עשרות אלפי בני אדם השתתפו אחר הצהריים (שלישי) במסע ההלוויה של ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור הליטאי הרב גרשון אדלשטיין שנפטר הבוקר בגיל 100.
מסע ההלוויה החל באמירת פרקי תהילים וסליחות על ידי בנו של הרב זצ"ל בהיכל ישיבת פוניבז' והסתיים בבית העלמין 'פוניבז' בבני ברק.
את מסע ההלוויה אבטחו אלפי שוטרים לאחר שהוכרז על "פקודת אדמו"ר" על ידי מחוז תל אביב. בעת יציאת המיטה מהיכל הישיבה נרשמה צפיפות גדולה עד כדי סכנת נפשות ודוברות המשטרה ביקשה "לא לדחוף יש לחץ מסוכן בהוצאת המיטה. לא לטפס על גגות וגדרות".
עשרות נזקקו לטיפול רפואי לאחר שהתייבשו או נחבלו וטופלו על ידי מתנדבי 'הצלה' לאורך ציר ההלוויה ובמרפאות החירום שהוקמו. אמבולנס 'הצלה' ליווה את המיטה עד לקבורה בבית העלמין פוניבז'.
נשיא ישיבת פוניבז' הרב אליעזר כהנמן ספד בהלוויה: "אנחנו עכשיו עומדים להיפרד ממורנו ורבנו, לא רק אני, כל כלל ישראל נפרדים, הישיבה במיוחד. לא היה יום אחד מאז שנפתחה הישיבה שלא היה שם ר' גרשון. או כתלמיד או כמלמד. כל חייו היו טהורים ודבוקים בישיבה ובתלמוד תורה, עד ממש הרגע האחרון".
"אתמול אמר שיעור בבית חולים. היום הוא התחיל לכתוב את המראי מקומות של השיעור שרצה להגיד היום ובאמצע הלימוד נדם לבבו. הוא ימשיך להגיד את השיעור במתיבתא דרקיעא, הכל המשך אחד".
ראש ישיבת סלבודקה הרב דב לנדו ספד: "כל ימיו משחר נעוריו עמד בהתמדה מופלאה בלימוד התורה. הרבה תורה בישראל, בכמות ובאיכות. הנהגותיו הקרינה יראת שמים עמוקה. בעניין גמילות חסדים, הוא היה מעודד אנשים ומסייע בעצה ותושיה".
הרב לנדו שלמד יחד איתו בישיבה המשיך: "הוא נשא על כתפו את עולם הישיבות, בהדרכה, בעצה טובה ובכל עזרה, ברוגע ושלווה".
חתנו הרב דוד לוי ספד: "אין בי מילים לדבר. אדם שכל הזמן היה רק עם הרוחניות ועלה מעלה מעלה. הכין שיעור והמשיך למעלה. כל זמן שהוא היה קיים ראינו דוגמאות של רבנים, ברגע שעכשיו הלך, הוא התנהג עם אותן ההנהגות, משנתו הייתה סדורה בכל דבר ודבר".
"קשה לי להגיד בלשון נוכח, כל החיים שלך היה להעמיד תלמידים שיהיו הן בלימוד והן ביראת שמים ומידות טובות אחד עם השני, הוא לא פגע בזבוב, הוא עבד על זה כל ימי חייו", סיים.
הרב ברוך מרדכי אזרחי ספד: "מרן רבינו כבר איננו, היה צדיק ומנהיג. הוא החזיק בשני תפקידים יקרים - תפקיד ראש הישיבה של הדור ותפקיד מנהיג הדור. אבל צריך לדעת שהוא לא ויתר על התפקיד ראש הישיבה של פה (ישיבת פוניבז') כהוא זה בשלימות מופלאה המשיך תמיד להיות ראש ישיבה בכל המשתמע".
ראש ישיבת פוניבז' הרב דב פוברסקי: "צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד. שבעים שנה שאנחנו ביחד, דורות דורות של תלמידי חכמים לימדנו".
"אוי, רבי גרשון, אם היה מושג של ענווה זה היה רבי גרשון. ישבתי אצל הגרי"ז ואמר תלמיד חכם. משמת רבי בטלה ענווה. אמר ר' יוסף האיכא אנא. ושאל האם זה ענווה? הרב מבריסק אמר מי שלא יודע מה זה ענווה שלא ישאל".
"אברהם אמר ואנוכי עפר ואפר. אין לנו תמורתו של רבי גרשון, היה רק מקדש שם שמיים. מלמד תורה המתוקה מדבש. ר' גרשון היה נקי וצדיק שפיץ של ענווה. ירחם השם עלינו שנזכה לקיים את הנהגתו של רבנו והקב"ה ינחם אותנו בנחמת ציון וירושלים", ספד לסיום.
בנו הרב צבי יהודה ספד: "עטרת ראשנו ביראה, היראת שמיים שלו, לא היה מאלה שהראו את היראת שמיים שלהם אבל היראה שלו היתה למעלה מהשגה. שנים שנזהר בפסח ואפילו אמא לא ידעה, הוא היה מסתיר את זה".
"אני זוכר פעם לפני שנים בחורף, לא אמר קידוש לבנה בזמן, היה ימים חורפיים ובלילה האחרון עמד במרפסת וחיכה עד השעות הקטנות של הלילה עד שהצליח. זו יראת שמיים אמיתית והוא לא הראה את זה".
"עטרת ראשנו, בענווה כולם ראו את זה ואותו דבר בעצה ותושיה. היה עוזר לכל אחד מה שיכל לענות. הרבה שנים היה אומר שיחות כל שבוע בחיזוק, יש שם מדרגות גבוהות מאוד ביראה. בעניין ביטול תורה, פעם סיפר על משפיעים וציין שהם שכשהם מדברים הם קודם בעצמם מתחזקים ורק אחרי זה אומרים לאחרים. ואחז שכך הדרך הישרה. מסתבר מאוד שכל מה שראינו בדרכי החיזוק המעלות הגדולות והמדרגות בוודאי שגם הוא חיזק עצמו בזה".