שבועות עמוסים למדי עוברים על שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן. זה החל בשורה של אירועים אנטי־ישראליים באו"ם תוצרת הפלשתינים שהובילו אותו לנהל מאבק בחזיתות רבות בעת ובעונה אחת, המשיך במשלחת שגרירים לארץ, ובאותו זמן הוא אף העיד במשפט נתניהו, ומגיע לימים אלו, שבהם הוא מתכונן למצעד התמיכה בישראל שייערך בניו יורק ביום ראשון הקרוב.
בינתיים הוא גם מתכנן לטוס למונטריאול שבקנדה, לשורה של אירועים עם הקהילה היהודית הגדולה בעיר. את הריאיון הזה אנו עורכים בין האירועים השונים המתוכננים לשגריר בקנדה.
"הימים תמיד עמוסים מאוד. הפלשתינים הבינו כבר לפני שנים רבות מאוד שצבאית הם לא יצליחו לנצח אותנו, אז הם העבירו את רוב מאמציהם לזירה הבין־לאומית, בדגש על האו"ם. יש להם כאן יתרון מובנה, עם רוב אוטומטי שנוצר מ־57 מדיניות מוסלמיות, ולכן נוח להם להיאבק בנו בזירה הזאת. בשביל לרשום הישגים בזירה הזאת, כלומר לבלום את המתקפות נגד ישראל, צריך לעבוד קשה מאוד", הוא מסביר.
חלק מהעבודה הוא ארגון פגישות של בכירים ישראלים, במיוחד ממערכת הביטחון, עם דמויות מרכזיות באו"ם, כמו מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. בין הדמויות שגוטרש נפגש איתן בימים אלה אפשר למנות את מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן ואת ראש השב"כ רונן בר. המטרה במפגשים האלה היא להציג את המציאות בשטח ביהודה ושומרון, מציאות שלרוב גורמים מחו"ל אינם נחשפים אליה, אלא ניזונים בעיקר מאתרי חדשות בשפה האנגלית ומהרוב האוטומטי באו"ם.
"הפלשתינים מנהלים מולנו קמפיין שכל כולו רצוף שקרים. הם לא בוחלים בשום אמצעי במטרה לפגוע בנו. כבר כמה שנים הם מובילים לכך שישראל תהיה נתונה תחת איום להיכנס לרשימות השחורות. זה מאבק מתמיד ואסור להתייאש בו. בכל פעם שהם מעלים טענה, נניח שישראל מעכבת טיפול לילדים פלשתינים, זה דורש מאיתנו להביא את הנתונים שמראים כמה זה שקר. או כשטוענים שאנחנו הורגים ילדים, עלינו להראות שלמעשה רובם המוחלט ביצעו פיגועים ומתו תוך כדי סיכול הפיגועים. זאת משימה סיזיפית מאוד".
וזה מצליח? הרי כמו שאמרת, יש רוב אוטומטי באו"ם נגדנו, ופעם אחר פעם אנחנו רואים שהאו"ם או אחת הוועדות שלו מגנים את ישראל.
"ברור שהמערכת מוטה, וקשה לרשום הישגים. אני תמיד אומר שאם היום הייתה הצבעה על הקמת המדינה באו"ם היינו מפסידים. וזה הרבה יותר מורכב מהרוב האוטומטי הערבי. יש כאן גם המון פוליטיקה. כל המדינות באו"ם משתייכות לסוג של קואליציות, לכל אחת ישנם האינטרסים שלה. נניח מדינה שרוצה לתמוך בנו, אבל נמצאת בקואליציה של האיחוד האירופי, לא תעשה זאת כדי שהיא תקבל את המינויים שהיא רוצה ואת תמיכת הגוש שלה לעניין הזה. כך גם עם הקואליציה המוסלמית. יחד עם זה, אנחנו שוחקים את הרוב האוטומטי והוא נהיה קטן יותר מפעם לפעם. החלום שלי הוא לשבור אותו".
