"החרדים מוצצים לנו את הדם", טענה בלהט המגישה גלית גוטמן, בתוכנית הבוקר שלה בערוץ 12 ביום שישי האחרון. ההתבטאות המכוערת גרמה לסערה ציבורית, אך לא צמחה בחלל ריק: במהלך השבועות האחרונים ההתבטאויות המסיתות והמכוערות כלפי המגזר החרדי שברו שיאים חדשים. כך למשל התבטא חבר הכנסת לשעבר מטעם העבודה, דניאל בן סימון, בתוכנית בערוץ הכנסת: "אני עם חרדים לא יכול לחיות... הם לא רוצים אותי ואני לא רוצה אותם. הגענו למצב שבו הישיבה יחד המאיסה עליי את החיים איתם, לא רוצה אותם... לקיחת כסף ולקיחת כסף ולקיחת כסף... זה יצר משבר בינם לבין החילונים, כי בסופו של דבר הם רוצים רק כסף... באתי לפה מסורתי והפכתי להיות חילוני גמור, כי הם דואגים רק ללבוש שלהם. ללבוש של אחרים הם לא דואגים...".
ההתקפות המסיתות נגד החרדים אינן דבר חדש, אלא שהפעם ההתקפות הללו מביאות לתגובת נגד רחבה מצד תומכי הקואליציה הנוכחית. בשבוע שעבר נערכה בבני ברק הפגנה של ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובה נשמעו אמירות דומות נגד הציבור החרדי. מול מפגיני השמאל עמדו גם אנשי ימין שבאו להביע תמיכה ולעמוד לצד תושבי בני ברק והמגזר החרדי. הם אחזו בשלטים ועליהם הכיתוב "חרדי זה אחי", לוגו שאנשי ימין רבים ומובילי דעת קהל מקדמים ברשתות החברתיות.
נוכח הגל העכור של ההסתה כנגד החרדים, ניצבת הברית בין המחנה הימני הגדול של בוחרי הליכוד ואנשי הציונות הדתית לבין המגזר החרדי, שבעבר היה לשון מאזניים פוליטית ולא שויך באופן מובהק לימין. במהלך חמש מערכות הבחירות האחרונות, החרדים דבקו בליכוד ובנתניהו גם כאשר הוצעו להם הצעות מפליגות של תקציבים וקידום עניינים החשובים למגזר. מן העבר השני, מצביעי הליכוד הציפו את הרשתות בתמיכה בחרדים ומובילי דעת הקהל שלו דרשו מנתניהו לתמוך באופן פומבי ונחרץ במגזר החרדי. מפלגת הציונות הדתית הוציאה סרטון תמיכה בחרדים ואמירות כמו "נעמוד לצידכם", "לא ניתן שיפגעו בכם", כמו גם שבחים על עמותות החסד של המגזר החרדי.
מתי ההפגנה בשפרעם?
"גדלתי בירושלים במשפחה מזרחית, סבא וסבתא שלי היו דתיים מאוד. הדת בשבילי היא מתנה, לא עונש", מסבירה עורכת הדין כנרת בראשי, שהשתתפה בהפגנת התמיכה בחרדים בבני ברק, את שורשי הקשר בין הציבור המסורתי לציבור החרדי. "אני גם מכירה את האמת מאחורי כל הפייק שעושים לאנשים. מהנדסים להם את התודעה, וזה מגיע לכך שגלית גוטמן משתמשת בשפה שבה השתמשו הנאצים כלפי היהודים!".
בהפגנה בשבועה שעבר הטיחה בראשי במפגיני השמאל את האיפה ואיפה שהם נוקטים ביחס לחרדים בהשוואה לציבורים אחרים. "מתי נלך להפגנה בשפרעם? מתי הולכים לאום אל פאחם? אתם לא רוצים שהם יעשו שירות אזרחי? אתם מפגינים למען נשיאה בנטל, לא?" שאלה. היא ספגה דחיפות ונאצות, אך המשיכה לשאול שאלות שלמפגינים לא היו תשובות עליהן.
אולי יש משהו בדבריהם, אולי החרדים לא תורמים מספיק ומהווים נטל על החברה?
