מצעד הגאווה
מצעד הגאווהצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בימים האחרונים פרסם עיתונאי דתי, תמונה ממצעד ה"גאווה" בירושלים, וכתב מעליה "אשרי העם שככה לו". כן, שמעתם טוב.

הפסוק בתהלים אותו כתב דוד מלך ישראל ברוח הקודש על דבקותו של עם ישראל בתורה ובמצוות – הפך גם הוא בידי העיתונאות הזולה לכלי משחק ציני בידי התעמולה הלהטב"ית.

אז אני רוצה רק לומר לך כמה מילים, עיתונאי נכבד.

שמעתי תלמיד חכם גדול אחד שהסביר על דרך ה"דרוש" – שאת הפסוק "אשרי העם שככה לו" צריך לקרוא בצורה הזו: אשרי העם ש"ככה" – לו! כלומר, אשרי העם שמתבטל ודבק בתורת ה' התמימה גם כאשר הוא לא מבין את טעמי המצוות, אבל מתוך שהוא דבק ושמח באלוקיו הוא מתבטל ומקיים את מצוותיו, עד כדי כך שאם הוא שואל על מצווה מסויימת מדוע התורה אמרה לעשות אותה, ועונים לו "ככה!" – תשובה זו מספקת אותו. כי העם שעמד למרגלות הר סיני וראה כי ה' הוא האלוקים – יודע שגם כאשר יש קושיות, זה לא מה שיגרום לו להפסיק להידבק באמת – יחד עם הצורך כמובן לברר את התשובות ככל הניתן.

אז כן, באמת אשרינו. אשרי העם שככה לו. אשרי העם שלא נופל בפח של המוסר המעוות והמקולקל שאומות העולם מנסים להכתיב לו. אשרי העם שיודע שהאמת והצדק נמצאים אצל מי שהמציא את המושגים אמת וצדק – כלומר אצל ריבונו של עולם שבחר בעמו ישראל ונתן להם את התורה.

אשרי העם שבמשך אלפיים שנות גלות המשיך לשאת את התקווה והציפייה לחזור לירושלים ולארץ ישראל, למרות כל המחרפים והמגדפים, הפוגרומים והרציחות.

אשרי העם שלא נשבר ממסעי הצלב, ושמר על אמונתו.

אשרי העם שלא פחד מהאינקוויזיציה והמשיך למסור את נפשו על קיום תורתו.

אשרי העם שלא שינה את שמו, לשונו ומלבושו גם כאשר הגויים לעגו לו וצעקו לו באזניים שאין לו סיכוי לשוב אל ארצו ואל מולדתו.

אשרי העם שלמרות כל הקושיות שאומות העולם ייסרו אותו בהם על דתו ועל אמונתו – המשיך לדבוק בהם בוודאות מוחלטת.

אשרי העם ששמר את אמונו לירושלים ולארץ ישראל בתור ארץ הנביאים, היהדות והנורמליות.

אשרי העם שהבין שהמוסר האירופאי המתהדר בדאגה לחלשים וזכויות הפרט מצד אחד – אבל מוכן לשרוף שישה מיליון יהודים מצד שני – הוא מוסר צבוע ומעוות שחבל על הזמן לנסות לחקות אותו כשאנחנו יודעים שעוד כמה שנים הוא בעצמו יהפוך את עורו.

אשרי העם שיודע שרק המוסר האלוקי יכול לשחרר את העולם מהמבוכות והקשיים בהם הוא מסובך ומפותל.

אשרי העם בו בחר ד' להביא לעולם את הבשורה – שהטבע החיצוני הוא לא חומה בצורה שאי אפשר לתקן אותה, אלא יש לו נשמה גבוהה שיכולה לשחרר אותו מכבליו וממאסריו הטבעיים, ויכולה לתת חיים ואושר לאנשים המתמודדים עם נטייה שעלולה להשאיר אותם מדוכאים, בודדים וחסרי תקווה.

או בקיצור:

אשרי העם שככה לו – אשרי העם שד' אלוקיו!