האח הגדול. ארכיון
האח הגדול. ארכיוןצילום: Olivier Fitoussi/Flash90

בימים האחרונים הרשתות החברתיות עסוקות בשאלה איך מתייחסים לחרדי שנכנס לבית ''האח הגדול'', תוכנית רדודה מלאה במלחמות, מאבקים, שבמהלכה עוברים על עבירות של בן אדם לחברו ובין אדם למקום.

מעולם לא צפיתי בתוכנית הזו, ואני גם לא מתכנן לצפות בה. אבל לפני כמה ימים נכנס בחור צעיר חרדי לפני גיוס לצבא, להשתתף בתוכנית שהרבה מחבריי מכנים אותה "הפח הגדול".

המקום לא מיועד ליהודי שומר תורה ומצוות, בוודאי אם הוא חרדי. השאלה הגדולה היא האם אפשר לקרוא לאדם "חרדי" כאשר הוא נכנס לאח הגדול. כדי להיקרא "חרדי" יש קוד התנהגות, אי אפשר להיות חלק מהחברה החרדית, להיראות כחרדי, ולהיות באח הגדול. זה בבחינת "טובל ושרץ בידו" במיוחד כשהצופה החילוני לא מצליח להבין את ההבדלים. הצופה החילוני די מבולבל ומתחיל לשאול שאלות כפי שאני רואה ברשתות החברתיות. "אם הוא באח הגדול למה הוא לא יכול גם לעשות צבא?", שואלים רבים.

לא כל מי שיש לו דמות חרדית מייצג את החברה החרדית. כדי להיות חלק מהחברה החרדית יש מחיר שצריך לשלם, ולכן יש דילמה איך להתייחס לחרדים רבים שנמצאים במרחב החילוני הכללי ולא תמיד מתנהגים כפי שמצופה מאדם בעל חזות חרדית. יש כאלה שמדברים בצורה בלתי הולמת, יש כאלה שמוציאים את דיבת ישראל רעה, או בארץ או בעולם ויש כאלה שעושים בושות.

אבל בסופו של דבר חלקם הילדים שלנו, חלקם אחים שלנו וחלקם קרובי משפחה שלנו. אי אפשר להתעלם מהם, אי אפשר לדחות אותם, ואי אפשר לזרוק אותם או להחרים אותם ולהגיד להם "צאו ממחננו".

לפני 20 שנה, לפני עידן הרשתות החברתיות, כפי שאני זוכר, צעירים חרדים שלא מצאו את מקומם בחברה החרדית נפלטו ממנה מהר מאוד, כולם היו מורידים את הפאות ואת הכיפה ויוצאים לגמרי מהחברה החרדית, חלק מהם היו מתראיינים לתקשורת הכללית ומוציאים את דיבת החרדים רעה.

עברו עשרים שנה והדור של היום שונה לחלוטין. חלק מהדור הצעיר החרדי מחובר לרשתות החברתיות, הדור הצעיר החרדי שנמצא ברשתות החברתיות לא מתנתק מהחברה החרדית. כפי שאנחנו יכולים לראות הדור הצעיר הזה לא חי את החברה החרדית ביום יום אבל הוא חלק נרחב ממנו. גם חרדי שנכנס לאח הגדול, בגלל אופי המקום אי אפשר לקרוא לאותו אחד "חרדי". אבל עדיין כשהוא ייצא החוצה מהאח הגדול, הוא ישוב לחברה החרדית, אם אנחנו רוצים וגם אם אנחנו לא רוצים.

אז כן, אנחנו לא דוחים אף אחד, אבל לא מעודדים אף אחד להגיע למקומות כמו האח הגדול. אנחנו נחבק ונשמור על הדור הצעיר שלנו, שיהיה חלק מאיתנו ביום מן הימים, אנחנו נקרב את הצעיר החרדי שלא מוצא את מקומו, בגלל שלל סיבות. לפעמים זה רק "משובת נעורים". אם אנחנו נדחה צעיר חרדי שיש לו משובת נעורים, אנחנו עלולים לעשות נזק בלתי הפיך לדורות, ולכן עם כל הקושי ועם כל הכאב, אנחנו לא נדחה אף צעיר חרדי שעושה דברים שפחות מקובלים בחברה החרדית. מי שידחה לוקח עליו את האחריות לתוצאות.