ציפי חוטובלי, שגרירת ישראל בבריטניה, הגיעה למדינה לפני כשלוש שנים במינוי שנחשב יחסית שנוי במחלוקת בין יהודי הממלכה - וכיום רבים בקהילה היהודית הבריטית מודים שטעו באבחנתם.
בראיון נרחב לעיתון היהודי-בריטי "ג'ואיש כרוניקל" דיברה חוטובלי בגילוי לב על המשבר הפנימי בישראל, על תפקידה הדיפלומטי וגם על התחנה הבאה שלה - כשתסיים את כהונתה בלונדון.
אחת השאלות המרכזיות שנשאלה עסקה בחשש של יהודים בבריטניה שישראל נמצאת במשבר שעלול להרוס את החוסן הייחודי שידעה לבנות לאורך שנים. "ישראל נמצאת בקו החזית מול כל האתגרים איתם מתמודד העולם - ובגלל זה אנחנו רלוונטיים מתמיד. החברה הישראלית מאוד עמידה וחזקה. למרות שיש משהו שמקטב אותנו כרגע, אנחנו עדיין אומה אחת", היא מסבירה.
לדבריה, "אנחנו מאוד נלהבים במהלך ויכוחים והעם שלנו לא נוטה לנהל ויכוח בפרופיל נמוך. לדעתי ההפגנות בישראל הן סמל לדמוקרטיה תוססת. אנשים מראים שאכפת להם, הם מביעים את דעתם ומאמינים שבצורה זו הם ישפיעו. אני מאוד אופטימית שהויכוח הזה יסתיים ועם ישראל יהיה מאוחד".
על הקשר בין ישראל לבריטניה אמרה חוטובלי: "יש לי מזל גדול להיות שגרירה בזמנים שבהם בריטניה תומכת בישראל כמעט בכל היבט שאפשר להעלות על הדעת. בריטניה לא רק מגנה את הטרור באופן ברור מאוד, אלא מרחיבה את שיתופי הפעולה הביטחוניים, המדיניים, האסטרגיים והכלכליים".
המשימה המרכזית שלה כעת היא לשכנע את הבריטים להוציא את משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לחוק. "המסר שלנו לגבי איראן גדול יותר ממשמרות המהפכה. אנחנו קרובים מאוד לבריטניה בקריאת מפת המודיעין בכל הנוגע להבנה היכן האיראנים נמצאים ולאן הם שואפים להגיע. בשתי המדינות מבינים את עומק הסכנה".
"אנחנו רוצים שתהיה על השולחן תוכנית שתאפשר לנו להגביר לחץ באמצעות סנקציות מחמירות יותר כדי לעצור את הדהירה לגרעין. לצד הלחץ הדיפלומטי והכלכלי יש גם צורך באיום צבאי. אנחנו זקוקים לבני בריתנו שיעמדו לצידנו ויבינו את המצב. החדשות הטובות הן שאנשים רבים בממשלת בריטניה הנוכחית אומרים, 'אנחנו לא עושים את זה למען ישראל, אנחנו עושים את זה למען בריטניה כי איראן מהווה סכנה קשה לממלכה שלנו", מציינת חוטובלי.
לקראת סוף שנת 2024 היא אמורה לסיים את תפקידה וזה אמנם עוד מעט רחוק - אבל לשגרירה יש כיוון ברור ליעד הבא שלה בישראל. "כשאשוב לישראל אחזור לפוליטיקה ולמערכת הפוליטית", הצהירה.
חוטובלי נשאלה אם היעד הסופי שלה הוא ראשות הממשלה וענתה, "רוב המקומות שהגעתי אליהם בחיי המקצועיים לא היו מתוכננים. לא תכננתי להיות פוליטיקאית, לא חלמתי להיות שגרירה. הרצון שלי כשהייתי צעירה היתה בכלל להיות פרופסור למשפטים - אבל החיים לקחו אותי למקומות אחרים. אני רוצה להשתמש בכישורים שלי כדי לשרת את המדינה שלי בכל דרך שאני יכולה, ולא שוללת שום תפקיד".