תערובת, רוצים לשמור על העם היהודי ועל הכוח שלנו בארץ ישראל, זהו הכרח גדול. פעם גיירו בפולין כדי שאישה תוכל לחיות עם בעלה, כאן זה נהפך להיות צורך של האומה הישראלית. הרמב"ם כתב שהתיר דברים מסוימים כדי שלא תהיה התבוללות, כי אם לא היית נותן לאישה להיכנס ליהדות הבעל היה עובר לצד שלה".
הרב עמיחי מנסה למצוא את שביל הזהב בין המגמות המנוגדות. "מצד אחד החברה החילונית גדולה יותר, ומצד שני יש לנו סכנת התבוללות אם לא נגייר את המתגיירים. לכן צריך שביל זהב שאליו הנחו אותנו הרבנים הראשיים. אצל הרב עוזיאל זה התחיל בבודדות, ואצל הרב אונטרמן התחילו העליות הגדולות. הגיור שהיום עושים הוא מעולה, והרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנים, אז היו מגיירים בן אדם כמו הלל - 'ואהבת לרעך כמוך' או 'גיירני על מנת שאהיה כהן גדול'. כיום, שיש בעיה של חילון, מלמדים את הגר לפחות שנה, הוא צריך לשבת בקורס אצל מורה שמלמד אותו את ההלכות ואת עיקרי האמונה, וכן במשך הגיור הוא נפגש עם דיינים שמכירים אותו. נוצר שיח בין המתגייר לדיינים, והדיין נותן לו גם עצות. מובן שלא מכריחים, אבל בהחלט מתווכים ומסבירים למתגייר מה צריך להשלים מבחינה לימודית, במיוחד אם דילג, היה חולה, לא היה בלימודים או לא שם לב. רוצים להסביר לו דרך סיפורי התנ"ך ולימוד התורה מי הוא עם ישראל ולמה הוא הולך להתקבל. לבסוף יש לנו נתונים כמה עברו בדיון הראשון וכמה עברו בדיון השני".
הרב עמיחי מדגיש כי בשנים עברו ההכנה לקראת הגיור לא הייתה אינטנסיבית כמו היום. "כיום היא מסודרת עם סיכום חומר ומבחנים באולפנים. המורים מדברים הרבה יותר עם המתגייר, ובהמשך המורה גם מגיע איתו לבית הדין ונותן עליו חוות דעת, שעוזרת לבתי הדין במפגש עם המתגייר. הם יודעים עליו, מכירים אותו. פעם לא הייתה הכנה כזאת. מבחינות מסוימות הגיורים היום טובים הרבה יותר ממה שהיו פעם. ר' אברום שפירא חיזק ועודד אותנו שאנחנו הולכים ברוך השם בדרך הנכונה והטובה, וציין שבתקופה שהוא היה דיין לא הייתה שנת הכנה. אף פעם לא היה דבר כזה בעם ישראל, למעט בצרפת, שם יש שבע שנות הכנה, אבל זה כבר מוגזם".
כלי נוסף שתורם לחיזוק המתגייר בתהליך הוא משפחה מלווה. "אנחנו דורשים שלכל מתגייר תהיה משפחה מלווה. אנחנו נולדנו יהודים. השבת, החגים והתפילות הם בדם שלנו, דבר בסיסי, אבל למתגייר, שלא ראה אף פעם מהי שבת, זה עניין קריטי לחוות שבת. המורה יכול ללמד אותו שיש נטילת ידיים, אבל כשהוא יראה בסעודת שבת את המשפחה המארחת נוטלת ידיים, זה אחרת". לבסוף בית הדין פונה גם למשפחות. "בדרך כלל מתקשרים אליהן והן מספרות על החוויות שלהן. הכול כדי לתת לבית הדין פרספקטיבה מקיפה יותר. המבט הרחב יותר על המתגייר מקל על בתי הדין. ברוך השם אנחנו זוכים לראות מתגיירים מצוינים, אצל חלקם יודעים את הבעייתיות שיש, לא מתעלמים".
הרב עמיחי רואה ערך גדול במאמץ של המתגיירים. "מבחינה הלכתית הגיור היום עם הלימודים וההכרה שלנו מבטאים את מה שכתוב במגילת רות: 'ותראה כי מתאמצת היא'. המאמץ הוא פקטור. המועמד רוצה והולך לבית הדין על חשבון זמן עבודה. חשוב לראות את ההתאמצות של המתגייר. ההתייחסות היא מה בית הדין יכול לעשות לטובת המתגייר תוך מתן הרגשה טובה".
לב רחב
הרב יהודה עמיחי כיהן כדיין גיור מזמן כהונת הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו ועד להתמנותו לממלא מקום ראש מערך הגיור לפני כשלושה חודשים. "עסקתי בגיור בכמה בתי דין, בזמן כהונת הרב שפירא והרב אליהו בבית הדין בקריית ארבע, בהשתתפות הרב דב ליאור והרב יועזר אריאל. בשלב מאוחר יותר הפך בית הדין אצל הרב בקשי דורון והרב ישראל רוזן למערך הגיור, אז עבדתי כדיין בירושלים. לאחר מכן עברתי לכהן כדיין במחוז דרום, שם היינו האחראים על כל קליטת הקהילה האתיופית בדרום. כיהנתי כדיין גיור עד לרגע התמנותי לממלא מקום ראש המערך, אז אוטומטית מפסיקה כהונתי, כי לא ניתן להיות אחראי על עצמך".
