כשנבחר לתפקידו בפעם הקודמת, אי שם בשנת 2018, רג'יפ טאיפ ארדואן – הנשיא הבלתי מעורער של טורקיה כבר יותר מעשרים שנים – לא זכה להרבה מאוד ברכות על ניצחונו. הוא סבל מבידוד בין־לאומי, מדיניות החוץ שניהל הרחיקה אותו מאוד מהמערב וסימנה אותו כקיצוני והפכפך, והמשברים הפנימיים בטורקיה שבהם היה צריך לטפל הפכו אותו לפרסונה נון גרטה בלא מעט מקומות.
היממה שלאחר בחירתו לתפקיד פעם נוספת השבוע, אף שנזקק לסיבוב שני ואולי דווקא בזכות זה, הייתה שונה לגמרי. מג'ו ביידן ועד בנימין נתניהו ויצחק הרצוג, ממדינות כמו רוסיה ואיראן וארגוני טרור כמו חמאס ועד מדינות מערביות כמו צרפת וגרמניה, ארדואן קיבל חיבוק גדול ששנים רבות ייחל וציפה לו.
גם השיחות מישראל הן לא עניין של מה בכך. עד לפני כשנה היו המדינות שרויות במשבר עמוק מאוד ביחסיהן, ודווקא בתקופת הממשלה הקודמת היה זה נשיא המדינה יצחק הרצוג שפעל רבות כדי להביא לנרמול היחסים מחדש. הרצוג היה חריג בנוף, מפני שבתקופה ההיא ארדואן שיווע לקצת הכרה מצד המערב, ואולי אף היה זקוק מאוד לישראל כדי להתקרב למדינות כמו ארצות הברית שבממשלים שלהן שרר זעם רב כלפי הטורקים.
צריך להזכיר שבמהלך קמפיין הבחירות לנשיאות תקף ארדואן את ביידן על שרמז כי אינו מנהיג דמוקרטי, וטען שביידן היה רוצה לראות את יריבו מנצח ומדיח אותו. אחרי השיחה עם ארדואן סיפר הנשיא האמריקני כי הובעו בה מסרים של פיוס, וארצות הברית אף הציעה לטורקים תמיכה בדמות מכירת מטוסי F-16 לצבא הטורקי, הסובל מנחיתות רבה אל מול חיל האוויר של יוון – היריבה המושבעת של טורקיה באזור ואחת הידידות הקרובות של ישראל.
הכסף ממתן
אחת השאלות המרכזיות העולות ממערכת הבחירות הנוכחית בטורקיה היא אם ארדואן עלול לחזור ולהיות הדמות שלמדנו להכיר היטב בעבר ולצאת נגד ישראל בכל הזדמנות, או שבעת הזאת האינטרסים הטורקיים יגרמו לו להדק את היחסים בין המדינות ולא לתדלק את מחלוקות העבר.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לעניין טורקיה מאוניברסיטת תל אביב, מסביר שבישראל יכולים דווקא להיות מרוצים מאוד מכך שארדואן הוא המנהיג הנבחר. "באופן אירוני מאוד הפעם - ובעקבות הידוק היחסים בין ישראל לטורקיה שהתרחש בשנה שעברה ושארדואן מעוניין לשמר – אני חושב שבחירתו טובה לישראל".
עד כדי כך? בעבר הצירוף ארדואן וישראל היה שם קוד לבעיות בעיקר.
"אנחנו רוצים יציבות. במהלך קמפיין הבחירות ראינו שהאופוזיציה הטורקית נזפה בארדואן בגלל נרמול היחסים עם ישראל. אחד האנשים שהובילו את הקו הזה היה אחמט דבוטאולו, ראש הממשלה לשעבר ומי שמכהן עתה בתפקיד יושב ראש מפלגת העתיד. ארדואן לא התרגש מהביקורת ואפילו לא ענה לה.
