מכסת הניסים של צפון השומרון נגמרה השבוע ברצח של מאיר תמרי הי"ד, תושב חרמש. פיגוע הירי הקטלני ביום שלישי היה המשך לסדרת אירועי הירי מתחילת השבוע, שרק בדרך נס הסתיימו אחרת. זה התחיל ביום ראשון בשעות הצהריים: מחבלים פתחו באש לכיוון כביש הכניסה למבוא דותן בניסיון לפגוע בכלי רכב על הכביש.
בפעם הזאת צרורות הירי הארוכים לא הצליחו לגבות קורבנות בנפש, והנזק היחיד היה סימני ירי על רכב שחנה סמוך לשער הכניסה ליישוב. כמה שעות מאוחר יותר התבצע ירי מדאיג יותר הן בכמות והן באיכות: הפעם חצה הירי את הגדר המפרידה בין צפון השומרון להרי הגלבוע, והמחבלים – שירו מתוך שטחי צפון השומרון - כיוונו את הנשק אל היישוב גן נר.
הירי המסיבי אל היישוב הפסטורלי על הגלבוע הגיע רחוק יותר מניסיון הפיגוע במבוא דותן: הפעם הכדורים חדרו אל סלון ביתה של משפחה ביישוב, וסימני הקליעים נראו היטב בתריס ובספה.
עליית המדרגה האסטרטגית שבה נשקי המחבלים מאזור ג'נין מופנים לא רק אל השומרון פנימה אלא גם לשטחי ישראל הקטנה, במקרה הזה שני קילומטרים צפונה מהגדר, לא זכתה למענה דרמטי מדי של מערכת הביטחון. הצהרות בנליות של דובר צה"ל על סריקות לאיתור מבצעי הירי, שככל הנראה טרם נלכדו, סיכמו את הפעילות הביטחונית. אבל אין זו הפעם הראשונה. לפני כחודש וחצי, לקראת חג הפסח, ירו מחבלים מצפון השומרון אל קיבוץ מעלה גלבוע, גם הוא סמוך לגדר. בפעם הזאת הירי הותיר נתזים בלבד על קירות הבתים מבחוץ, אבל עצם הירי אל היישוב השלו בדרך כלל אותת על הסלמה בפעילותן של חוליות הטרור. שבועיים מאוחר יותר התבצע ירי נוסף מכיוון כפר סמוך לג'נין אל בתי קיבוץ מירב שבגלבוע. גם במקרה הזה לא היו נפגעים, אך זוהתה פגיעת קליעים באחד מבתי היישוב. המגמה נמשכה כאמור בפיגוע הירי השבוע אל גן נר, שם כבר היו התוצאות מסוכנות יותר.
רבש"ץ היישוב גן נר, יניב בן שימול, מתאר בשיחה עם 'בשבע' תופעה מתמשכת של "ירי הטרדות", כפי שהוא מגדיר אותה. "אנחנו נמצאים במרחק גדול יחסית מהמקום שהמחבלים נמצאים בו בשומרון, ולכן קשה להם לבצע נגדנו פיגועי ירי איכותי. הירי שהם מבצעים לכיוון יישובים בקו התפר הוא ירי של הטרדה – לרוב הוא לא פוגע בכלל, ולעיתים רחוקות נפגעים בתים". בן שימול מתאר התמודדויות שהיו להם בעבר עם אירועי פח"ע שונים ליד הגדר, כמו הבערת צמיגים, אבל ירי לתוך היישוב עצמו הוא תופעה לא מוכרת, למעט בתקופה האחרונה. הירי שהיה ביום ראשון עורר בהלה בקרב התושבים, בעיקר לנוכח העובדה שהקליעים חדרו לתוך בית מגורים. בן שימול מספר שבימים האחרונים היה עסוק מאוד בהרגעת הרוחות ופרסם הודעות רבות בניסיון להפחית את המתח בתוך היישוב. "יש לחץ, זה טבעי ולגיטימי. אנחנו לא רגילים לאירועים כאלה".
המזרחן ד"ר מרדכי קידר מתאר את צפון השומרון, ובמרכזו ג'נין, אזור שמועד יותר לפריחתן של חוליות טרור. לדבריו, המבנה החברתי בעיר שונה מבערים אחרות כמו חברון, והדבר משפיע על התפתחות מעשי הטרור. "באזור ג'נין משקלן של החמולות הוא קטן, החברה שם איננה חמולתית. יש שם בעיקר משפחות שהגיעו כפליטים ב־1948. מדובר בחמולות חדשות יחסית שהתפתחו שם, ולכן אין שם 'אח גדול' ששומר על הצעירים יותר מלבצע פיגועים. בחברון, למשל, שם החמולות ותיקות וחזקות, השבט אומר את דברו. יש עין פקוחה, וזקני השבט יודעים מה המחיר שיגבו מהם פיגועי טרור – השלטון הישראלי יכביד את ידו בנושא היתרי עבודה, מחסומים ועוד. בצפון השומרון זה לא כך, ולכן יש יותר מקום להתפתחות מעשי טרור כמו שראינו".
ואולם סיבה מהותית יותר להיעדר הביטחון בתא השטח הזה מוצא ד"ר קידר במהלך המדיני שבוצע לפני 18 שנה. "באזור הזה היו ארבעה יישובים יהודיים. מרגע שהשטח הופקר ואין שם נוכחות צבאית – הג'יהאדיסטים מתחזקים". הפתרון לטעמו הוא מימוש תוכנית האמירויות הפלשתינית שחיבר, אשר לפיה יינתן שלטון פלשתיני בכשמונה ערים מרכזיות, ואילו בכל המרחב הכפרי שמסביבן ביהודה ושומרון יהיה שלטון ישראלי מלא.
