"הכנס הזה חשוב מאוד. יש הרבה בלבול בנוגע למה שקורה בישראל, כי במדיה יש הרבה מידע שגוי ומגמתי. כאן, מעל הבמה הזו, יש לנו הזדמנות להציג את העובדות לאשורן, לאזן את העיוותים ולהראות תמונה רחבה יותר".
את הדברים הללו אומר מלקולם הונליין, סגן יושב ראש ביצועי של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית, בשיחה עם 'בשבע' לקראת כנס ירושלים שיתקיים בניו יורק בעוד כשבוע, בהשתתפות מובילי הדעה בממשלת ישראל ובמוסדות הלאומיים - קק"ל, ההסתדרות הציונות והסוכנות היהודית, כמו גם ראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית.
"שיח בגובה העיניים בין אחים"
"אנחנו כנס לאומי־ציוני ששם את הלאומיות במרכז הבמה", מסביר דודו סעדה, יושב ראש קבוצת 'בשבע', את הרציונל שעומד מאחורי קיום הכנס. "מצד שני, אנחנו לא קוראים לאף אחד לעזוב את ניו יורק. אנחנו רוצים לומר לתושבי ארצות הברית: אתם חיים כאן, אנחנו חיים בארץ ישראל; המטרה שלנו היא לעשות חיבור בין אחים. אם, למשל, יש לנו סטארטאפיסטים מוכשרים בישראל ומשקיעים בארצות הברית – אנחנו רוצים לחבר ביניהם. כך בכל תחום ותחום. אנחנו מבקשים להכיר ולהתחבר", הוא אומר. "אם יהודים מעבר לים שומעים הרבה על הרפורמה המשפטית שמוביל חבר הכנסת ויושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, ולא בקיאים בפרטים - אנחנו מביאים את חבר הכנסת רוטמן לארצות הברית ביחד עם המשפטן היהודי־אמריקני אלן דרשוביץ כדי לדבר באופן פתוח וישיר על הרפורמה", הוא מדגים. "אנחנו מביאים גם עולים חדשים שעלו ארצה בשנתיים האחרונות בסיוע ארגון 'נפש בנפש' כדי לשתף את הנוכחים בסיפורי העלייה ותהליך הקליטה שלהם".
אחרי עשרים שנה שבהן מתקיים כנס ירושלים בישראל, הכנס בניו יורק יוצא לדרך זו השנה השנייה ברציפות, מתוך מטרה לחזק את הקשר עם יהדות ארצות הברית. "אנחנו לא דואגים רק לעצמנו, אלא דואגים ליהודים בכל העולם", מציין עוזי ברוך, מנכ"ל ועורך האתר 'ערוץ 7'. "אנחנו מעלים על סדר היום של הקהילה היהודית בארצות הברית את הנושאים שמחברים בין היהודים בארצות הברית ובין היהודים בישראל".
מלקולם הונליין סובר כי לאנשים בארצות הברית אין מידע נכון בנוגע לנעשה בישראל. "אני בהחלט מאמין– בטח בקהילות לא יהודיות, אבל גם בחלק גדול מהקהילות היהודיות - שהעובדות אינן מוכרות להן מספיק. יש פה הרבה בלבול אפילו בנוגע לסוגיות של הרפורמה המשפטית ולסוגיות בוערות אחרות. אף אחד לא מציג בצורה מסודרת וברורה את העמדה של ישראל. במקרים מסוימים אפילו מציגים את ישראל כאלימה, במקום כמדינה שמגינה על אזרחיה מול טרור ופיגועים. למשל לגבי המבצע בעזה החודש, צריך להיות ברור מאוד שישראל הגיבה בדרך זהירה ככל האפשר. ובכל זאת, הדברים לא בדיוק מוצגים ככה בעולם. צריך לנצל את ההזדמנות של כנס ירושלים כדי לשמוע ישירות ממקורות בישראל שיכולים להציג את העובדות, בתקווה להציג את האמת כפי שהיא", הוא מתמצת את לב העניין.
לדברי הונליין, האתגר החשוב ביותר העומד לפתחו של עמנו בארץ ובתפוצות הוא האחדות של כלל ישראל, והדבר יבוא לידי ביטוי בכנס: "יש כאן הזדמנות לגרום לאנשים להבין מה מניע כל אחד מהצדדים ומה הם הצרכים שמנסים לטפל בהן. צריך לנקוט כל צעד אפשרי כדי לקבץ יהודים יחד ולזכות בתמיכת יהדות ארצות הברית בנושאים הקריטיים של ביטחון ישראל, אנטישמיות וסוגיות נוספות שיש להם בהן אמירה ישירה", הוא מסביר את נחיצות העניין.