מבחינת הרב עמיחי גולת הכותרת במקצוע היא עין טובה. "הרבה שנים הייתי בבתי הדין, ואני יודע שהעיקר הוא להיות עם העיניים לטובת המתגייר, שלדיין יהיה לב רחב. אם מגיע אליך עולה חדש מאתיופיה שלא יודע קרוא וכתוב, אתה צריך להתייחס אליו יפה. צריך להיות מספיק חכם ומספיק רגיש. אני רוצה מאוד שהמתגיירים ירגישו טוב ואנחנו נרגיש טוב, שיהיה לב רחב לקבל. יחד עם זאת חשוב לא לסטות בשום דבר, לא לרדת מההלכה, כפי שפסקה הרבנות הראשית לישראל, גוף העל של מערך הגיור מבחינה הלכתית".
הרב עמיחי מתייעץ תכופות עם הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו. "אנחנו מתייעצים עם הרבנות הראשית בכל דבר. מאז שנכנסתי, ההחלטות מתואמות עם הרב הראשי הרב דוד לאו, נשיא בית הדין הרבני הגדול, מפני שגיור שייך לנשיא בית הדין הרבני הגדול". הרב עמיחי משתף אותנו בעצה חיובית של הרב לאו שעושה נפלאות במערך הגיור. "היו מתגיירים מיוחדים ומוכשרים מאוד, עובדי צבא קבע, מבוגרים יותר ובעלי משפחות, והרב לאו אמר לעשות להם פיילוט עם תנאים מיוחדים, ללמד אותם ולהשתדל בשבילם בהסתכלות טובה, והפיילוט הצליח מעל ומעבר. הגיור היה מוצלח מאוד, כולם עברו אותו בצורה מרשימה. הרב לאו אישר את הגיורים ואמר: 'תעשו עוד גיור כזה של משרתי קבע'".
הרב עמיחי מרבה להתייעץ גם עם מורו ורבו הרב יעקב אריאל. מאחורי הקלעים הוא בשיח מתמיד גם עם רבנים בכירים בעולם החרדי אשר שומרים איתו על יחסים קרובים. שמות ופרטים מעדיף הרב לשמור בצנעה. "מאז שנכנסתי אין מתח בין העולם החרדי לגיור, מאחדים כוחות ולא מבזבזים אנרגיות על מריבות, משתדלים להשתפר עוד יותר, כמה שיותר".
בין אלו שבאים לדבר ולהתייעץ עימו נמצאים גם רבני חוץ לארץ. "רבנים מחו"ל באים לספר על הגיורים שלהם ולהכיר את מערך הגיור. ברוך השם יש קשר טוב עם המערכות הרבניות".
חלק מהקשרים עם בכירי הרבנים החלו עוד בתקופת כהונתו בראש מכון התורה והארץ וכדיין גיור, כמו למשל בסוגיית חוק הגיור. "בתקופה של חוק הגיור הרב שלמה משה עמאר רצה מאוד שהגיור יישאר כפי שנכתב בזמנו. כזכור, מי שכתב את התקנות שעל פיהן נוהגים בתי הדין הוא הרב עמאר, ולכן הרב רצה שיישמרו התקנות בטהרתן ולא יוכנסו שינויים, והוא פעל בנקודה זו מול הרב דרוקמן. הייתי עם הרבנים בקשר בנושא זה, כדי לשמור שהחלטות הרבנות הראשית יהיו הקובעות".
לסיום אומר הרב עמיחי כי בניגוד לכלי תקשורת שמנסים לצייר את מערך הגיור באור שלילי, יום יום הם נתקלים בסיפורים מרגשים של הצלחות, שלרוב הציבור כלל אינו מכיר. "אחת המתגיירות למשל נולדה בבלרוס, גדלה ברוסיה, עד גיל 23 גרה שם ואז הכירה את בעלה ועלתה לישראל ב־2015", מספר הרב עמיחי. "היא סיפרה לנו שהרצון שלה להתגייר היה עוד לפני שהכירה את בן הזוג. כשהייתה בת עשרים למדה בניו־יורק. היו לה חברים יהודים שהיו בקיאים בהרבה נושאים ביהדות, אז היא התעניינה והתחילה ללמוד איתם. כשחזרה לרוסיה הלכה לרב הראשי של מוסקבה וביקשה להתגייר, והרב סירב. כיום היא מבינה שלא הייתה מוכנה בזמנו לכל התהליך. כשעלתה ארצה שוב התחילה להתקרב ליהדות ולתורה. היא התחילה ללמוד באופן עצמאי. ב־2021 היא קיבלה אזרחות ונרשמה לכיתת גיור בנתיב, ועברה טבילה בחודש שעבר. היא עברה את התהליך עם בעלה וקיבלה המון לחיים בזכות התהליך. היו לה קשיים בהתחלה, אבל היום היא רואה כמה הרוויחה מכך. השבת נהייתה אצלה משפחתית מאוד ויש לה נושאי שיחה נוספים, כמו שיעורי תורה. הכול מתוך בחירה".
***