לפעמים אנחנו מצליחים להסתבך בסיטואציה שלילית עם אנשים, בלי שנצליח להבין איך הגענו לשם. הבעיה היא שאחרי שכבר נוצרת אווירה קשה ומתיחות ממש קשה להפוך את המצב על פיו. כך קרה לי עם ענת (שם בדוי, כמובן). זה בעצם סיפור קטן מאוד מבחוץ, אך מבפנים רק ה' יודע כמה אומץ הייתי צריכה בשביל להתגבר על עצמי.
ענת היא שכנה חדשה יחסית שנכנסה לגור בבניין הסמוך לפני כשנה וחצי. בין בעלי ובעלה נוצרה ידידות כמעט מיידית, מכיוון ששניהם התפללו באותו בית כנסת, שניהם בעלי תשובה והחיבור היה חזק.
ואילו אני וענת - זה סיפור אחר לגמרי. באופיי אני אדם ביישן ולא יוצרת קשרים בקלות, במיוחד קשרים שלא נראים לי טבעיים. אני ממש גרועה ב"סמול טוק" וקשה לי מאוד ליצור שיחה זורמת ותוססת עם מישהו שאין לי חיבור איתו.
די מהר היה לי ברור שאין לי שום חיבור עם ענת. היא טיפוס מאוד שונה ממני, תוססת וקולנית ומלאת מרץ, ויש לה דעה על כל דבר, שלמרבה הצער - בדרך כלל הייתה הדעה ההפוכה משלי. כך קרה שבכל פעם ששתי המשפחות שלנו נפגשו בעידודו הנמרץ של בעלי מצאתי את עצמי יושבת מולה נבוכה, בשעה שהיא מדברת על כל מיני דברים בהתלהבות גדולה ואילו אני לא מספיק מבינה בהם וגם לא ממש מתחברת לנושא ולסגנון. מכיוון שלרוב לא הסכמתי איתה, חשתי בעיקר אי נעימות והיה לי קשה לתקשר. בנוסף לכך משהו באופי שלה, וזה ממש לא באשמתה, פשוט התנגש באופי שלי, והשיחות נתקעו פעם אחר פעם. כך, כנראה, נוצר אצל ענת הרושם כאילו אני מסויגת ממנה ומחברתה.
אני לא יכולה להכחיש זאת לגמרי, באמת הרגשתי הסתייגות מסוימת, אך מהר מאוד התחלתי לקבל מסרים דרך בעלה - ששאל מדוע אני לא יוצרת עימה קשר. הרגשתי שמופעל עליי לחץ להיות חברה שלה, וזה רק חיבל בסיכויים שלנו לבנות משהו אמיתי וגרם לי לתוספת מתח ואי נעימות בכל מה שקשור אליה. במקביל הקשר בין בעלי ובעלה הלך והתקרב, ורק הדגיש עוד יותר עד כמה אני והיא לא מסתדרות.
לאט לאט מערכת היחסים הידרדרה, עד שהגענו למצב שבו היא הייתה עוברת על פניי (ומטבע הדברים נפגשנו המון), אני הייתי ממלמלת "שלום" נבוך והיא הייתה מפנה את ראשה לצד השני ופשוט מתעלמת מקיומי.
לקחתי את זה קשה מאוד. מטבעי אני כל כך משתדלת לא לפגוע באף אדם ולשמור על יחסים נעימים עם כל מי שמסביבי - ופתאום, לראשונה בחיי, יש מישהי שממש שונאת אותי, וטורחת להפגין זאת בגלוי.
מטבע הדברים, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, גם בליבי התחילו להצטבר מרירות וטינה כלפיה. מצאתי פסול בכל מה שהיא עושה - מה שהיא לובשת, מה שהיא אומרת, הדרך שבה היא מגדלת את ילדיה - הכול היה שלילי בעיניי והפכתי גם אני לשונאת שלה. אומנם עדיין כשהייתי נתקלת בה ברחוב המשכתי למלמל "שלום", כי בגלל הטבע הביישן שבי איני מסוגלת לסובב את ראשי בהפגנתיות. אך היא התעלמה ממני בריש גלי והמשיכה להקרין עוינות עזה.
