1.
העברת תקציב המדינה היא אולי התרחשות משעממת כמו ליל פיליבסטר, אבל היא גם אירוע משמעותי מאוד בחייה של כל ממשלה. הצהרות פוליטיות, הסכמים קואליציוניים ואפילו החלטות ממשלתיות הן בגדר כוונות אמורפיות, שהופכות לתכנית ממשית ומעשית רק כאשר הן זוכות למימון בחוק תקציב שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
בשבוע שעבר זה קרה. ממשלת הימין-על-מלא העבירה תקציב לשנת 2023-2024. העברת תקציב היא הצהרת כוונות של הממשלה והקואליציה על מדיניותן ועל סדר העדיפויות שלהן. העברת תקציב היא גם אירוע פוליטי שמייצב את הקואליציה ומבשר על תקופה של שקט שבה יהיה קשה מאוד להפיל את הממשלה. כפי שלא היה קשה להתרשם, השבועות שלפני העברת התקציב היו תקופת שיא של התגוששויות ולחצים, כשכל מפלגה בקואליציה מנסה למשוך את השמיכה לעבר הנושאים והציבורים הקרובים לליבה. משהושגו ההבנות והתקבלו ההחלטות, יש לקוות ולצפות ליותר שקט בתוך הקואליציה. הפור נפל, חלף זמן המריבות שבו כל מפלגה נאבקת על גודל הפרוסה שלה בעוגה. עכשיו הזמן לקחת את התקציב שקיבלת, גדול קצת יותר או קצת פחות, ולהתחיל לעבוד.
לפני כשנה וחצי, כאשר ממשלת בנט-לפיד-עבאס הצליחה להעביר את תקציב 2021-2022, התקשורת הצטרפה בששון לחגיגות הממשלתיות על כך, וראתה באישור התקציב ציון דרך להתייצבות המערכת הפוליטית לאחר סבב של ארבע מערכות בחירות. אבל המחלוקות הפנימיות בתוך הקואליציה רבת הניגודים הביאו לנפילת הממשלה שבעה חודשים מאוחר יותר.
בקואליציה ההומוגנית הנוכחית, יש סיבה טובה לחשוב שהעברת התקציב מבשרת יציבות פוליטית ויציאה מהסבב המתסכל המתיש והמסוכן של חמש מערכות בחירות תוך שלוש שנים. אם התקשורת בוחרת הפעם שלא להצטרף לחגיגות, כנראה שיציבות פוליטית היא ערך רק כאשר היא מבוססת על קואליציה כלבבך. יש להסתייג ולומר שהקואליציה הנוכחית אמנם די חסונה מבפנים, אבל היא נתונה לאיומים לא קלים מבחוץ. גם אם לאחר התקציב הספינה הקואליציונית שטה במים שקטים יותר, עדיין מי שחוללו את הסערה על רקע הרפורמה המשפטית לא הפסיקו לרגע לנסות לעורר גלים טובעניים נוספים. הקפאת החקיקה המשפטית הורידה את עוצמת המחאה לאש נמוכה, אבל אם לא יושגו הסכמות בבית הנשיא היא צפויה להתעורר מחדש. הקיצוניים מבין מובילי המחאה לא מחכים לפיצוץ השיחות, ואת הירידה בגובה מפלס המפגינים בקפלן הם מנסים לכסות בעלייה ברמת האלימות. ממשלת הימין תזדקק להרבה סייעתא דשמיא ותבונה כדי להתמודד מול האתגר הזה.
2.
המצב הכלכלי במדינה הוא נושא מרכזי בשאלת מידת היציבות של הממשלה והקואליציה. ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ' וחבריהם לא הביאו עלינו את האינפלציה, או את עליית הריבית שנגזרת ממנה ומעיקה על כל מי שמשלם משכנתא. אלו תוצאות של משבר כלכלי גלובלי שפוקד את רוב מדינות העולם. ובכל זאת, הם ייבחנו בין השאר ביכולתם להתמודד עם המציאות הכלכלית שהונחה לפתחם. מצב כלכלי לא טוב יוצר אווירה של מרמור ואי נחת, שמשליכה גם על היציבות הפוליטית. ואם לא די בבעיות האובייקטיביות, מצטרף אליהן גם מאמץ מודע של חלק מתנועת ההתנגדות לממשלה לפגוע ביציבות הכלכלית כדי לטלטל את הקואליציה. רבים מאלה שמדברים על הירידה הצפויה בהיקף ההשקעות בישראל, על בריחת הון לחו"ל, ירידה בהכנסות המדינה וירידה בדירוג האשראי, לא רק מפרשנים מציאות כלכלית בעייתית אלא גם מבקשים ליצור מציאות כזאת. גם מההיבט הזה, העברת התקציב היא צעד חשוב שמשדר שליטה ויציבות כלכלית. לא בכדי מתנגדי הממשלה ממהרים להכריז שמדובר בתקציב מופרך שמתבסס על הכנסות שלא יגיעו. הם מקווים שההכנסות לא יגיעו, ושהממשלה תיאלץ לבצע קיצוץ תקציבי שיעורר התמרמרות בציבור ויגרום לחיכוכים קשים בין מרכיבי הקואליציה. לא נותר אלא לקוות ולהתפלל, לטובת המדינה ואזרחיה, שמי שמייחלים לפגיעה בכלכלת ישראל לא יזכו לראות בכך.