"ריבונו של עולם, אתם לא יכולים לפתוח גוגל ולקרוא נתונים יבשים?", תמהה עורכת הדין בראשי. "אל תקראו דעות ימין, תקראו את הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמראים שיותר משמונים אחוזים מהנשים החרדיות עובדות ושיותר ויותר גברים חרדים יוצאים לעבוד. אברכים חרדים נשואים מקבלים סכום מגוחך, ומצד שני מדינת ישראל מממנת תארים לסטודנטים ערבים באפליה מתקנת, ואז הם יוצאים להפגין וצועקים 'בדם נפדה את פלשתין'. מה עושה האברך שמשלמים לו גרושים? בכל סיום תפילה הוא מברך את עם ישראל! אז למי אני רוצה לשלם כסף, לזה או לזה?".
היא קובלת על צביעות השמאל שמוציא את דיבת החרדים רעה אך מתעטף בשתיקה בנוגע לאי השוויון בנטל של החברה הערבית. "בואו תראו אילו עמותות חסד החרדים הקימו, עמותות שאתם נעזרים בהן יום יום, והכול בהתנדבות. תראו לי עמותת חסד אחת שהקימו הערבים, שהם סוגדים להם כל הזמן, ומשרתת את כלל אזרחי המדינה. לא תמצאי כזו. למה גברת דוגמנית תשב באולפן ותדגמן בורות מוחלטת כזו? החרדים מוצצים את דמה, אבל רק לפני שלושה שבועות היא התדפקה על דלת עמותת יד שרה וביקשה מהם עזרים רפואיים למען אימא שלה במקום שהיא תלך לקנות אותם בעצמה".
איך את מסבירה את ההתייצבות הגדולה של הציבור הימני לצד החרדים?
"אנחנו יהודים! תביני, אנחנו מפחדים מאוד מכל מה שקורה עם היהדות במדינה, ובעיקר בתל אביב. הורים צריכים להילחם על לימודי יהדות בבית הספר. לכן אני רוצה לתת כסף לחרדים, כי אני רוצה תלמידי כולל וישיבות שישבו וילמדו לתורה ויחזיקו את היהדות גם בשבילנו. אני מוכנה לשלם על זה הרבה מאוד כסף", היא אומרת. "אני רוצה שימשיכו להיות כאן לימודי דת ויהדות". בראשי סבורה שגם החרדים מבינים שאם הימין לא ישלוט במדינה השמאל עלול לגזור גזרות איומות על הדת והיהדות בישראל. "לתנועת הפרוגרס אין שום גבולות. הם לא יבחלו באמצעים כדי להשיג את מטרותיהם".
לכן שלחת את בתך בת השמונה לבית ספר דתי?
"ודאי. מה, היא לא תלמד יהדות ולא תדע את מקורותיה? נשמיד את היהדות עד דק? תל אביב היא קיבוץ גלויות של אנשים מכל הערים בארץ, גם אנשים מסורתיים, והם חטפו לנו אותה, את העיר העברית הראשונה". היא מספרת על תמיכה שאנשים מביעים בפעילות שלה: "באים אליי בשקט ואומרים 'תודה על מה שאת עושה ועל האמת שלך'. כשאני שואלת למה הם לוחשים, הם משתפים אותי בחשש פן יבולע להם במעגלים החברתיים והמקצועיים שלהם. ככה אפשר לחיות?", היא תוהה.
"הרחוב החרדי הלך ימינה"
מה הביא את גל ההסתה חסר התקדים הזה נגד החרדים, אני שואלת את ד"ר רן ברץ, פובליציסט ומרצה לפילוסופיה, מייסד אתר מידה ולשעבר ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה.
"אני חולק על הקביעה שזה חסר תקדים", הוא אומר. "היו תקדימים רבים לאורך השנים: טומי לפיד הקים מפלגה שלמה על טהרת אנטי חרדים, והיא קיבלה הרבה מנדטים, גם הקריקטורות והאמירות הקשות היו בעבר. אלא שעכשיו המעמד של החרדים חזק מאוד בממשלה, שהיא ממשלת ימין על מלא ואין בכוונתה ליפול. ברור שהפוליטיקה של הצד השני תשתמש בזה". ברץ מסביר שמה שמיתן את היחס של השמאל כלפי החרדים בעבר הוא התקווה שהחרדים יפנו עורף לגוש הימין ויעניקו לשמאל את השלטון. "ברגע שהתברר שזה לא יקרה, נפתחו שערי הגיהינום".
בעבר המחנה הימני לא התייצב לימין החרדים כמו שהוא עושה היום.