ואחרי כל זה, בסוף מדינות ידידותיות לישראל מצביעות נגדה באו"ם. הדוגמה הכי בולטת היא בחריין והאמירויות, שבכל הצבעה באו"ם מצביעות נגדנו, גם בשבועות האחרונים. והן מדינות שרק חתמו איתנו על הסכמי שלום.
"נכון. וגם זה קשור לעובדה שהן חלק מהליגה הערבית והקואליציה המוסלמית. הן יודעות שכדי שהן יקבלו את התמיכה של הקבוצה למינויים כאלה ואחרים הן לא יכולות להיראות כל הזמן חריגות בקרב המדינות שהן משתייכות אליהן. חוץ מזה, הן יודעות שההחלטות של העצרת הכללית חסרות כל משמעות משפטית או מעשית. ולגבי מועצת הביטחון של האו"ם, הן יודעות שישראל תסתדר בזכות הווטו האמריקני, אז הן מרשות לעצמן להצביע נגדנו".
ואחרי הכול, היינו מצפים שהידידות שלנו יצביעו בעדנו ולא רק נגדנו.
"נכון, וזה מתסכל לא פעם. אבל זה תהליך. קח למשל את ההצבעה שהתקיימה לפני כמה שבועות על פנייה לבית הדין בהאג שיחקור את ישראל על התנהלותה ביהודה ושומרון. ההצעה הנוראית הזאת עברה, אבל בתמיכה של פחות ממחצית המדינות. זה נשמע כמו משהו שולי, אבל זה לא נכון. בהצבעה כזאת היו תומכות בעבר יותר מ־130 מדינות. זה אומר שאנחנו רואים את השינוי. כך גם בדיון בעצרת הכללית שיזמו הפלשתינים, שעסק בנכבה. יותר מחמישים מדינות, והחשובות שיש באו"ם, כלומר כל המעצמות במערב, החרימו את האירוע הזה. כשאתה רואה את זה פעם אחר פעם, אתה מבין שהספינה מתחילה לזוז".
גם לנו יש חלק בכך שהן לא מצביעות בשבילנו? אולי אנחנו לא עובדים נכון בזירה הדיפלומטית.
"תראה, זאת מציאות מתסכלת, אבל צריך להכיר בה. למרות מה שלפעמים נראה, אין באמת הרבה קשר בין ההצבעות באו"ם למה שהמדינות האלה חושבות עלינו. מה שכן, אסור לנו להפסיק את שיתוף הפעולה איתן, גם אם הן מצביעות נגדנו. בסוף, כששאר המדינות רואות שבבוקר האמירויות מכנסות דיון במועצת הביטחון על עליית בן גביר להר הבית, אבל בצהריים הן משתפות איתנו פעולה באין־ספור נושאים, עובר מסר ברור מאוד. הם מבינים שיש פה המון פוליטיקה והצגה, אבל במישור הכללי הן תומכות בנו. יחד עם זה, אני חושב שאחרי 75 שנה הגיע הזמן לשקול לדרוש ממדינות שדפוס ההצבעה שלהן יהיה תואם לרמת הקשר שלהן איתנו. הגיע הזמן שנעלה מדרגה בתחום ושהנושא הזה יהיה חלק ממארג היחסים שלנו".
סלע בעצרת הכללית
עד שהגישה הזו תיושם, ישראל בינתיים מתמקדת בלהדוף מתקפות בזירה הבין־לאומית, אך כמעט ולא יוזמת מהלכים כנגד הפלשתינים או האיראנים. כך למשל בעוד הפלשתינים דוחפים שישראל תצורף לרשימת המדינות השחורות או פונים להאג בטענות על פשעי מלחמה, ישראל לא עושה מהלכים דומים.
יש תחושה שישראל בעיקר מגיבה לאירועים באו"ם, ולא יוזמת מהלכים בזירה הזאת מול הפלשתינים, בניגוד למה שאנחנו רואים במישור הצבאי.