הזדמנות להעצמת הקשר עם ישראל
אריק פינגרהוט, נשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (JFNA), צפוי גם הוא להשתתף בכנס בניו יורק. "זהו כנס שמגיע לקבוצה רחבה מאוד, ומתייחד בכך שהוא משמיע את קולם של ארגונים שתומכים ופועלים בישראל, אבל כאלו שאין להם קשרים חזקים בארצות הברית. לכן זו הזדמנות מועילה לכל הצדדים".
פינגרהוט סבור שהכנס הוא רק ההקדמה למהלך רחב בהרבה: "המטרה שלנו היא שנבין יותר את הארגונים שמשתתפים בכנס, נבקר אותם בבתיהם, במרכזים הקהילתיים שלהם ובבתי הכנסת שלהם, ובאמת נוודא שאנחנו מבינים את הסוגיות הבוערות בצורה נכונה. המחלוקות הפוליטיות בישראל כיום הן דוגמה לכך: אני חושב ששני הצדדים במחלוקת היו מופתעים מעוצמת הרגשות של הצד השני, וזה משקף את העובדה שאף צד לא מבין באמת מה קורה ומה הן התפיסות של הצד השני. אנחנו חייבים לוודא שאנחנו מבינים מה חושבים ומאמינים חלקים אחרים בחברה ששונים מאיתנו".
לדבריו, המחאה בישראל נגד הרפורמה המשפטית השפיעה גם על הקהילה היהודית בארצות הברית. "זאת הסיבה לכך שבארגון שלנו, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (JFNA), היינו מעורבים בשיחות עם מנהיגי המאבקים - הן של התומכים ברפורמה והן של המתנגדים לה - בנוגע להשפעה על יהדות צפון אמריקה. מה שקורה בישראל, משפיע עלינו", הוא מדגיש. "אנשים צריכים להבין את זה. זה משפיע על היחס ועל קבלת ההחלטות. גם אם הצדדים לא בהכרח ישנו את דעתם, אם הם לא יודעים ומכירים את דעתו של הצד השני - הם לא יכולים בכלל להבין אותו. התפקיד שלנו הוא להביא להם את הזווית המלאה ולהשמיע את הקולות.
"באופן לא צפוי, המצב הנוכחי בישראל דווקא מחזק את יחסי ישראל וארצות הברית", הוא מפתיע. "התקופה הזאת מבטאת את המחויבות העמוקה שלנו לישראל בכל הרמות. למרות שהחודשים האחרונים היו מאתגרים מאוד, אף אחד לא אומר שעלינו לסגת מהמעורבות שלנו. להפך, כולם אומרים שעלינו להיות מעורבים אפילו יותר בחברה הישראלית. אז אני לא חושב שהמצב פוגע ביחסים, אלא דווקא מחזק אותם".
חגית לבייב, מנכ"לית קבוצת לבייב בארצות הברית ומנכ"לית קרן לבייב ו'אור אבנר' ארצות הברית, צפויה גם היא ליטול חלק בכנס. "ההשתתפות שלנו בכנס היא לא מהצד העסקי שלנו, אלא בכובע הפילנתרופי שלנו", היא מבהירה. "יש לנו פעילות פילנתרופית ענפה מאוד שאני מנהלת כאן בארצות הברית, שנוסדה על ידי אבא שלי, לב לבייב. הפעילות נועדה לשמור על הדור הזה ולמנוע התבוללות בעתיד. אנחנו משקיעים המון פה בחינוך מגיל צעיר, מתוך אמונה שזה מה שהכי חשוב בשביל לשמור על המורשת היהודית בחו"ל".
לדבריה, בניגוד למצב בארץ, בחו"ל קל מאוד ליהודים לאבד את יהדותם. "מה שקרה גם אצלנו בניו יורק זה שבהמון הרבה משפחות הילדים היו הולכים לבית הספר הציבורי, כי זה חינם. החינוך היהודי יקר מאוד בארצות הברית – 15,000 דולר בשנה לילד לכל הפחות - והורים אומרים: 'אנחנו יהודים בבית, אז הם ילמדו בבית ספר כללי ואת הערכים יספגו בבית והכול יהיה בסדר'. זה אולי עבד בילד הראשון או השני, אבל בדור הנכדים זה כבר הולך לאיבוד לגמרי", היא מתריעה. "כשאין חינוך יהודי, פשוט מאבדים את הזהות היהודית. לכן הקמנו פה מערך שלם של בתי ספר שהם חינם ומיועדים לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם על חינוך יהודי פרטי, ולצערנו יש המון מקרים כאלה פה. אנחנו רואים את זה כפעילות קריטית לשמירה על המורשת היהודית של עם ישראל".