"צריך גם לזכור שכיום יש לנו שגרירה באנקרה ושעברנו שני חגי רמדאן, מהומות בהר הבית ומבצע צבאי בעזה במהלך הבחירות בטורקיה – ובניגוד לארדואן של העבר, שלא היה מפספס אף הזדמנות לתקוף את ישראל – הוא אפילו לא נתן הצהרה פומבית בנושא. הוא אומנם התקשר כמה פעמים לנשיא הרצוג וביקש ממנו לנהוג באיפוק מה, ומשרד החוץ הטורקי פרסם פה ושם הודעות גינוי כדי לצאת ידי חובה, אבל ממש בזמן כל ההתרחשויות האלה ארדואן גם קיבל את האלוף גולן ואך במדי צה"ל כשפיקד על הכוחות שהגיעו לטורקיה לסייע בהתמודדות עם נזקי רעידת האדמה. לא רק שהוא קיבל אותו – הוא אף הצטלם עם אלוף במדי צה"ל. בשביל ארדואן לחייך למצלמות עם ישראלי במדי צה"ל זה משהו משמעותי מאוד".
היו גם טענות כלפי יושב ראש האופוזיציה שם שהוא נגד ישראל, ואולי גם זה שיחק לטובת הנשיא המכהן?
"יושב ראש האופוזיציה, כמאל קיליצ'דראולו, הביע תמיכה ברורה בפלשתינים במהלך המהומות שהיו בהר הבית וגם גינה את חיסולי המחבלים מצד חיל האוויר בעזה, בזמן שארדואן לא שבר את הכלים ונהג במדיניות של עסקים כרגיל. יושב ראש האופוזיציה גם איים במהלך הקמפיין שלו על ישראל בפתיחה מחדש של הסכמי המרמרה – שבמסגרתם שילמנו פיצויים וטורקיה ויתרה על פנייה לבית הדין הבין־לאומי בהאג – ובבחינה מחודשת של המהלך.
"ברגע שאני מניח את כל הדברים הללו על השולחן ובוחן אותם יחד, המסקנה שמתקבלת היא, גם אם בעבר לא האמנו שנאמר אותה, שארדואן טוב לישראל מהאופוזיציה הטורקית. יש פתגם בטורקית שאומר שמה שהיה אתמול – היה אתמול, ומה שהיום – היום. אז אם לפני שנתיים-שלוש כולנו הסתכלנו על ארדואן בצורה מסוימת, היום המבט שונה לגמרי".
האם לדעתך ארדואן ימשיך במגמת הידוק היחסים שלו עם ישראל?
"אני לא יודע אם הוא יחזק עוד את הקשרים, אבל לדעתי הוא לא יימנע מלנקוט צעדים נוספים שיהיו טובים לשתי המדינות. אתן לכך דוגמה: נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר השבוע באזרבייג'ן. מדובר במדינת האחות של טורקיה. ברגע שאנחנו מהדקים יחסים עם אזרבייג'ן, זה מקרב אותנו גם לטורקיה. אם וכאשר אנחנו יכולים להשתמש באזרבייג'ן בתור מכנה משותף כדי לחזק את האחיזה שלנו ביחסים עם טורקיה – זה מקרב את הטורקים אלינו עוד יותר".
מה השאיפות של ארדואן במזרח התיכון? לאורך רוב הקדנציה האחרונה הוא היה די מוקצה והתרחק מכולם.
"זה באמת היה המצב שלו, עד שהוא נרמל את היחסים עם איחוד האמירויות וערב הסעודית. ברגע שהוא בחר במהלך הזה, הוא החל לקבל תמיכה כספית והשקעות. הכלכלה הטורקית במצב לא טוב, והם זקוקים להשקעות הללו, במיוחד נוכח העובדה שארדואן לא רצה לקבל כספים מקרן המטבע הבין־לאומית מחשש שזה יכפיף אותו באופן כלשהו למערב.