"אני חולק על התחושה הזאת. המדיניות שלי היא דווקא להתקיף, ולא רק להתגונן. להתגונן זה חשוב, אבל זה לא מסייע להסביר את צדקת הדרך שלך מחד גיסא, ולהראות שהצד השני הוא התוקף מאידך גיסא. גם כשהייתי שר תמיד האמנתי שאנחנו לא צריכים להתנצל ולהתגונן אלא לתקוף, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום באו"ם. לאן נראה לך שלקחתי את משלחת השגרירים הזרים בשבוע שעבר? ליהודה ושומרון, כדי להראות ולהסביר להם את הקשר ההיסטורי שלנו לחבל הארץ הזה. זאת בדיוק הסיבה שבכנס על הנכבה נאמתי בעצרת והראיתי את הכותרות של הניו יורק טיימס מ־1948 שמספרות על הנכבה האמיתית בתקופה ההיא - גירוש היהודים מארצות ערב. המבקרים שלנו לוקים כולם בצביעות ובאנטישמיות, והדרך האמיתית להתמודד עם זה היא רק לתקוף. אבל גם זה צריך להיעשות במגוון דרכים, ולא רק בדרכים הסמליות, שהן חשובות".
באילו מישורים מדובר?
"דוגמה בולטת היא העובדה שאין למוסדות האו"ם שום דרך לאמת את נתוני הפיגועים היומיומיים ביהודה ושומרון ובירושלים. אני מדבר על זריקות אבנים, בקבוקי תבערה וכן הלאה. מדובר בפיגועים לכל דבר ועניין, אבל האו"ם לא יודע איך לאמת את הנתונים האלה. אנחנו עובדים על פתרונות בנושא הזה בדיוק, וזה אחד הדברים שראש השב"כ אמור לדון בהם עם מזכ"ל האו"ם. ובסוף, גם לאקטים הסמליים יש משמעות, ושם עיקר המטרה היא לזעזע. זאת הסיבה שהברחתי לעצרת הכללית סלע כמו שזורקים ביהודה ושומרון על רכבים כל הזמן, והצגתי אותו בשביל להראות כמה קל לבצע פיגוע. הם היו מזועזעים".
לא רק הפלשתינים מעסיקים את ארדן בימים אלה. גם הסכם הגרעין האיראני חזר להעסיק אותו רבות, לאחר שבמשך חודשים היה נדמה כי הוא נגנז סופית. הסיבה לכך היא הדיווחים מהזמן האחרון על שארצות הברית ובעלות בריתה מנסות שוב להגיע להסכם מול האיראנים. כרגע מדובר על הסכם ביניים במסגרתו חלק מפעילויות הגרעין של איראן יוקפאו, אבל היא תשמור על היכולות שצברה. בתמורה להסכם כזה, ארצות הברית תסיר חלק מהסנקציות שהטילה כשהנשיא לשעבר טראמפ פרש מההסכם. ארדן סבור שאסור להקל ראש בדיווחים הללו.
"לצערי הרב זה לא תרחיש תלוש מהמציאות. זה מצער מאוד, כי היום כבר אין טיפת ספק למישהו במערב שאיראן לא עומדת בהסכם, לא עמדה בהסכם ואין לה שום עניין לעשות זאת בהמשך. אי אפשר לסמוך על הסכמים איתה ואין למשטר האייתוללות שום עניין להיות חלק ממשפחת העמים. בישראל יש קונצנזוס מוחלט שהדרך היחידה לעצור את איראן היא לא באמצעות הסכמים אלא באמצעות איום צבאי אמין לצד בידוד מדיני וסנקציות משתקות".
ולמה זה לא קורה? מעצמות המערב לא שותפות לקונצנזוס הזה?