ואז הגיע הציור של הנכדה
בראש חודש אייר האחרון נולד לענת בן במזל טוב. בעלי מאוד התרגש בשביל חברו הטוב, מכיוון שהיה זה בן ראשון לאחר כמה בנות, אך אני התקשיתי מאוד לשמוח. מצאתי את עצמי לראשונה בחיי מרגישה עוינות כלפי יולדת שזה עתה מתאוששת לאחר הלידה. גם לברית התקשיתי לדמיין את עצמי הולכת...
ישבתי עם בעלי ושוחחנו על הברית. ראיתי שהוא כל כך נרגש, וממש עמד לי על קצה הלשון להתחיל לשפוך בפניו את כל הזעם שהצטבר בליבי. באותו רגע נכנסה הנכדה שלי שהגיעה לביקור, עם ציור שהביאה מהגן. הסתכלתי על הדף ועל שני הילדים שהיו מצוירים בו כשהם מתפייסים ועושים שלום זה עם זה, כשנכדתי מספרת לי בהתלהבות על תלמידיו של רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. פתאום הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך את המריבה עם ענת.
ניגשתי בהחלטיות למטבח, אפיתי במהירות עוגה טובה, סידרתי על מגש נאה וניגשתי לבניין שלידי. רגליי רעדו, חשתי שלחיי בוערות מרוב בושה וליבי הלם בעוצמה, אך החלטתי - וזהו.
צלצלתי בדלת והרגשתי ממש כפשוטו את הביטוי "פיק ברכיים". את הדלת פתחה היולדת כשבזרועותיה הרך הנולד. ממש הכרחתי את עצמי לחייך ואמרתי לה: "ענת, רציתי לבקש סליחה. אני מרגישה שהיצר הרע עשה בינינו שנאת חינם ואני רוצה להציע לך להתחיל מחדש. מזל טוב!"
דמעות עמדו בעיניה של ענת. "אוי אביגיל, אין לך מושג איך את משמחת אותי, כמעט יותר מהלידה של התינוק הזה! כל כך היה לי קשה עם הריב בינינו שהיה ממש על כלום, וכל הכבוד שהיה לך את האומץ לעצור אותו. הייתי בטוחה שלעולם לא נתפייס וכל כך לקחתי את זה ללב!"
את הדרך חזרה לביתי לא הלכתי אלא ממש ריחפתי! מאז יש בינינו קשר נעים. לא חברות גדולה, אבל אנחנו בהחלט מאירות פנים זו לזו, משוחחות לפעמים וכמובן שאומרות זו לזו "שלום" בחיוך גדול.
נודלס מוקפצים עם ברוקולי, בטטה ופטריות
כשאני רוצה להכין לי מנה בריאה, יפה וטעימה - זאת המנה! קלה ממש להכנה, טעם נפלא וחגיגת בריאות אמיתית על הצלחת.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול הנודלס:
5 דקות
זמן בישול המוקפץ:
5 דקות
4 מנות
חבילת נודלס אטריות אורז
למוקפץ:
בצל קטן קצוץ
שמן לטיגון
2 בטטות קלופות פרוסות לעיגולים דקים
ראש ברוקולי טרי מופרד לפרחים או 2 כוסות פרחי ברוקולי קפואים מופשרים
סלסילת פטריות פרוסות
2 גבעולי בצל ירוק קצוצים
3 כפות רוטב סויה
3 כפות רוטב טריאקי
מלח ופלפל
2 שיני שום כתושות
כף שומשום
מכינים את הנודלס: מביאים מים לרתיחה בסיר, שמים בפנים את הנודלס ומבשלים לפי ההוראות על החבילה עד שהם רכים, מסננים ושוטפים מתחת לזרם מים כדי להוציא את העמילן. שומרים בצד.
מכינים את המוקפץ: מביאים לרתיחה מים בסיר קטן, מוסיפים את עיגולי הבטטה ומבשלים 5 דקות. מוסיפים את הברוקולי ומבשלים 3 דקות. מסננים. מחממים מעט שמן במחבת, מוסיפים את הפטריות, מטגנים 3-2 דקות ומתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את הבטטה והברוקולי, מוסיפים את הסויה, הטריאקי, הבצל הירוק והשום הכתוש ומקפיצים 4-3 דקות, עד שהכול מתאחד על המחבת. מסדרים את הנודלס על צלחת הגשה, יוצקים עליה את כל תכולת המחבת, מפזרים שומשום ומגישים מיד.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***