במוצאי השבת הקרובה תקיים קהילת הורים שמוביל הרב יוני לביא במסגרת המיזם המשותף לערוץ 7 שיעור מיוחד סביב אתגרי החינוך הכרוכים בקיץ הבא עלינו לטובה, והאורחת בשיער תהיה הרבנית ד"ר שלומית בן שעיה, עימה שוחחנו על הצפוי.
לשאלתנו מה צפויים להיות הנושאים שיידונו באירוע, משיבה הרבנית בן שעיה כי נושא הכותרת של המפגש הוא אתגר החצאיות הקצרות ולבוש הבנות, אך בעיניה מדובר בלא יותר מקצה קרחון שאמנם מטבעו הוא הבולט לעין ומקפיץ את ההורים לעימות עם הבנות, הם לא יתנו לבת שלהם להסתובב כך, ומי בכלל נותן לבנות שלו לצאת כך החוצה, אך כאמור מדובר בסימפטום לתופעה עמוקה הרבה יותר, שבה נכון לדון באריכות.
לטעמה של הרבנית בן שעיה העומק שמאחורי הסימפטום נוגע לשילוב בין כמה סוגיות: סוגיית הצבת הגבולות, סוגיה שעל ההורים לשכלל בה את מיומנויותיהם, סוגיית השיח בין הורים וילדיהם והשאלה עד כמה השיח הזה מתמקד בסור מרע ועד כמה בעשה טוב. דיון הלבוש הקצר מול הבנות דומה לזה שמתקיים מול הבנים שנמרחים במיטות עד שעה מאוחרת ואינם קמים לתפילה. כאן וכאן השאלה המהותית יותר היא איך מלמדים למחויבות להלכה ולאותם ערכים שאנחנו מחויבים אליהם.
"השאלה המרכזית היא איך לא להיות עסוקים רק ב'סור מרע' ולא רק לטפל בבעיות שנוצרו מנורמות חברתיות ומתרבות יופי שדורשת לכאורה חשיפה של האישה, אלא לשים את עיקר הכובד, 90-95 אחוזים, ב'עשה טוב', בהבנת עומק הצניעות ומשמעות עשיית רצון ה'".
לשאלתנו אם שיח ערכי שכזה אינו שיח המותאם יותר לתפיסת הדור המבוגר יותר, בעוד הנוער כבר נמצא בתפיסה דורית אחרת, משיבה הרבנית בן שעיה ומספרת על ניסיונה העשיר והיומיומי מול בנות נוער באולפנה בה היא משמשת כרבנית, מעבר לניסיונה מול ילדיה שלה, והמסקנה היא ששיח שכזה "לא שייך רק לדורות קודמים, אלא רלוונטי מאוד גם ובעיקר לדור הזה שזועק לדיבור של עומק ולעולם של ערכים, ולא רק לשמוע סיסמאות אלא לקבל בירור מאוד נוקב של מה מניע אותנו. הם מבקשים מתן מענה לאתגרי הפוסט מודרנה".
בדבריה היא מציינת כי אכן לעיתים יש צורך בקילוף קליפות כאשר משוחחים עם בני הנוער, לעיתים עיניהם של בני הנוער מזוגגות וניכר שהם לא נמצאים כאן אלא בסדרה שצפו בה בכל הלילה אמש ויצפו בה בכל הלילה הבא, "אבל בפנים יש דרישת אמת ורצון להתחבר לעצמם, לאלוקים ולמקומות העמוקים ביותר. ככל שהורים ידעו לתת מענה לצמא שלהם חלק ניכר מהאתגרים יתגמדו. האתגרים לא ייעלמו אבל הם יהפכו לחלק הרבה יותר זניח".
בהתייחס להתמודדות עם הפוסט מודרנה והטענה שעולה מתוך תרבות זו אודות האמת הערכית שאינה בהכרח בכיסו של המחנך או ההורה, ואולי האמת נמצאת בצד שמעבר למדרכה, אומרת הרבנית בן שעיה כי מדובר באמירה שמחלחלת ונמצאת בכל חלקי החברה ולהורים נותרת השאלה כיצד מתמודדים. "יש כאן דרישת אמת גדולה. הם לא רוצים לשמוע סיסמאות על ערכים שאינם מבוססים דיים, אלא בואו נעמיק ונעמת זה מול זה, את עולם הערכים החילוני מול עולם הערכים הדתי".
עוד שאלנו אם הורים שעיסוקיהם אינם בתחום החינוך ונדרשים לתת מענה לשאלות חינוכיות אינם מוצאים את עצמם ללא מענה מול אתגרים אלה. "יש בקהילת ההורים אמירה אמיתית ועמוקה של הורים שאומרים שזה אמנם לא המקצוע שלנו, אבל אנחנו מבינים שהתפקיד המהותי והמסורתי שלנו הוא חינוך, ואנחנו רוצים לשכלל את המיומנויות שלנו. אנשי חינוך לא יכולים להחליף את ההורים, אבל הם יכולים לתת מעטפת מקצועית. החכמה היא לעבוד ביחד כאשר כל אחד נותן את הדגשים שלו"