"נראה שלא. עד היום האירופאים לא הפעילו את הסנקציות של הפרישה כמו שהיה כתוב בהסכם המקורי, וכל מה שיש היום אלה רק סנקציות אמריקניות. בימים הקרובים אשלח למזכ"ל האו"ם ולמועצת הביטחון תלונות רשמיות על שלא הוחזרו הסנקציות הבין־לאומיות, ולצד זה תלונות על התרגיל בטיל הבליסטי שהם עשו בימים האחרונים כשליד הטיל יש תמונה של הר הבית, ועל תרגיל דומה של חיזבאללה. צריך להיות מודאגים מהתרחיש הזה, כי הוא לחלוטין נמצא על השולחן".
אלה לא רק האירופאים, הרי מי שמקדמים את זה יותר מכולם הם האמריקנים.
"אני יכול להגיד לך את זה בוודאות מלאה, פשוט כי הייתי בחדר שבו נערכו הדיונים. כשראש הממשלה נתניהו הגיע לנשיא ביידן לפני שנתיים, הנושא הזה היה חלק מרכזי בשיח. הנשיא מבין לחלוטין את המציאות והחששות הישראליים, והוא מבין שאם איראן תהפוך להיות מדינת סף גרעינית ישראל תהיה חייבת לפעול צבאית, והוא מכבד את זה".
גם היום הוא מכבד את חופש הפעולה של ישראל?
"כן. גם היום".
מפגן כוח ישראלי
האמירה של ארדן, שגם היום ממשל ביידן מכבד את חופש הפעולה של ישראל מול איראן, אינה עניין של מה בכך. מאז חזר נתניהו למשרד ראש הממשלה, לפני חמישה חודשים בדיוק, הוא עדיין לא הוזמן לביקור בבית הלבן. מדובר באירוע חריג בכל קנה מידה, שלא התרחש מאז תחילת ביקוריהם של ראשי הממשלה בוושינגטון, בימי לוי אשכול.
כמה זה בעייתי שנתניהו עוד לא הוזמן לוושינגטון?
"זה ללא כל ספק בעייתי. זאת טעות חמורה של האמריקנים בעיניי. זו לא הדרך להתנהל בין חברים, גם כשחלוקים על נושאים. אנחנו בעלת ברית מהקרובות ביותר שיש לאמריקנים. גם בתוך משפחה יש מחלוקות, אבל בסוף כולם נפגשים לשולחן החג ביחד. יש חשיבות גדולה מאוד לנראות של מצב כזה".
זה משפיע גם על הפעילות בין המדינות עצמן?
"לא. אני לא מרגיש שום השפעה לרעה של המציאות הלא חיובית הזאת. אני עובד צמוד מאוד לשגרירת ארצות הברית באו"ם על כל הנושאים, כולל התחומים שבהם אנחנו צריכים את הווטו שלהם באו"ם. הם עזרו לנו מאוד באירוע של הנכבה וגרמו לכך שעוד מדינות בכירות לא יגיעו לאירוע הזה. הם השתתפו איתי באירוע שעשינו באו"ם להצגת יכולות הסייבר של ישראל, ורק לא מזמן התרחש התרגיל הצבאי מהגדולים ביותר שאי פעם נעשו בין המדינות. אני מרגיש ששיתוף הפעולה שלנו רק הולך ומתעצם, ואת הגושפנקה הסופית לכך נקבל כאשר ישראל תקבל פטור מהוויזות, שזה מהלך שהיה לי הכבוד להתחיל ולהניע אותו כשכיהנתי גם כשגריר בארצות הברית".
חילוקי הדעות שהזכרת הם למעשה המחלוקות על הרפורמה המשפטית. כולנו שמענו גם את הדברים של ביידן וגם אזהרות מראשי מדינות אחרות. כמה עולה הסוגיה בשיחות במסדרונות האו"ם עם שגרירים אחרים?
