על אף השינויים במפה המדינית המזרח־תיכונית, אשר מתבטאים בהתקרבותן של מדינות רבות באזור למדינת ישראל, עדיין נותרו סביבנו מדינות אויב שאינן שוקטות על שמריהן בניסיון להביא להשמדתה של ישראל. איראן, שהיא כיום האיום החיצוני החמור ביותר לקיומה של ישראל, משתמשת בסוריה ובלבנון כבסיסי פעולה שמהם היא יכולה להצמיד אקדח מאיים לרקתה של ישראל. בלבנון מפעילה איראן את ארגון חזבאללה, ובסוריה יש למשמרות המהפכה שלה בסיסי צבא ומחסני נשק.
לאור כל אלה, העובדה שבגלוי ובלי כל מגבלה שהיא מדינת ישראל מאפשרת לפלשתינים שבשטחי איו"ש לבקר במדינות אלה מדאיגה מאוד. באמצעות הדרכון הפלשתיני שברשותם יכולים הפלשתינים לבקר במדינות האויב, ולשוב לאחר הביקור לבתיהם הנמצאים מרחק יריקה מהיישובים ומהערים שאותם מבקשים להשמיד במדינות היעד. ח', עורך דין פלשתיני צעיר תושב שכם ששמו שמור במערכת, מספר ל'בשבע' על אופי התיירות הפלשתינית בסוריה ובלבנון.
"לבנון וסוריה הן מדינות תיירותיות בעלות תרבות עשירה, אלא שהמלחמות גרמו למצב הכלכלי, התיירותי והתרבותי שם להפוך לגרוע ביותר, אם כי בתקופה האחרונה חלה התאוששות מסוימת בתחומים אלה", הוא מספר. "כניסה לסוריה ולבנון מצריכה ויזה מיוחדת לבעלי דרכון פלשתיני". בהמשך השיחה הוא מוסיף: "לבנון בימים אלה במצב כלכלי רע מאוד. יש לי חברים משכם שנסעו במיוחד לחופשה בלבנון. הם שהו במלון של חמישה כוכבים, אך למרות זאת היו להם שלוש הפסקות חשמל כל יום".
מלבד פלשתינים מן השורה הרשאים לבקר במדינות האויב, קיימת גם התופעה המדאיגה של מפגשי בכירים שמתנהלים באופן שוטף ובפומבי. על אף חוסר האהדה הגורף של הציבור הפלשתיני לרשות הפלשתינית ולאנשיה, בזירה הבינלאומית מצליחה לשמר ההנהגה הפלשתינית, גם אם למראית עין, מערכת קשרים עם חלק מהמדינות הערביות ונציגיה מתקבלים בהן בכבוד מלכים. "כמובן שזהו דבר רגיל אצלנו, אנשי ההנהגה מבקרים בחוץ לארץ מתי שהם רוצים ובאיזו ארץ שהם רוצים. הכול על חשבון העם, וכמובן שזה מתבצע בתיאום ובהסכמה ישראלית", אומר ח' בעצב. כך למשל בחודש מרץ ביקר בדמשק הפוליטיקאי הפלשתיני עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח השולטת ברשות הפלשתינית והאחראי על יחסי התנועה עם מדינות ערב ועם סין. זכי השתתף במפגש שנערך מטעם איחוד המפלגות הערביות הפועל במזרח התיכון. בתמונה שעלתה לחשבון הפייסבוק הרשמי שלו נראה זכי ישוב לצידו של לא אחר מנשיא סוריה בשאר אל־אסד ומאזין לדבריו בקשב רב. בתמונה אחרת הוא נראה לוחץ בחום את ידו של הרודן הסורי.
זכי אינו הבכיר הפלשתיני היחיד שביקר בסוריה בשבוע ההוא, שבו גם חאתם אל־בכרי, שר ההקדשים וענייני הדת של הרשות הפלשתינית, ביקר בסוריה ונפגש עם בכירים במדינה. בדף הפייסבוק שלו דווח: "כבוד השיח' חאתם אל־בכרי, שר ההקדשים והעניינים הדתיים, פותח את ביקורו בבירה הסורית דמשק בפגישה עם השר הסורי לעניינים חברתיים ועבודה מר מוחמד סיף א־דין ושר הבריאות הסורי ד"ר חסאן אל־ע'באש. במפגש נכח כבוד שגריר מדינת פלשתין בדמשק ד"ר סמיר אל־רפאעי".