"מדינות המפרץ הסכימו לתמוך ולהשקיע בתנאי שתישמר יציבות כלכלית בטורקיה ותהיה אווירה מתאימה 'לעשות עסקים'. כדי שזה יקרה, טורקיה הייתה צריכה לרכך את מדיניות החוץ הלעומתית שלה ולהתאים אותה לצרכים של הסכמי אברהם. כתוצאה מכך ראינו שטורקיה נרמלה את היחסים לא רק עם ישראל אלא גם עם מצרים, והיא בדרכה למהלך דומה עם הסורים. זה מצביע על מגמה שטורקיה הולכת אליה – בגלל הקושי הכלכלי שלה. אבל אם וכאשר הם יתחזקו כלכלית, ייתכן שהכול יתהפך".
נשיא טורקיה היה רוצה להתערב גם בסוגיית היחסים בין ישראל לפלשתינים?
"הוא היה שמח מאוד להיכנס לנושא הזה, אבל ישראל לא מעוניינת בכך ולא נותנת לו. מבחינת ישראל התיווך הוא סוגיה שנמצאת בידי המצרים, והיא לא תאפשר למישהו אחר להתערב. הטורקים גם היו מעוניינים לקבל אחיזה כלשהי בהר הבית – שבו ירדן אוחזת – וישראל לא תיתן לטורקיה להיכנס למקום הזה ולסכן את יחסיה עם ירדן".
הקרבה של ארדואן לאיראנים ולרוסים אמורה להדאיג אותנו?
"אפשר להגיד שהיחסים בין איראן לטורקיה מדאיגים אותנו. גם היחסים עם רוסיה בעייתיים, כי אנחנו רוצים לראות את טורקיה בתוך ברית נאט"ו. ברגע שהיא תתחבר למערב, אין ספק שהיא לא תהמר לנקוט צעדים שעלולים לסכן את מדינת ישראל. טורקיה בונה עכשיו כור גרעיני עם רוסיה למשל, וזה דבר שיכול להדאיג אותנו".
מקלט לחמאס
יוני בן מנחם, פרשן לענייני ערבים וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, חושב שבחירתו של ארדואן הייתה צפויה מאוד וייתכן גם שמתאימה לאינטרס הישראלי בעת הנוכחית.
"יש מי שיאמרו שאין הבדל גדול בין ארדואן ליושב ראש האופוזיציה, ושניהם קיצוניים. היתרון עם ארדואן הוא שאנחנו מכירים את השגעונות שלו, ולכן עדיף להיות מול מישהו מוכר. מצד שני יש גישה אחרת בדרג המדיני והביטחוני שאומרת שייתכן שאם יושב ראש האופוזיציה בטורקיה היה נבחר, היה איזשהו יתרון לישראל ביחסים בין המדינות בגלל חוסר הניסיון של כמאל קיליצ'דראולו".
אפשר להניח שבישראל לא הופתעו מהניצחון של ארדואן ואולי אף הניחו שזה מה שיקרה.
"ישראל לא הופתעה מניצחונו של הנשיא ארדואן בבחירות, לאחר שהוא הצליח להשתלט בהדרגה במשך עשרים שנות שלטונו על כל מוקדי הכוח במדינה ובראשם על אמצעי התקשורת הטורקיים. אין זה שסוד שטורקיה איבדה במידה רבה את הדמוקרטיה שהייתה בה.
"ההערכה של הדרג המדיני בישראל היא שהנשיא ארדואן ימשיך בתהליך שהתחיל לפני שנה וחצי בנרמול היחסים עם ישראל, ראש הממשלה והנשיא הרצוג התקשרו אליו כדי לברכו על הניצחון בבחירות. גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי גם אילו היה נבחר מועמד האופוזיציה בבחירות סביר להניח שהמדיניות של נרמול היחסים עם ישראל הייתה נמשכת, מכיוון שזהו האינטרס הטורקי".
המגמה שלו כעת תהיה להמשיך לחמם את היחסים עם ישראל? או שייתכן ששוב יהפוך את עורו כמו שראינו בעבר?