3.
כאשר אורי אורבך ז"ל היה בתחילת דרכו הפוליטית, הוא נשאל מה בכוונת מפלגתו הבית היהודי לעשות למען הבוחרים הסרוגים שנאנקים תחת עול תשלום שכר הלימודים הגבוה בחינוך הדתי-לאומי. אורבך ענה אז שהמצב התקציבי הקשה של מוסדות ומפעלות הציונות הדתית הוא תוצאה של חולשתה הפוליטית של המפלגה המגזרית. כשיהיו לנו עשרה מנדטים, אמר אורבך, שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות יוכל לרדת.
לימים נבחר נפתלי בנט לראשות הבית היהודי ומפלגתו זכתה לא רק בעשרה אלא ב-12 מנדטים, אבל ציבור הבוחרים הדתי-לאומי שציפה להקלת עול תשלומי החינוך בעקבות ההצלחה האלקטוראלית נחל מפח נפש. בנט הצליח בבחירות במידה רבה בזכות הקול הדתי-לאומי, אבל רצה להצטייר כמנהיג כלל-ישראלי ולא מגזרי, ומתוך התפיסה הזאת התרחק מעיסוק בצרכי המגזר. בסופו של דבר בנט יצא קרח מכאן ומכאן. את תמיכת הציבור הדתי-לאומי הוא הלך ואיבד, ואילו בוחרי הימין והמרכז לא ראו בו את מנהיגם הטבעי. נותר לו רק לקחת את ראשות הממשלה בתרגילים פוליטיים מפוקפקים, כשמאחוריו סיעה של 6 ח"כים בלבד.
4.
התקציב שגיבש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הראשון מבין מנהיגיה הפוליטיים של מפלגת המגזר שמכהן בתפקיד הבכיר הקשה והאחראי הזה, מבטא גישה אחרת. מצד אחד, סמוטריץ' יודע שבניגוד למנהיגי המפלגות החרדיות, ההצלחה שלו לא תיבחן לפי גודל התקציב שהוא יצליח להביא לציונות הדתית ולמוסדותיה. הוא שר האוצר של מדינת ישראל, וכדי להצליח בתפקידו הוא צריך להצעיד בהצלחה את כלכלת ישראל לשגשוג וצמיחה ולהיטיב עם הציבור כולו. גם ציבור הבוחרים שלו מצפה ממנו לדאוג לא רק לבוחריו אלא למדינה כולה. מצד שני, התקציב שגובש במשרדו לשנתיים הקרובות מציג סדר יום לאומי ויהודי לא מתנצל, לא כאינטרס מגזרי אלא כאינטרס לאומי.
כך למשל, השקעה של הורים בחינוך היא עניין ראוי לעידוד בכל המגזרים, ולכן התקציב החדש קובע שהמדינה תחזיר להורים חלק משמעותי מההוצאה שלהם על חינוך ילדיהם, בין אם מדובר בישיבות ואולפנות או בחינוך החילוני. לימוד תורה הוא ערך לאומי שמדינת היהודים מעוניינת לעודד ויש לכך גם ביטוי בתקציב, בין אם מדובר בתקצוב הישיבות החרדיות או בלימודי גמרא בישיבות תיכוניות. ולבסוף, גם דאגה למגזר הדתי-לאומי היא מעשה ראוי שאין צורך להתנצל עליו. כל מפלגה יודעת לדאוג לקהלים המובהקים של בוחריה ולקידום הערכים שהיא דוגלת בהם. העבודה ומרצ לא מתנצלים על דאגתם ללהט"בים ולגופי השמאל. ליברמן לא מתנצל על דאגתו לאינטרסים של עולי ברית המועצות לשעבר. גם היללה שקמה באופוזיציה נגד העברת כספי ארנונה מסחרית מערי המרכז המבוססות אל הפריפריה לא מנותקת מהעובדה שבתל-אביב, הרצליה ורמת השרון יש רוב מובהק של מצביעים למפלגות האופוזיציה. השירות הלאומי-אזרחי, מכינות קדם-צבאיות דתיות ושאינן דתיות, גרעינים משימתיים תורניים ולא תורניים, התיישבות בנגב ובגליל וביהודה ושומרון – כל אלה אינם אינטרסים מגזריים, גם אם חלק מרכזי מתוך הנושאים בעול המשימות הללו באים מהציבור הדתי-לאומי. ממש כשם שקורס קצינים בצה"ל איננו עניין מגזרי, גם אם חלקו של הציבור הדתי-לאומי בין הצוערים הוא כפול משיעורו היחסי באוכלוסייה.
כחלק מהמגמה של תקציב ציוני ויהודי, הוסב המשרד להתיישבות שבראשו השרה אורית סטרוק למשרד למשימות לאומיות שחולש על תקציבים בסדר גודל של מאות מיליונים. זהות יהודית ותרבות יהודית, החטיבה להתיישבות, השירות הלאומי-אזרחי, גרעינים משימתיים, מכינות קדם צבאיות – כל אל הן משימות לאומיות ממעלה ראשונה. גודל ההשקעה התקציבית בהן מבטא את סדר העדיפויות של הממשלה, שמנהלת סדר יום ציוני ויהודי לא מתנצל.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***