בנוסף לביקוריהם של זכי ואל־בכרי, בסוף החודש שקדם לביקוריהם בסוריה ביקר בה רוחי פתוח, יושב ראש הפרלמנט הפלשתיני. בדף הפייסבוק של פתוח דווח על הפגישה בפוסט שהופיע לצד תמונה שבה נראים יושב ראש הפרלמנט הפלשתיני, גם הוא לצד בשאר אל־אסד. "ביקור של המשלחות של פרלמנטים ערבים מהתאחדות הפרלמנטים הערבים לבירה הסורית דמשק נותן דחיפה חזקה לשובה של סוריה לליגה הערבית אחרי יותר מעשר שנים של ניתוק", נכתב בחגיגיות, ובהמשך הוסיפו: "בידודו של המשטר הסורי החל להתפורר בהדרגה עם קיומם של ביקורים ושיחות של מנהיגים ערבים אצל הנשיא בשאר אל־אסד וזרימת סיוע הומניטרי ערבי לאזורים הסורים שבהם הכתה רעידת אדמה הרסנית ב־6 בנובמבר". אגב, לדמשק הגיעו פתוח וחבריו מבגדד, בירת עיראק.
הקשר בין בכירי הרשות הפלשתינית ובין גורמים בסוריה אינו תופעה חדשה, ותנועת פת"ח השולטת ברשות הפלשתינית מקיימת במדינה פעילויות רבות באמצעות נציגיה. באופן מסורתי היו מחנות הפליטים בסוריה כר פורה לפעילותם של ארגוני הטרור הפלשתיניים, ביניהם גם פת"ח. מזכירת התנועה הנוכחית בסוריה היא אישה בשם הודא בדואי. בחודש פברואר השנה פורסם כי היא ערכה "ביקור מולדת", ואף ביקרה את עבאס זכי הנזכר לעיל במשרדו ברמאללה. כשביקר בשבוע שעבר בדמשק, ערך זכי ביקור גומלין במשרדה של בדואי במחנה הפליטים אל־ירמוכ בעיר. מחנה זה נחשב לאורך השנים מוקד לפעילות פלשתינית בסוריה. מחנה הפליטים הוא מרכזם של פלשתינים שהגיעו לסוריה בזמן מלחמת העצמאות ושל צאצאיהם. בזמן מלחמת האזרחים בסוריה השתלט על המחנה ארגון דאע"ש, דבר שגרם למתקפת הפצצות חסרת אבחנה של אסד על המחנה. ההפצצות הביאו למותם של פלשתינים רבים, ביניהם גם ילדים חפים מפשע. כל זה אינו מפריע להנהגה הפלשתיני להחניף לקצב מדמשק, כאמור מאז שהחלו העניינים בסוריה לשוב על כנם.
"אני אומר לכולם: אנחנו נושאים איתנו איגרת בכתב יד מהאח אבו־מאזן לכבוד הנשיא בשאר אל־אסד", כך סיים את נאומו במחנה אל־ירמוכ הפוליטיקאי הפלשתיני הבכיר ג'יבריל רג'וב בשנה שעברה. רג'וב, ששימש בעבר כיושב ראש מנגנון הביטחון המסכל ברשות הפלשתינית, משמש היום כמזכיר הוועד המרכזי של פת"ח ויושב ראש המועצה העליונה לנוער וספורט. למחנה הוא הגיע כלאחר כבוד יחד עם משלחת בכירים פלשתינים (ביניהם גם רוחי פתוח), כדי לציין את יום השנה ה־57 לייסודה של תנועת פת"ח. רג'וב, אשר ידוע באימפולסיביות שלו ובהתבטאויותיו החריפות נגד ישראל, הזכיר בנאום זה את הדרוזים שחיים ברמת הגולן: "אני רוצה לומר מילה לסורים, הקשיבו אתם הסורים ובראשכם הנשיא בשאר אל־אסד, יש לכם עשרות אלפים הנמצאים בגולן. להם מגיעות מחיאות כפיים".
השראה אלג'יראית
הדרוזים ברמת הגולן הם אוכלוסייה נוספת אשר חיה בשטחי מדינת ישראל שבניה מבקרים רבות בסוריה. ברמת הגולן, אשר מכונה בשיח הערבי "הגולן הסורי הכבוש", יש ארבעה כפרים דרוזיים: מג'דל שמס, בוקעתא, מסעאדה ועין קיניא. לאחר שכבשה ישראל את רמת הגולן מידיה של סוריה במלחמת ששת הימים הורשו התושבים הדרוזים להישאר בכפריהם. ב־1981, עם סיפוחה הרשמי של רמת הגולן לישראל והחלת החוק הישראלי בה, הוצעה לדרוזים תושבי הגולן האפשרות לקבל אזרחות ישראלית. למרות זאת, לאורך השנים רובם המוחלט סירבו לעשות זאת, בטענה כי הם סורים ואינם מכירים בשליטה הישראלית בגולן.
