מליאת הכנסת תקיים בקרוב דיון סיעתי אודות ההסתה נגד הציבור הימני בישראל ובמיוחד נגד הציבור החרדי - כך הוחלט פה אחד בתום הצעה לסדר של ח"כ אברהם בצלאל מש"ס.
מי שהשיב לו בשם הממשלה היה שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף שהסכים עם הדברים.
בנאומו מנה ח"כ אברהם בצלאל שורה של דוגמאות המעידות על "צביעות, שיסוי והסתה", כלשונו.
"כל אלו שמדברים כעת על 'ביזה-ביזה' החרישו כשהוצעו 53 מיליארד שקל לערבים. מה זה אם לא צביעות? הוא הטעים שאנחנו בעד אפליה מתקנת גם לערבים, אבל מקומם אותנו לראות שאפליית הילד החרדי לא מפריע לאותם יפי נפש: "מדוע אז החרשתם? כי מדובר בילד ערבי? כי ילד חרדי לא מעניין אתכם?".
הוא הוסיף שבמתקפה על "14 מיליארד שקל לחרדים" יש בנוסף לצביעות גם שקר, כי ראשית מדובר על שנתיים ולא על שנה, ובעיקר כי מדובר על תקציב שהצטמק, וגם אחרי הכספים הקואליציוניים הילד החרדי יישאר מקופח.
בצלאל ביקש לומר מילה טובה לראש הממשלה: "יש אצלנו מושג של 'שכר שיחה נאה'. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשתי הזדמנויות, עמד כאן מעל במת הכנסת והשיב כראוי למשמיצים. פעם אחת אמר כי ילד חרדי הוא לא חצי ילד.
"בפעם השנייה, ביום שני השבוע, הוא דיבר על כך שמגיע אותו הדבר לכל ילד במדינת ישראל: ילד יהודי, ערבי, חילוני ודתי. מכובדי ראש הממשלה, יפה אמרת".
בנאום ארוך ומנומק הטיח בצלאל בחברי הכנסת: "כולם יסכימו שמילים יכולות להרוג. שנים רבות חזרתם על זה שוב ושוב: מילים יכולות להרוג. מה קרה לתובנה הזו? האם דמו של הציבור החרדי הפקר? דמנו מותר? כשמדובר בחרדים אין חשש שהמילים יהרגו? או אולי מבחינת המסיתים לא נורא אם יקרה רצח בציבור החרדי".
"למה מוצצים את הדם? כי נותנים לנו תקציבים. איזו עליבות. איזו התנשאות, איזו יהירות, איזו תפיסת עולם מעוותת". אנו יודעים, הטעים, מהיכן הביטוי הזה לקוח. הוא הזכיר אמירה נוספת שעברה ללא מחאה: "קדם לה פרופסור דן שכטמן שאמר: 'אני מפחד פחד מוות מהחרדים, שחולבים את המדינה'. אני מתבייש בפרופסור הזה. האם מי שלומד תורה הוא פחות ממי שלומד כימיה?", סיכם.