"הסוגיה לא עולה בכלל, ואין לה שום קשר לפעילות שלנו באו"ם. פה ושם היה מישהו שהתעניין, אבל זה לא הפך ברגע אחד לאירוע שאנחנו צריכים להתמודד איתו כאן. צריך גם לזכור שרוב המדינות באו"ם הן בכלל לא מדינות דמוקרטיות. אני לא נכנס עכשיו לטיעונים אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הישראלית או לא, אלא רק אומר שזה ממש לא פקטור כלשהו באו"ם. הרי לפלשתינים יש רוב אוטומטי נגדנו באו"ם כבר שנים. זה הופך אותם לדמוקרטיה? ברור שלא, הרי לא היו שם בחירות כבר 18 שנה. לרמת הדמוקרטיזציה במדינה אין שום השפעה באו"ם. בסוף יש 193 מדינות באו"ם, ולכל אחת מהן יש אינטרסים משלה. זה מה שמשחק תפקיד בזירה הבין־לאומית. אפילו השגרירים שאני מביא לארץ, ורק לפני שבוע וחצי הייתה משלחת של עשרה שגרירים, לא שואלים על זה בכלל".
כששגרירים ישראלים ברחבי העולם, לדוגמה יעל גרמן בצרפת או אסף זמיר שהיה קונסול בניו יורק, מתפטרים מתפקידם ותוקפים בגלוי את מדיניות הממשלה, זה לא משפיע על מעמדה של ישראל?
"פה אני אגיד לך משהו שאולי לא יישמע פופולרי, אבל הוא האמת. זאת הייתה חובתם, וגם אני הייתי נוהג באותו אופן אם הייתי חושב ככה. שגריר לא יכול לייצג את מדינתו ואת המדיניות שמקדמת הממשלה שנבחרה אם הוא לא מאמין במדיניות הזאת. זה נכון גם לשגריר שהוא מינוי פוליטי וגם לשגריר שהוא מינוי מקצועי שמגיע מתוך משרד החוץ. גם אני הייתי שגריר בימי ממשלה מהצד השני של המפה, ואם הם היו אומרים לי שהם משנים את כל המדיניות הישראלית כך שאצטרך לתמוך בהסכם הגרעין או בהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, הייתי מתפטר ומפרסם למה אני עושה את זה".
ובנט ולפיד לא שינו את המדיניות לכזאת שאתה לא יכול להסכים איתה?
"בכל הנוגע לאו"ם הם לא שינו בכלל. זאת הייתה אותה מדיניות, בדיוק כמו זו שהנהיג נתניהו. לעומת זאת, לגבי השגריר בוושינגטון זה לא היה ככה, ואמרתי לבנט בזמנו שימנה מישהו במקומי, כי אני לא יכול לייצג את הממשלה שלו שרוצה להגיע לסיכומים שקטים מול הממשל האמריקני ואני לא יכול ולא רוצה להיות חלק מהסיכומים האלה. אבל בכל הקשור לאו"ם לא היה שום שינוי במדיניות".
ביום ראשון הקרוב יהיה ארדן אחד המובילים של מצעד התמיכה בישראל בניו יורק, כשלצידו של המצעד ייערך כנס 'בשבע' בניו יורק בפעם השנייה. ארדן מודע לחשיבותו של המצעד, ומגדיר אותו מפגן עוצמה של ישראל באחת הערים המרכזיות בעולם.
"ניו יורק הייתה ונותרה הבירה של העם היהודי מחוץ לישראל. ישנו כאן ריכוז היהודים הכי גדול בעולם מחוץ לישראל. המחוקקים, ראש הערים ומושלת ניו יורק מודעים לזה, ולכן חשוב מאוד שהאירוע הזה יתקיים. אני גם רואה כיצד בתי הספר היהודיים נרתמים למאמץ ומחזקים את האירוע אף על פי שזה ביום ראשון, שהוא יום חופש. אני מקווה מאוד שנראה המוני אנשים במצעד. ככל שיהיו יותר משתתפים, כך זה ישפיע על גורמים בעלי עוצמה לתמוך בישראל".
***