מצבם של הדרוזים בגולן רגיש והם מוצאים עצמם פעמים רבות בין הפטיש לסדן. אף על פי שהדרוזים אשר חיים בגליל ובכרמל מכירים במדינה ואפילו משרתים בצה"ל, בקרב הדרוזים ברמת הגולן היה החשש כי אם יחברו לישראלים, ואם וכאשר ישוב הגולן לידיים סוריות, הם יוקעו כבוגדים שחברו לאויב. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, עם ההבנה שהסדר שבו יוחזר הגולן לידיים סוריות הוא בגדר דמיון פרוע, עלה משמעותית מספר הבקשות של דרוזים מהגולן לקבלת אזרחות ישראלית.
כדי לחזק את הקשר שלה עם האזרחים הסורים בגולן ואת נאמנותם אליה, סיפקה סוריה לאורך שנים מלגות לסטודנטים דרוזים תושבי הגולן שהיו מגיעים לאוניברסיטאות הסוריות לתקופת לימודים שאחריה היו שבים לכפריהם. כיום, בגלל המלחמות והמצב הכלכלי בסוריה, אין הרבה סטודנטים מהגולן שהולכים ללמוד בסוריה, אך הדרוזים תושבי הגולן עדיין מקיימים ביקורי משפחות ועלייה למקומות קדושים לדת הדרוזית. בהמשך נאומו הנזכר לעיל של ג'יבריל רג'וב הוא הזכיר את סדקי אלמקת, דרוזי תושב מג'דל שמס שישב בכלא הישראלי: "מחיאות כפיים לסדקי אלמקת, אחד מהסמלים הלאומיים, שבילה 32 שנים בכלא והדבר היחיד שהוא אומר זה שהוא סורי וערבי ומאמין שהגולן הוא סורי וערבי בניגוד לרצונם". אלמקת ריצה את עונשו בשתי תקופות מאסר שונות בגין עבירות בגידה וריגול, תמיכה בטרור ומגע עם ארגון עוין. הוא שוחרר ב־2020 במחווה של רצון טוב לסורים לאחר שהוחזרה לארץ גופתו של החייל זכריה באומל ז"ל. סוריה היא לא מדינת האויב היחידה שבה ביקר רג'וב בשנים האחרונות. בשנת 2014 הוא ביקר בטהרן בירת איראן ונפגש עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף.
אלג'יריה היא מדינה ערבית נוספת שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתה והיא נחשבת אוהדת מאוד את הפלשתינים. לאהדה האלג'יראית לפלשתינים שורשים היסטוריים עמוקים. בעולם הערבי מכונה אלג'יריה "ארצם של מיליון וחצי השהידים". המדינה נקראת כך מכיוון שלטענת האלג'יראים מיליון וחצי בני אדם שילמו בחייהם כדי לגרש את הצרפתים הקולוניאליסטים ששלטו במדינה במשך 132 שנים. בסופה של מלחמת עצמאות עקובה מדם הצליחו האלג'יראים לגרש את הצרפתים מאלג'יר. בשל האתוס הלאומי האלג'יראי של הצלחה בגירוש הכובש הם חשים הזדהות עמוקה עם הפלשתינים. לכן גם בימינו, שבהם כשמדינות ערב רבות זנחו הלכה למעשה את הסוגיה הפלשתינית כעניין מרכזי בסדר היום, ואף מכוננות יחסים עם ישראל, ממשיכים האלג'יראים לתמוך בפלשתינים בלא הסתייגות.
האלג'יראים עודם דבקים בתפיסה הערבית הקלאסית שגם מדינת ישראל הציונית היא קולוניאליזם ואת היהודים שהגיעו אליה יש לגרש. בתחילת השנה, על רקע ניסיונה של אלג'יר לגשר בין הפלגים הפלשתיניים היריבים חמאס ופת"ח, הגיע למדינה ג'יבריל רג'וב, שאמר בהצהרתו לתקשורת האלג'יראית לאחר שנפגש עם ראש מועצת האומה האלג'יראית סאלח קוג'יל: "אני הקשבתי ברגשותיי, בליבי ובשכלי למספר עצות שאני הולך לשאת איתי לעם הפלשתיני: יא פלשתיניים, אלג'יר איתכם, על עמה ועל נשיאה, על כל מרכיביה וקבוצותיה הפוליטיות והחברתיות. פלשתינים התאחדו בחזית אחת בהחלטה אחת, בהנהגה אחת ובמטרה אחת, כדי להתמודד עם אויב אחד שיש לכם והוא הכיבוש הציוני".
לצד רג'וב, גם אבו־מאזן נחשב לאורח של כבוד במדינה. בשנה שעברה, בזמן חגיגות העצמאות לאלג'יר, צולמו הוא ומנהיג חמאס אסמאעיל הנייה לוחצים ידיים יחד עם נשיא אלג'יר עבד אל־מג'יד תבון, שארגן את הפגישה מתוך תפיסתו העצמית כגורם מגשר ומפשר.