"גינויים תמיד היו. נגד המתנחלים בתקופת ההתנתקות הסיתו באופן סיסטמתי, וגם אז אני למשל ורבים כמותי התייצבו לצידם. גם נגד המתנחלים היה קמפיין הסתה נוראי: היו כתבות שפתחו מהדורות בערוץ 2 בידיעות שהם מתכננים להפעיל אלימות נגד חיילים, הופצו כנגדם שקרים בלי סוף בתקשורת והתומכים שלהם עמדו לצידם. ההבדל הוא שאז היינו באופוזיציה. עכשיו האופוזיציה היא שתוקפת והקואליציה מתייצבת לצד החרדים".
מה גורם לחרדים להיצמד לנתניהו ולליכוד במשך חמש מערכות בחירות רצופות, אף שהשמאל הציע להם עד חצי המלכות?
"מה שהשתנה הוא הרחוב החרדי שהלך ימינה", אומר ברץ. "חלק מהפוליטיקאים החרדים היו יכולים לשבת עם השמאל, אבל הרחוב החרדי כבר לא שם, הוא מחובר הרבה יותר למסורתיות וליהדות של מחנה הימין, והוא כבר לא מוכן לוותר על הדבר הזה אפילו בשביל תקציבים וכדומה. החרדים מגדירים את זה כשמירה על מדינה יהודית וזהות יהודית, ומבינים שעם השמאל אין להם החיבור הזה. הרחוב החרדי כיום יותר ימני ויותר ציוני, ולכן ההנהגה החרדית מוגבלת במשחק הפוליטי שלה".
ד"ר ברץ לא חוסך ביקורת ממנהיגי הציבור החרדי: "החרדים תמיד אמרו ששינוי לא ייעשה בכפייה. עכשיו יש ממשלה שלא רוצה כפייה ומוכנה ללכת יד ביד עם הפוליטיקאים החרדים כדי להביא להשתלבות חרדית בשוק העבודה. שתי הבעיות הכי גדולות של שוק העבודה החרדי הן חינוך שלא מתאים לשוק העבודה המודרני ויציאה מאוחרת לעבודה בגלל תמריצים גבוהים להישארות בישיבה. שני הגורמים האלה הם גול עצמי של החרדים, כי הם כולאים אותם בעוני ובמודל שלא יחזיק מעמד. המדינה לא תוכל להכיל את זה כששיעור החרדים יהיה עשרים אחוזים מהאוכלוסיה, והיום הזה קרוב. קיוויתי שבממשלה הזאת, שכולה רצון טוב, החרדים עצמם יקדמו תוכנית למען המטרה הזאת, אבל ההפך הגמור קרה: הם רק מסתגרים יותר ורק מתמרצים יותר את ההישארות בישיבה, ורואים את זה בתקציב ובחינוך. ההסתגרות מובילה את הציבור החרדי לתהום, כי זה לא בר קיימא וכולם, כולל הפוליטיקאים החרדים, יודעים זאת".
ברץ סבור שהתקפות השמאל מביאות את החרדים להסתגר יותר, והוא מצר על כך. "אני חושב שהחרדים הם נכס. כשהיו שואלים אותי מאיפה תבוא התמיכה הגדולה הבאה של ישראל, התשובה שלי הייתה מהציבור החרדי, כי הוא הציבור הכי מתאים לעולם העבודה המודרני: יש לו יכולת ריכוז גבוהה והמון כושר לימוד, התמדה, חריצות ומוסר עבודה. במקום לקחת את החרדים למודרניות שמשולבת עם תורה ומצוות, אנחנו חוזרים אחורה, וליבי נחמץ. כמוני, הרבה אנשים בימין אוהבים את החרדים אבל לא את המודל שהם מובילים אליו את הציבור שלהם".
היית מעדיף לראות את גנץ בממשלה במקומם?
"לא. הייתי רוצה לראות את החרדים פועלים בצורה אחראית יותר בקואליציה. גנץ הוא שבוי של הצד השני, ואין לו באמת מה לתרום. ההחלטות הלאומיות והפוליטיות שלו לא טובות. החרדים במובן הזה הם פרטנרים הרבה יותר מוצלחים לימין. אני מקבל את השותפות כדבר רצוי, אני רק רוצה שהחרדים ינצלו את הרוח הטובה של הימין כדי לעשות שינוי מושכל".
"לא מתנצלים על הזכויות שמגיעות לציבור שלנו"
"האטמוספירה שאנחנו נמצאים בה היום הופכת את הברית בין מחנה הימין למגזר החרדי לברית המותקפים והלא לגיטימיים", אומר חבר הכנסת יעקב אשר, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. "השנאה הזו שמופנית בדרך כלל כלפי החרדים מופנית כיום לציבור האמוני כולו, כי הנושא הימני הוא רק חלק מהעניין. הנושא המשותף הרחב של המחנה הוא הנושא האמוני והיהודי. מערכת ההסתה שעובר הציבור החרדי מדי זמן מה נכנסה לגל חסר תקדים, כי אנחנו הולכים עם הציבור הימני ועם שנוא נפשם של השמאל - נתניהו".