"כבר לפני כשנה וחצי ארדואן החל לחזר אחרי ישראל בגלל המצב הכלכלי הרעוע של טורקיה והבידוד הבין־לאומי שלה. הוא רצה להגיע לבית הלבן, לג'ו ביידן, והוא חשב שהדרך לשם עוברת בירושלים – במיוחד בתקופת הממשלה של בנט ולפיד. הייתה אפילו הערכה שמעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה הייתה משבר מדומה מכוון, והוא פתר אותו כדי להביא להתקרבות לישראל.
"המדיניות שלו במזרח התיכון כרגע היא לעשות כמה שפחות בעיות, ללכת לנורמליזציה עם כל מי שאפשר, ולשקם את המעמד הבין־לאומי והאזורי של טורקיה. ארדואן כבר הפיק לקחים מהמשברים שהיו לו עם ישראל בעבר. למרות היותו נציג בכיר של תנועת האחים המוסלמים העולמית ותומך נלהב של תנועת חמאס, הוא לא התעמת עם ישראל על רקע האירועים בהר הבית במהלך חודש רמדאן האחרון וגם לא בעקבות מבצע מגן וחץ נגד הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. הוא גם לא התערב במערכת הבחירות האחרונה בישראל, למרות יחסו השלילי בעבר לראש הממשלה נתניהו".
יש סיכוי שנראה אותו אפילו מבקר בישראל, או שביקור כאן עלול ליצור לו בעיות פנימיות?
"אם הכול יתנהל כשורה, ולמרות חילוקי הדעות העמוקים בין שתי המדינות בסוגיה הפלשתינית ומשקעי העבר, אפשר בהחלט לצפות להזמנת הנשיא ארדואן לביקור בישראל או להפך, לשיגור הזמנה מנשיא טורקיה לראש הממשלה נתניהו לבקר שם.
"חשוב לומר שישראל מעוניינת בחיזוק הנורמליזציה עם טורקיה ובהעמקת הקשרים הכלכליים והמסחריים עימה. התיירות הישראלית פורחת בטורקיה, ושתי המדינות נהנות מכך".
ועם זאת עדיין יש נושאים לא פתורים בין ישראל לטורקיה של ארדואן.
"אחת הבעיות המרכזיות היא שארדואן מאפשר לשלוחה של החמאס באיסטנבול לפעול – למורת רוחה של ישראל. זו בעיה ביטחונית גדולה שכרגע ישראל לא עושה דבר בעניינה, ואולי היה נכון להתעקש מול הטורקים בנושא הזה.
"השלוחה הזאת של חמאס היא צבאית ומכווינה פיגועים בישראל, והיא גם משמשת מקום מפלט ומקלט לאנשים כמו איסמעיל הנייה ובכירי חמאס אחרים שעברו לגור שם בשל חששם מישראל. ארדואן נתן לכך אישור בעבר, ולא נראה שהוא יעשה משהו משמעותי בעניין, במיוחד נוכח העובדה שלא שמענו שום דרישה ישראלית חד־משמעית בנושא הזה".
במערכת המדינית בישראל, לפי שעה, מעריכים שאכן היחסים עם ארדואן ישתפרו בטווח הזמן הקצר. לשתי המדינות יש בכך אינטרס כלכלי, ויש מי שהיו רוצים לקוות שגם בנושא קן החמאס הטורקי יימצא פתרון.
עם זאת, למדנו כבר בעבר שקשה מאוד לצפות את התנהלותו של נשיא טורקיה. כל עוד האינטרס שלו ביחסים עם ישראל קיים, ייתכן מאוד שהם יפרחו וישגשגו. במבצע האחרון בעזה הוא אכן היה שקט מבעבר, אבל במציאות המזרח־תיכונית עוד נכונו מבחנים לקשר הישראלי-טורקי, והשאלה הגדולה היא איך ארדואן יתנהג בהם, כשיהיה רחוק מאוד מבחירות וישב על כיסאו לבטח.
***