עו"ד אביגדור פלדמן, מייצגו של עמירם בן אוליאל בבית המשפט העליון, טוען שהודאתו נגבתה בעינויים וכך יש להתייחס אליה, מתארח בערוץ 7 על רקע הקריאות לאפשר לעמירם לקיים את תפילות החג שלא בבידוד.
"לדעתי פסק הדין של בן אוליאל הוא צלקת מכוערת על מערכת המשפט שלנו", אומר פלדמן. "שירות הביטחון הכללי הודה במקרה הזה, מה שהוא לא עושה במקרים אחרים, שאכן הופעלו נגדו מערכת של לחצים פיזיים שנאסר עליי לפרט אותם אבל הם סוג לחצים שגורם כאב פיזי מתמשך וחוזר על עצמו במהלך שני לילות. בית המשפט אמנם פסל הודאות שנמסרו מיד לאחר מערכת העינויים אבל אישר הודאות שניתנו 36 שעות אחר כך. בית המשפט לא התייחס לעובדה שב-36 השעות הללו הוא היה מנוע מלפגוש עורך דין והוא היה עדיין לגמרי ברשות השב"כ ולכן האיום של החזרת העינויים לא פסק ולא חדל. להבנתי היה על בית המשפט לפסול את כל ההודאות שנמסרו מפיו".
פלדמן מדגיש כי מעבר להודאות הללו אין כל ראיה הקושרת בין בן אוליאל למעשה. באשר לטענה לפיה יש די הוכחות לאשמתו בשל פרטים מוכמנים שמסר בן אוליאל לחוקריו, קובע עורך הדין פלדמן כי "ממש לא. הפרטים שהופיעו בהודאות שלו היו ידועים לכולם. אין בהם שום פרט ייחודי שהיה ידוע רק למי שביצע את העבירה, אין שום פרט פורנזי או ביולוגי כלשהו שיכול לקשור אותו למקום או לביצוע".
בעיני פלדמן יש לשחרר את בן אוליאל לאלתר. "עד שלא השתמשו נגדו באמצעים פיזיים בדרגת עינויים לא הייתה להם שום ראיה כנגדו. אין שום ראיה מהשטח שיכולה לתמוך בהודאה שלו שנעשתה מול איש שב"כ שהיה אחראי על העינויים. הוא גם שחזר עם שוטר ובצפייה מרחוק של איש שב"כ כשהשב"כ אמר לו שאם לא נגמור את העניין בשחזור יש לנו אמצעים אחרים, ובכך הוא מרמז לעינויים שאפשר להפעיל כנגדו".
עוד מציין פלדמן כי הטענה שטענה הסנגוריה הייתה שניתן להשתמש בהודאה במידה וניתנה לו האפשרות להיוועץ בעורך דין בין ההודאות, ושהחקירה תתבצע על ידי משטרת ישראל ולא על ידי השב"כ, אך "כל זה לא קרה אלא להיפך. השב"כ היה נוכח במקום בצורה מאיימת גם במהלך ההודאות. כשהוא פגש את עורך הדין שלו, איתמר בן גביר, הוא חזר בו מההודאה. לכן ההודאה שלו היא הודאה שהוצאה בעינויים והניסיון שלנו מלמד שהודאות שמוצאות בעינויים אינן בדרך כלל הודאות אמת, אלא הודאות שמכוונות למה שהמענה רוצה לשמוע מהמעונה".
עורך הדין פלדמן מציין בדבריו כי גם לחוקרים היה ברור שהיו יותר מאדם אחד בזירת האירוע ומשום כך קטין נוסף נחקר יחד עם בן אוליאל ולא הודה. "גם השב"כ מודה שהעינויים הניבו הודאה שאינה תואמת את העובדות".
"אין חולק שבמקרים שהם פצצה מתקתקת, כלומר שהעצור בידי השב"כ יודע שאדם אחר או אנשים אחרים עומדים לבצע פעולת טרור שתפגע בחיי אדם, גם בית המשפט העליון שפסל עינויים כאמצעי לקבלת הודאות, קבע שכאשר יש השערה סבירה שכזו ניתן להשתמש בכל אמצעי שהוא כדי לחלץ את המידע הזה. לא נטען מעולם כלפי בן אוליאל שהוא יודע על אחרים שמתכוונים לבצע פעולות טרור כלפי פלשתינאים או אחרים", אומר פלדמן.
באשר לסיכוייו של בן אוליאל לקבל זיכוי אומר פלדמן כי אינו יודע. "דיון נוסף לא ניתן לו, מה שמאוד בעייתי ושנוי במחלוקת לדעתי. לגבי משפט חוזר הדבר תלוי אם תימצא ראיה נוספת שתפריך את מעורבותו בעניין".