פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם, היו"ר היוצא של האיגוד הישראלי לאלרגיה, משוחח עם ערוץ 7 על האלרגיות שמאחורי מאכלי החלב המאפיינים את חג השבועות.
לדבריו "יש כיום תופעות אלרגיות הרבה יותר מאשר לפני עשרות שנים, וגם יש יותר מודעות. לכן האבחנה של אלרגיה למזון הרבה יותר נחוצה היום, בניגוד להרבה מחלות אחרות שדועכות. האלרגיה נמצאת בעלייה".
פרופ' הרשקו מציין כי המערכת הרפואית אינה יודעת להגדיר במדויק את הסיבה להתגברות תופעות אלרגניות, אך ככל הנראה הסיבה היא מזון, בהיגיינה המוגברת של הסביבה שלנו ובשימוש באנטיביוטיקה. כל אלה מביאים כנראה לעלייה ברגישויות.
חלב, הוא מסביר, הוא אחד המזונות העיקריים הנפוצים באוכלוסייה ויש להם רגישויות כדוגמת ביצים, דגים ועוד.
"לאלרגיה למזון יש כמה ביטויים אופייניים. הנפוץ ביותר הוא פריחה והאדמה של העור אבל יש גם תופעות נוספות במערכת העיכול כמו כאבי בטן ושלשול, מערכת הנשימה, החמרה של אסטמה. שילוב של אלרגיה למזון ואסטמה פעילה הוא שילוב בעייתי עם סיכון. בנוסף במקרים קיצוניים יכולות להיות תופעות של נפילת לחץ דם. "לשמחתנו רוב התגובות הן קלות אבל תגובה מערכתית למזון היא לא נעימה", אומר פרופ' הרשקו.
עוד מציין הרשקו כי מרבית האלרגיות למוצרי חלב שמופיעות בגיל צעיר חולפות ככל שחולפות השנים. עובדה חשובה נוספת היא שהתגובות האלרגניות המשמעותיות הן באכילה. "חלב לא עולה לאוויר ונדיר מאוד שהרחה תגרום לתגובה משמעותית. נגיעה יכולה להוביל לתגובה קלה על העור אבל לא מערכתית".
האם ניתן לראות באלרגיות החלב הוכחה לטענה לפיה חלב אינו מתאים לגוף האדם? "זה נושא רחב יותר ובעייתי יותר. חלב פרה הוא מקור טוב לחלבונים עבור ילדים שגדלים ויש בו גם סידן ועוד דברים טובים. טענות יכולות להיות מהרבה סוגים אבל כיום מקובל שחלב פרה הוא חלק חשוב מתפריט ילדים ומבוגרים".
למתמודדי האלרגיה המעוניינים להקטין סיכון ממליץ פרופ' הרשקו להיוועץ ברופא מומחה ולוודא שאכן מדובר באלרגיה לחלב ולא בתופעה אחרת המבלבלת את המטופל. כמו כן להימנע מאכילת מוצרים המכילים חלב, לשאת מזרק אפיפן שהוא לדבריו אמצעי הגנה יוצא מהכלל לתופעות לא נעימות ואף מסוכנות, וכיש צורך בכך להזריק את האפיפן ללא היסוס ובמקביל להזעיק מד"א וליידע בדבר התגובה האלרגית. "כך נוריד את הסיכון למינימום האפשרי".