הרב זלמן קורן, חוקר תורני ואחד הרבנים המוכרים בקרב העולים להר הבית, פרסם מכתב גלוי נגד שר המורשת עמיחי אליהו שהשתתף לצד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה באירוע שארגנה מינהלת הר הבית.
"השתוממתי לראות את תמונתו של מר באירוע של גוף המכנה את עצמו בתואר ׳מנהלת הר הבית׳", כתב הרב קורן. "ושבעתיים השתוממתי כאשר ראיתי את תמונתך שם לצידו של יו"ר הכנסת מר אמיר אוחנה".
במכתבו ציין הרב קורן כי "למעשה, איסור זה שאסר הגאון רבי מרדכי אליהו (כפי שאסרו גם אחרים) לעלות להר הבית, כלל גם חלקים שלכאורה ניתן להגיע אליהם אחרי טבילה, אך הוא אסר זאת משום מגדר מילתא, וכפי שכתב לי במפורש בשנת תשמ"ב (ומכתבו פורסם בקובץ תחומין ח"ג עמ' 423)".
בנוסף, הרב קורן מחה על השתתפותו של השר אליהו באירוע לצד יו"ר הכנסת אוחנה מקהילת הלהט"ב. "ובאשר לאירוע עם יושב ראש הכנסת, אמנם נכון הוא שיושבי ראש הכנסת ושרי המשפטים היו בדרך כלל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אך בדברים הכרחיים אכן היה איתם שיתוף פעולה", כתב.
"ואולם גם לשיטתם הדתית של אנשי ׳מנהלת הר הבית׳, קשה להבין כיצד הזמינו אדם שהתורה ציוותה לתעב את המעשים שהוא גאה בהם, לאירוע שתכליתו אמורה להיות קשורה לכאורה לאיזה חיזוק של עניין דתי, ולמרבה האירוניה להושיבו שם לצידו של השר לענייני מורשת".
לשון המכתב המלא:
"השתוממתי לראות את תמונתו של מר באירוע של גוף המכנה את עצמו בתואר ׳מנהלת הר הבית׳. ושבעתיים השתוממתי כאשר ראיתי את תמונתך שם לצידו של יו"ר הכנסת מר אמיר אוחנה.
בתחילת חורף תשע"ט פרסם מי שפרסם במרשתת "ידיעה" על פיה סבך, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל, חזר בו לפני פטירתו מהאיסור שאסר באופן מוחלט שנים קודם לכן לעלות להר הבית. הדבר נשמע לי על פניו כשקר גמור, שכן ידעתי מכלי ראשון מפיו ממש ומדברים שכתב לי, וכן הכרתי היטב את פרסומיו הרבים בכתב ובעל פה בעניין, שהוא אוסר את העליה להר הבית מכל וכל.
אשר על כן, התקשרתי בשעתו לאביך, כבוד הרב שמואל אליהו שליט"א, ומסרתי לו את הפרטים אודות אותו פרסום, ובתגובה הוא התקומם, ואישר באוזניי שמדובר בשקר גס, וכי אביו לא חזר בו מן האיסור שאסר עד יום מותו.
למעשה, איסור זה שאסר הגאון רבי מרדכי אליהו (כפי שאסרו גם אחרים) לעלות להר הבית, כלל גם חלקים שלכאורה ניתן להגיע אליהם אחרי טבילה, אך הוא אסר זאת משום מגדר מילתא, וכפי שכתב לי במפורש בשנת תשמ"ב (ומכתבו פורסם בקובץ תחומין ח"ג עמ' 423).
וגדולים דבריהם של חכמי הדור, שראו מראש מה רבה המכשלה שעתידה לצמוח מזלזול בגזרתם, וכך כיום לצערנו לא מדובר רק על מגדר מילתא, אלא על הדבר עצמו, כאשר ארגונים שונים שאצלם המטרה מקדשת את האמצעים, מארגנים טיולים בהר הבית, ביודעם בבירור שהעולים לשם, עולים באיסור גמור (בנים ובנות בוגרים שעולים ללא טבילה). ובנסיבות אלו, המסייע להם הרי הוא מסייע לעוברי עבירה.
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אשר בלשון: "וִישַׁלְחוּ מן המחנה" כללה התורה את הציווי על כלל ישראל לשלח מן המחנה את הטמאים. (ויש לי ללמד מעט זכות על השר לענייני מורשת, שמן הסתם לא ידע עד היכן חומר הדברים, וסבר לתומו שהארגונים הדתיים שעוסקים בנושא, אכן מקפידים שגם המשתתפים בטיולים שמאורגנים על ידם, יטבלו כדין. אך אני הגבר ראה עוני, יודע שכאשר מארגנים סיור לימודי למוסד חינוכי לא דתי, אין כלל סיכוי שישמרו שם על דיני טבילה. ולא עוד אלא שנודע לי באופן ישיר שיש גם אולפנות!!! שבנותיהן עולות באופן מאורגן על ידי המוסד החינוכי עצמו, מבלי טבילה).
ובאשר לאירוע עם יושב ראש הכנסת, אמנם נכון הוא שיושבי ראש הכנסת ושרי המשפטים היו בדרך כלל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אך בדברים הכרחיים אכן היה איתם שיתוף פעולה. ואולם גם לשיטתם הדתית של אנשי "מנהלת הר הבית", קשה להבין כיצד הזמינו אדם שהתורה ציוותה לתעב את המעשים שהוא גאה בהם, לאירוע שתכליתו אמורה להיות קשורה לכאורה לאיזה חיזוק של עניין דתי, ולמרבה האירוניה להושיבו שם לצידו של השר לעניני מורשת.
זכורים היטב דבריו החריפים של סבך הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל נגד קיומו של מצעד תועבה בירושלים (ודבריו צולמו וניתן לראותם במרשתת), ובאותה הזדמנות אמר שהוא מציע לקיים את המצעד בגן החיות. ולפי זכרוני בהזדמנות גם ציין שבגמרא חולין (צ"ב ע"ב) נאמר כי מכל המצוות שניתנו לבני נח, בשלוש בלבד הם זהירים, ואחת מן השלוש היא: "שאין כותבים כתובה לזכרים", ללמדך שמדובר בתועבה שבתועבות, אשר גם אומות העולם שעבדו עבודה זרה, הסתייגו מהם. ובהתאם לזה היה ניתן לצפות לכך שגם מי שמסיבות לאומיות מוכן לנהוג על פי הכלל הנוצרי שהמטרה מקדשת את האמצעים, היה צריך להימנע מפעולה שכזאת.
בשלושת ימי הגבלה בהם אנו נמצאים כעת, חובה על כל אחד ואחד להתחזק בצוויי התורה כמות שהם, ורק בהתאם להם לבקש את תיקון העולם בהתאם לרצון הבורא ית'. כי היא היא לבדה המורשת האמיתית. בברכת התורה, זלמן מנחם קורן".