החינוך בבתי הספר שלכם מתקשר גם לציונות, או שזה חינוך יהודי בלבד?
"היהודים נמצאים בכל מקום בעולם, וחשוב לשמור עליהם איפה שהם נמצאים. בארץ הרבה יותר קל להם לשמור על המורשת שלהם, כי כולם יהודים סביבם. לא משנה באיזה בית ספר אתה נמצא - אתה יודע מה זה כל חג. אבל צריך לדאוג גם ליהודים שנמצאים בארצות הברית. מי שנמצא פה בחו"ל, צריך לשמור על המורשת היהודית שלו. זאת העבודה שאנחנו עושים. יחד עם זאת, לכל התלמידים שמסיימים אצלנו תיכון, אנחנו מארגנים טיול בארץ. אנחנו גם מעודדים אותם ללכת לסמינרים בארץ, להיות שם שנה אחרי התיכון. מארגנים להם טיול כדי שיראו מה זה ארץ ישראל, יראו את המקומות הקדושים. אצל רוב התלמידים, זה הביקור הראשון שלהם בישראל, כך שזה ממש לא משהו שכולם מכירים ונחשפים אליו, ומובן שזה מאוד חשוב", היא אומרת.
"באופן שוטף אנחנו עובדים מול הרבה גורמים גם מהארץ. הרבה פעמים מגיעות משלחות מישראל ומבקרות אצלנו במוסדות. אנחנו עושים להם סיור בכל הפעילויות שלנו", מציינת לבייב. מבחינתה, כנס ירושלים בניו יורק הוא הזדמנות מצוינת להעצמת שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים מישראל ומארצות הברית. "הכנס הוא מעמד מאוד מיוחד, לא משהו שאנחנו רואים הרבה בניו יורק. מדובר בנציגות ציבורית גדולה מאוד שתומכת במטרות זהות, עם נוכחות מרשימה של הרבה מאוד גופים ודוברים מכובדים, ואנחנו מתרגשים לקחת חלק בכנס".
בכנס ישתתפו לא פחות משמונה שרים בממשלת ישראל, שיגיעו במשלחת מיוחדת היישר לניו יורק. אחד מהם הוא שר העלייה והקליטה אופיר סופר. מבחינתו, ההשתתפות שלו בכנס נועדה להזכיר לכל יהודי התפוצות שישראל היא הבית הלאומי לעם היהודי. "ברור לנו שלפעמים הנסיבות לעלייה הן נסיבות של מלחמה, אך גם כשהחיים טובים, צריך להזכיר לאנשים שישראל היא הבית. אנחנו כמשרד הולכים להשקיע המון בעלייה של צעירים, משפחות צעירות, זוגות צעירים, סטודנטים ואקדמאים. אנחנו בונים תוכניות לעולים מצרפת, לעולים מארצות הברית וגם לאוכלוסייה הצעירה ממדינות המערב. אנחנו מחזקים את תשתית הקליטה, כי כשהתשתית רציפה ומבוססת, מגיעים על בסיס התשתית הקיימת".
סופר מציין כי לאחרונה הושקה תוכנית ספציפית לצעירים עולים לירושלים. "התוכנית הזאת תגדיל את תוכניות הקליטה של הצעירים. לצד הרחבת אולפן עציון, אנחנו הולכים להקים אולפן קליטה - מרכז צעירים נוסף. מדובר על בין 1,000 ל־1,200 עולים לשנה, והרעיון הוא לבנות מסלול ייחודי שבו שמונים אחוזים מהעולים בוחרים להישאר לגור בירושלים. כך זה בעצם מקל עליהם הן בלימודי השפה והן במציאת מקומות תעסוקה וכדומה".
זה לא קצת יומרני לבוא לעיר חשובה במרכז ארצות הברית ולהגיד: חבר'ה, תעזבו הכול ותעלו לארץ?
"בסוף התפקיד שלי הוא לעודד ולהכין קליטה איכותית לאנשים שרוצים לעלות לארץ". לדבריו, יש באמתחתו בשורה גם לאנשים מבוססים כלכלית ושאינם סובלים מאנטישמיות: "זה שלילדים שלהם יהיה עתיד יותר טוב בארץ ישראל, גם זה סוג של בשורה. אנחנו מתמקדים בעיקר בנושא של צעירים. במקביל, אנחנו עומדים להגדיל את הסיוע לארגון 'נפש בנפש' בצורה משמעותית, כדי שגם הוא יוכל להגדיל את הסיוע ואת הליווי האישי לטובת העולים, וממילא אני מעריך שתוצאות העלייה יהיו טובות יותר".