"הכתובת דיממה על הקיר"
כאמור, ביום שלישי הצליחו המחבלים לבצע ירי קטלני שגבה את חייו של מאיר תמרי הי"ד. תמרי, תושב חרמש בן 32 ואב לשני ילדים קטנים, היה חשמלאי, ורק לאחרונה סיים לבנות בית ביישוב חרמש, שבו התגוררה המשפחה במשך ארבע שנים. כשתמרי נהג ברכבו אל היישוב עקף אותו רכבם של המחבלים, והללו ירו לעברו. הוא נפצע קשה ולאחר זמן קצר נפטר מפצעיו.
את המשפחה ליווה ביום הרצח ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שלא רק כואב את הרצח ברמה האישית אלא גם מתוסכל מאוזלת היד שהובילה לאובדן. "חטפנו מכה גדולה מאוד", הוא מספר, "מאיר היה איש משפחה למופת, שגם השקיע בקהילה. היישוב חרמש עצמו ספג לא מעט פיגועים, ומדובר בהרוג החמישי מקרב בני היישוב. התושבים הם אנשי אמונה, חלוצים, ולמרות הפיגועים שספג היישוב הוא הולך וגדל. כרגע אין מקום לקליטה, ובימים אלה אני עובד על קידום התב"ע לחרמש, שתעלה בישיבה הקרובה של מועצת התכנון העליונה".
הקלישאה "הכתובת הייתה על הקיר" חלולה מדי במקרה הזה מבחינתו של דגן, וכדי לתאר את חומרת המחדל הוא מעדיף את "הכתובת דיממה על הקיר". "אני מתוסכל כל כך. הפיגוע הזה התרחש בצומת שהיה בו מחסום ביטחוני. המחסום הזה הוסר לפני כמה שנים באחת מממשלות נתניהו במסגרת מדיניות של הסרת מחסומים, כתוצאה מלחצים שהפעילו מדינות זרות. התחננו שיחזירו להפעיל את המחסום הזה, והצלחנו להשיג רק נוכחות דלה של חיילים שמאיישים אותו אולי שעתיים ביום. בסרטון שמתעד את הפיגוע רואים ממש איך היעדר המחסום מאפשר לפגע בקלות: רכב המחבלים מגיע מכיוון דרום – גם שם היה מחסום שהוסר - יורה מטווח אפס, נוסע בחופשיות דרך המקום שבו היה המחסום בעבר, וממשיך לכיוון באקה, כך שחמש דקות אחרי ביצוע הפיגוע המחבל יכול לשתות קפה בבית".
דגן אומנם היה מאלה שתמכו ותומכים בממשלת הימין שהוקמה, ואף מודה בהישגים רבים שלה בתחום ההתיישבות, אולם בתחום הביטחוני הוא מטיח ביקורת חריפה במקבלי ההחלטות: "הממשלה הזאת ממשיכה בפרדיגמה הביטחונית של הממשלה הקודמת. היא לא נותנת את המענה הדרוש לתושבים, היא לא פועלת בשום צורה שמשיבה את ההרתעה מול הרשות הפלשתינית, לא פועלת להשבת המחסומים, לאיסוף הנשקים. במקום שראשי הרשות יפחדו, התושבים שלנו צריכים לפחד לנסוע בכביש, ואנחנו משלמים על זה בדם. שרי הממשלה ממשיכים במדיניות ההכלה, ולחלופין מורים על פעולות כירורגיות, אבל זו הפקרה של חיי התושבים. אין טעם לתפוס כמה יתושים, צריך לייבש את כל הביצה".
אירוע אחר מתחילת השבוע העסיק גורמים ביטחוניים אנונימיים כאלה ואחרים, שניסו לקשר את גל הטרור לעניין שונה לחלוטין. על פי דיווח של העיתונאי אמיר בוחבוט מ'וואלה', גורם צבאי התריע כי "הפלשתינים לא ישבו בשקט כשיראו מבנים על חומש, וההערכה שלנו שזה יתחיל במחאות, הפרות סדר אלימות ויידרדר לפיגועים". דבריו של הגורם הצבאי מתייחסים לצעד הדרמטי של אנשי ישיבת חומש, שבמבצע לילי בנוסח חומה ומגדל הקימו מבנה לבית המדרש של הישיבה על אדמות מדינה בשטחי היישוב חומש. זאת במטרה לקבוע עובדות בשטח, וגם כדי לסכור את פיהם של שופטי בג"ץ, שדנים בימים אלו בעתירת פלשתינים הטוענים כי מבנה הישיבה המקורי הוצב על קרקעות פרטיות. בצה"ל, אם כן, לא ראו את המהלך בעין יפה, ובחרו להתעלם מהטרור הגואה בשנה האחרונה בכל רחבי יהודה ושומרון, ולתלות את האשם בפיגועים שיבואו דווקא בצעד ההתיישבותי של אנשי חומש.
דגן חולק מכול וכול על ההערכה הביטחונית של גורמים אנונימיים אלו, ככל הנראה בפיקוד מרכז, וקובע כי הפיגועים שיוצאים דווקא מצפון השומרון הם ההוכחה לכך שבמקום שאין בו התיישבות – יש טרור. "העברת הישיבה בחומש לשטחה החדש היא צעד חשוב. כל החזרת נוכחות יהודית רק תחזק את ההתיישבות והביטחון באזור. אבל זה כמובן לא מספיק, אנחנו מתכוונים לחזור לכל היישובים בצפון השומרון – שא־נור, גנים וכדים. עם כל הכבוד להחזרת המחסומים שאני דורש, זו רק ההתחלה. הפתרון הוא הקמת היישובים מחדש, גם כתשובה למחבלים וגם כאסטרטגיה. בכל מקום שיש בו התיישבות – יש גם ביטחון".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***