בעבר ישבתם עם השמאל. למה כעת אתם דבקים כל כך במחנה הימין?
"זו ברית שקיימת שנים רבות מאוד. נכון שהיו פעם או פעמיים שהחרדים ישבו בממשלת שמאל, אבל זה היה בימים שהקרב היה בין ימין ושמאל. היום הקרב הוא על הערכים של המדינה: איזה דור יגדל פה, איך יבדילו בין מדינה יהודית למדינות אחרות באירופה. זה מה שנמצא על השולחן. לכן מבחינת הציבור החרדי ונציגי הציבור שלו הציבור הימני הוא הפרטנר הטבעי והיחיד שלנו, גם אם יש חילוקי דעות כאלה ואחרים".
אשר מסביר שבעבור הברית הזאת הציבור החרדי ונציגיו היו מוכנים לוותר על תקציבי עתק ועל הצעות מפליגות שהוצעו להם משמאל. "זו ההוכחה איזה ציבור של בוזזי הקופה הציבורית אנחנו", הוא אומר בציניות. "אנחנו לא צריכים יותר הוכחות ממה שעברנו והוכחנו בשנה וחצי של ממשלת בנט־לפיד. לא היה יום שלא הגיעו אלינו שליחים של בנט ולפיד, על דעתו של ליברמן שהיה אז שר האוצר, ואני עומד מאחורי הדברים הללו. ליברמן לא פנה אלינו ישירות, אבל דאג לשלוח שרים ושרות אחרים עם כל מיני הצעות, ואת כולן דחינו, אחת לאחת! לא מכרנו את האידאולוגיה שלנו בעבור כסף. הציבור שלנו היה נתון לגזרות כלכליות איומות, ולא ויתרנו על האידאולוגיה".
בעבור מה הוצעו לכם ההצעות הללו?
"הרבה מאוד כספים הוצעו לנו כדי שלא ניכנס להצבעות, שנהיה בחניון או ניתקע בדרך. לשם כך הם היו מוכנים לתת הרבה מאוד דברים, והיום הם תוקפים בשצף קצף וקוראים לנו סחטנים. זו הצביעות במיטבה".
כשליחי ציבור זה ודאי קשה לספוג את ההתקפות הללו.
"אנחנו מבינים שזו התקפה על כל הגוש. כמובן אצלנו זה נעשה עם הרבה יותר קצף על השפתיים, אבל כשאנחנו רואים את ההתקפה הגושית הזו, אנחנו מבינים שאנחנו במקום הנכון", הוא אומר. "אסור לנו ואנחנו לא צריכים להתנצל על הזכויות שמגיעות לציבור שלנו, ואסור לנו בגלל זה לוותר ולהרים ידיים. יחד עם זאת, כשליחי ציבור אני חושב ששומה עלינו, אנשי הציבור החרדים, לא להתסיס או להיות זחוחים ולזלזל. אנחנו לא מנהלים את המדינה, אנחנו לא הפריץ ולא מושקה", הוא מחייך. "אנחנו כאן בגלל האמונה שלנו וההבטחה האלוקית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אנחנו נעשה מה שאנחנו מאמינים בו, גם אם תגיע ממשלה אחרת וגם אם נצטרך לרעוב ללחם. אנחנו לא כמו מפלגות אחרות שאינן אמוניות ומחליפות אג'נדה לפי הכדאיות".
נשמעות כלפיכם טענות מצד מחנה הימין שאתם לא די משתתפים בהפגנות ובוויכוח נגד השמאל.
"אנחנו לא יוצאים למלחמות ברחובות. אם אנחנו יוצאים לעצרות תפילה או הפגנות, זה רק על דברים שבציפור הנפש שלנו. אנחנו על כבודנו לא מוחלים, אבל גם לא נלחמים, ולא נעשה יום זעם כזה או אחר. אנחנו ציבור ערכי, וכך נישאר. איש לא יגרור אותנו לעשות זאת, גם לא ציבור שקורא לעצמו הציבור הנאור והיום הוא ציבור של אגרוף וזעם. אני חושב שהמחנה שלנו מכיר את הייחודיות והשוני של הציבור החרדי, והוא מבין ומכבד את הבחירות שלנו".
***