תגובה לנורמליזציה
זה המקום לציין כי גם לרצועת עזה, שבה שולט ללא עוררין ארגון חמאס שבראשו עומד הנייה, מגיעים בכירי הרשות מיהודה ושומרון. למרות שחמאס הוא האחראי הבלעדי על ניהול חיי היומיום ברצועה מאז ההפיכה הצבאית שביצע נגד הרשות ותנועת פת"ח בשנת 2007, הוא עדיין מאפשר לקיים פעילויות מסוימות מטעם הרשות ופת"ח בשטח שבו הוא שולט. כך בסוף השנה הלועזית שעברה, במפגן הכוח המרשים שארגנה תנועת פת"ח לרגל יום השנה ה־58 להיווסדה, השתתפו לפחות שניים מבכירי הפת"ח בגדה – רוחי פתוח וסברי סיידם.
יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, רואה בהתקרבות הפלשתינית למדינות שעוינות את ישראל תגובת נגד להסכמי השלום שהשיגה ישראל עם מדינות ערביות. "הרשות הפלשתינית, פת"ח ואש"ף מעולם לא זנחו – גם לא לאחר הסכמי אוסלו – את קשריהם עם מחנה ההתנגדות לישראל בעולם הערבי, ונציגיהם אינם חשים אי נוחות בקיום הקשר עם מדינות אלה, בפרט כאשר ישראל מתירה זאת ואינה נוקטת צעדים נגד הבכירים הפלשתינים המקיימים מפגשים מדיניים עם מנהיגים ובכירים במדינות אלו", הוא אומר. "בעיני הפלשתינים המאבק בישראל הוא דרך הפעולה המועדפת, גם אם לצרכים טקטיים ונוכח הצורך בשיפור איכות החיים עליהם לקיים מערכת קשרים עם ישראל ועם מדינות ערב הפרגמטיות. בשנים האחרונות, נוכח הידוק היחסים בין ישראל למדינות הפרגמטיות, אך גוברת הנטייה של הפלשתינים המתוסכלים לעודד את הטרור ולחזק את קשריהם למדינות ערב המתנגדות לנורמליזציה ומחויבות להמשך המאבק בישראל. קשרים אלה אינם בעלי השלכות אסטרטגיות מיידיות, אך הם מנוצלים לחיזוק הסרבנות הפלשתינית להגמיש את עמדותיהם הקיצוניות ולעיתים משתלבים במאמצי גורמי ההתנגדות לגבות את הטרור הפלשתיני נגד ישראל".
מלבד פלשתינים שיוצאים לבקר במדינות אויב קיימת גם התופעה ההפוכה - גורמים ממדינות ערב שעוינות את ישראל שמגיעים לבקר בארץ. בחודש מרץ שעבר ביקרה את אבו־מאזן במשכנו שברמאללה משלחת של הסהר האדום הכוויתי. בשבוע שקדם לביקור זה ביקרה אותו משלחת רשמית מקטאר הידועה בתמיכה הכלכלית שהיא מעניקה לחמאס. נוסף לביקורים אלה בחודש פברואר ביקר ברמאללה לא אחר משר העבודה והשיכון של לוב, עלי עבד אל־רדא. השר הלובי נפגש עם שורה של בכירים פלשתינים, בהם אבו־מאזן וראש הממשלה הפלשתיני מוחמד אשתייה. הביקור הזה מתווסף לביקור של שורת אנשי עסקים לובים בכירים שנערך ברמאללה כמה ימים לפני כן.
במכון המחקר 'מבט לתקשורת פלשתינית' (PMW),שחלק מהתכנים בכתבה נאספו וצוטטו על ידו, סבורים שהיד החופשית שמאפשרת ישראל לפלשתינים מנוגדת לחוק ולהסכמים. "ברמת העיקרון, אמור להיות איסור על יציאת פלשתינים למדינות אויב", אומר סא"ל במילואים עורך הדין מוריס הירש, ראש התביעה הצבאית באיו"ש לשעבר וראש המחלקה המשפטית של המכון. "הבעיה היא כיצד מבחינים בין האויב מבחוץ לאויב מבפנים, שהרי מעשי ומדיניות הרשות הפלשתינית אינם שונים במהותם ממעשי מדינות האויב. אלה ואלה שואפים לחרב את מדינת היהודים".
פנינו לדוברות משרד הביטחון כדי לקבל התייחסות לביקורים המסוכנים של תושבי איו"ש במדינות אויב, אך לצערנו הם בחרו שלא להגיב למרות פניותינו החוזרות ונשנות.
***